מבחינת ישראל, השבוע באו"ם יעמוד בסימן ההכרזה על המדינה הפלסטינית, אבל לאו"ם יש עוד כמה תוכניות ל-20 בספטמבר: בשבוע הבא תתקיים שם בראשונה זה עשור ועידה בינלאומית בדרג גבוה שתוקדש למחלות.
במשך שנים התמקדו מנהיגי הבריאות בעולם במחלות מידבקות כמו איידס, שחפת וזנים חדשים של שפעת. הם לחצו למצוא מימון לחיסונים ולחפש דרכים אחרות למנוע הידבקות והתפרצויות ברחבי העולם.
כעת הם פונים לסוג אחר של מחלות, שמזכ"ל האו"ם, באן קי מון, מכנה אותן "מצב חירום רפואי בסלואו מושן". הפעם לא מדובר בחיידקים, אלא בהרגלים הרעים שלנו כמו עישון, אכילת יתר ופעילות גופנית בלתי מספקת, שגורמים למחלות לא מידבקות (NCD), שהן הרוצחים הגדולים של העשור: סרטן, סוכרת, מחלות לב ומחלות ריאה.
כ-36 מיליון בני אדם מתים בכל שנה ממחלות אלו, כ-80% מהם ממדינות עניות, שבהן תוכניות מניעה כמעט ואינן קיימות, והגישה לאבחון ולטיפול מוגבלת. כתוצאה מכך, שיעורי המוות כמעט כפולים.
המטרה היא לסיים את הוועידה עם הצהרה מוסכמת על כל המשתתפים בכינוס - מדינות, נציגי חברות וארגונים ומומחים מכל העולם - שתכלול כמה הצהרות מחייבות וסימון מטרות בנושאי מדיניות, מסים ומימון.
"יש סיפור אחד מאחורי הסרטן, מחלות הלב, הסוכרת ובעיות הנשימה - סיגריות, אלכוהול, דיאטה לא מאוזנת והיעדר פעילות גופנית", אומר דיוויד קר, נשיא האגודה האירופית לאונקולוגיה.
"זו הזדמנות של פעם בדור. אנחנו יכולים להציל את חייהם של מיליוני בני אדם, וזה מביש ולא מוסרי שהתעשייה מעמידה את הרווחים שלה לפני בריאות הציבור", אמרה ל"רויטרס" רבקה פרל מ-World Lung Foundation.
הבעיה: מאיפה יבוא הכסף
כמו הטיפול בהתחממות כדור הארץ, מניעה של מחלות וטיפול בהן דורשים ממדינות עשירות ומחברות בינלאומיות לקחת על עצמן התחייבויות כלכליות רציניות, כדי למנוע ממדינות עניות להיפגע אנושות בעתיד.
לעצור מיליארד איש ביום מלהדליק סיגריה או לספק תרופה זולה ופשוטה כמו אספירין, כדי למנוע התקפי לב זה חסכוני מאוד. הבעיה היא שהתמורה עלולה להגיע באיחור של שנים, ולא סביר שהיא תביא הרבה קולות של בוחרים למי שינקוט אותה.
"אופק הזמן להחזר על ההשקעה ארוך מאוד, ומעבר להרבה אופקים פוליטיים. אז קשה לאנשים להתחייב לסוג כזה של פעולות", אומר גורדון תומסייל, נשיא איגוד הלב האמריקני.
בברית ה-NCD אומרים שהוצאה של 9 מיליארד דולר בשנה על הפחתת עישון, ייעוץ תזונתי וטיפול באנשים עם סיכון ללב, תחסוך בסופו של דבר עשרות מיליוני מיתות רק בעשור הזה. נשמע הרבה? הטיפול בחולי איידס במדינות מתפתחות לבדן עולה כ-13 מיליארד דולר בשנה. בניגוד למלחמה באיידס, שעמדה במוקד תשומת הלב של האו"ם לפני עשור, מחיר התרופות כאן פחות חשוב, משום שלרובן יש תחליפם גנריים זולים יחסית, והוויכוח הוא על מחירם של מוצרים יקרים יותר כמו אינסולין.
מומחה אחד לסרטן בכל אתיופיה
"האמונה המקובלת שסרטן הוא בעיה של מדינות עשירות, אינה נכונה", אומר ד"ר אדוארדו קזאפ, נשיא "האיגוד למען שליטה עולמית בסרטן". ד"ר עלא אלוואן, עוזר למנכ"לית ארגון הבריאות העולמי מסכים: "רוב המדינות באפריקה מוכות כיום בגלל מספרם הגואה של חולי סרטן, וביבשת יש גם אתצ השיעור הגבוה ביותר של שבץ ולחץ דם גבוה", אומר אלוואן.
מחלות אלו גם אחראיות ל-73% ממקרי המוות בסין, ול-40% ממקרי המוות בהודו, ול-23% ממקרי המוות באפריקה שמדרום לסהרה - וארגון הבריאות העולמי מעריך שהשיעור שם יגיע ל-40% בתוך כמה שנים.
במדינות העניות יש גם מחסור חריף ברופאים שמתמחים במחלות אלה - באתיופיה היה עד לאחרונה מומחה אחד לסרטן, ליותר מ-80 מיליון בני אדם. כיום יש ארבעה, אבל תרופות לסרטן הן בגדר בלתי-קיימות לאתיופים מן השורה. בגאנה יש שני מרכזים אונקולוגיים לאוכלוסייה של 23 מיליון איש.
לא מסכימים על מטרות
למחלות הללו יש תג מחיר גבוה. בארה"ב לבדה מעריכים את עלותן השנתית ב-300 מיליארד דולר. והעלות העקיפה שלהן גבוהה אפילו יותר, בגלל ירידה בכושר הפריון של העובדים. כלכלנים מעריכים, שמחלות לב מדכאות את צמיחת התמ"ג במדינות עניות ב-1%-5% בשנה.
אולם בדיונים שהתקיימו לפני הוועידה לא הצליחו להגיע למטרות מדידות להורדה של שיעורי מחלה, וגם לא התקדמו מאוד בגיוס כסף, בעיקר על רקע המשבר הכלכלי בעולם. "אין בטיוטות התחייבויות רציניות ותלויות בזמן", אומרת אן קילינג, יו"רית ברית NCD, המאגדת 3,000 ארגוני בריאות מרחבי העולם. "זו אכזבה גדולה".
"הרבה מהדברים שאנחנו מציעים עולים מעט מאוד כסף", אומרים מומחים. "אנחנו לא מדברים על פיתוח של תרופות חדשות ויקרות, אלא על שינוי התנהגות ושימוש בתרופות פשוטות כמו אספירין".
ובכל זאת, גם קמפיינים לשינוי התנהגות עולים כסף. בעבר נכנסו לתחום גופים עשירים כמו הקרן של ביל ומלינדה גייטס, שכבר הודיעו כי לא ישתתפו הפעם. השבוע הודיעה חברת התרופות אלי לילי, כי תקצה 30 מיליון דולר במשך חמש שנים למלחמה בסרטן ובסוכרת במדינות עניות. אבל זו עדיין טיפה בים, בעיקר ביבשת אפריקה שסובלת גם ממחלות זיהומיות, תמותה של אם ותינוק, תזונה גרועה ובעיות נוספות.
עולם חופשי מסיגריות? לא כל-כך מהר
אחד הדברים שנמצאים בראש סדר היום הוא הפחתת העישון. מנכ"לית ארגון הבריאות העולמי, מרגרט צ'אן, אומרת שלתעשיית הטבק יש "הרבה כסף ואין להם ייסורי מצפון באשר לשימוש בו בדרכים הערמומיות ביותר האפשריות".
הטבק צפוי לקטול יותר ממיליארד איש במאה הזאת, אם דפוסי העישון הנוכחיים יישמרו. גופים העוסקים בשתדלנות נגד העישון טוענים שאחת המשימות העיקריות של ועידת האו"ם צריכה להיות - להפוך את העולם כולו לחופשי מסיגריות.
העישון לבדו אחראי לאחד מכל שלושה מקרים של מחלות ריאה, אחד מארבעה מקרי סרטן, ואחד מעשרה מקרים של מחלות לב.
אולם יש ממשלות שבהן יהיה קשה להעביר החלטה כזו. ביפן, למשל, 50% מ-Japan Tobacco נמצא בבעלות ממשלתית, והרווחים העצומים של תעשיית הטבק בארה"ב תורמים לכלכלתה.
בסין נמצאים יותר משליש מהמעשנים הגברים בעולם, והשילוב של המיסוי והמכירות של China National Tobacco - חברה בבעלות ממשלתית - אחראי לכ-9% מהרווח הפיסקלי של הממשלה בשנה.
הרוצחים הגדולים בעולם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.