על הכוונת של "צוות מנו": פירוק מונופולי נשר ומכון התקנים

טרכטנברג מגבש עמדה ערכית

פירוק מונופול המלט של נשר, שבשליטת קבוצת נוחי דנקנר; פירוק מונופול התקינה של מכון התקנים, תאגיד תחת משרד התמ"ת; שינויים יסודיים בדרישות של משרד הבריאות לבדיקות בכל הנוגע לייבוא מזון ותמרוקים, כמו גם משרדי ממשלה נוספים, עומדים במרכז פרק ההמלצות המבניות, תיקונים להגברת התחרותיות במשק והוזלת מחירים מתמשכת של ועדת טרכטנברג, המתגבש בימים אלה.

גורמים בכירים במערכת הממשלתית אומרים כי השילוב הצפוי בין פרק השינויים המבניים, הגברת התחרותיות ונטרול מונופולים בוועדת פרופ' מנואל טרכטנברג בשילוב יישום המלצות ועדת הריכוזיות, בראשות חיים שני, שתגביל משמעותית את הריכוזיות במשק, יביאו למהפכה של ממש בכלכלת ישראל.

על פי התכנון תעביר ועדת טרכטנברג ספר המלצות הכולל שלושה פרקים מרכזיים. פרק המלצות לביצוע מיידי יתייחס לנושאים חברתיים בוערים כמו חינוך חינם לגיל הרך, קצבאות ילדים, מס הכנסה שלילי, דיור, הפחתת מסים עקיפים ועוד. פרק שני יתייחס לשינויים מבניים במשק ובראשם הגברת התחרותיות כתנאי להפחתת מחירים במשק לאורך זמן. פרק שלישי, מתוכנן, יהיה אמירה ערכית, המלווה בסוג של נוסחה על מערכת היחסים והאחריות בין הממשלה לאזרחיה. עם זאת, יש לציין, עלול להיות קשה לטרכטנברג לגבש אמירה ערכית אחת שתכלול את כלל חברי הצוות שלהם דעות שונות וגם תפקידים שונים. יש האומרים שטרכטנברג עשוי להימנע מאמירה שיש בה מחלוקת ולוותר על הפרק הזה, אחרים אומרים שהוא עשוי לגבש אמירה פרטית שלו, בחתימתו, כראש הוועדה.

מכון התקנים מקשה על יבוא זול

מכון התקנים הוא המופקד היחיד והבלעדי להגדרת תקנים למוצרים ושירותים, בדיקה ואישור מוצרי יבוא מאז הוקם לפני כ-60 שנה. המכון עוסק בשלושה תחומים: קביעת תקנים שברוב המקומות בעולם הינה באחריות הממשלה, או גוף מטעמה; הסמכת מעבדות - בעניין זה המכון אינו מונופול; ובעיקר: מעבדות בדיקת מוצרים מיובאים, על ידי אגף התעשייה. בתחום זה, למעט בדיקות בניין, המכון הוא מונופול הגובה כ-300 מיליון שקל בשנה מבדיקות אלה. הטענה המרכזית זה שנים ארוכות, היא שפעילות המכון מקשה במכוון על היבוא, ולמעשה פועלת לתמיכה אינטנסיבית בתעשיינים המקומיים ובתוצרת המקומית היקרה יותר. ההמלצות מדברות על אימוץ מלא ומוחלט של התקינה הבינלאומית לכל מוצרי היבוא. קביעת תקן רשמי מחייב, ו"מסלול ירוק" של חתימת יבואן-משווק של מוצר שכל האחריות תהיה עליו. אי עמידה בחתימה ובאחריות תהווה עבירה פלילית.

 ההמלצות המסתמנות של ועדת טרכטנברג

המונופול של נשר גורם לעלייה בדיור

לתנאים המונופוליסטיים ולהגנה המוגברת והמתמשכת שמקבלת נשר מפני יבוא מלט יש השפעה על מחירי הדיור. לפעילות המונופוליסטית של מכון התקנים בבדיקות יבוא המוצרים יש השפעה על הגנת התוצרת והמחירים הגבוהים יחסית של תעשיינים מקומיים, ובמקביל על הקושי, התמשכות ההליכים והתייקרות המוצרים המיובאים על ידי סוחרים ואנשים פרטיים. למעשה, הממשלה מחזיקה בידיה את מפתח היבוא, לא רק בקביעת מכסים המגינים על התוצרת המקומית, אלא גם בחובת אישור פרטנית על כל מוצר ומוצר. כל משלוח יבוא שמגיע ארצה נתקע בנמל למשך תקופה ארוכה עד לאישור מכון התקנים או אישור שירות המזון במשרד הבריאות, או מחלקת תמרוקים באגף הרוקחות במשרד הבריאות, או בדיקת מוצרי תקשורת במשרד התקשורת, וכן הלאה. מדובר בתשלום כבד על הבדיקות, התמשכות הליכים מתישה, פגיעה במוצרים ודחיקת מתחרים.

"נשר מפעלי מלט ישראליים", חברת המלט היחידה בישראל מאז הוקמה לפני כ-90 שנה, נשלטת על ידי כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי שלה החזקה של 75% ו-25% בידי קבוצת CRH האירית. דוח מקיף שמנתח את מצב שוק המלט בישראל והוגש ב-2008 לוועדת הכלכלה של הכנסת, התריע מהשלכות המעמד המונופוליסטי של נשר. על פי הדוח, רמת הריכוזיות הגבוהה לא מסתכמת רק בענף המלט, היא נמשכת במורד שרשרת שוק היעד המרכזי של נשר - אל שוק הבטון.

מנתונים שהובאו בדוח, שחובר בידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רמת הריכוזיות הגבוהה בשוק הישראלי מביאה לעלייה במחירי המלט ומוצריו. חלק מעלייה זו מוסברת בהתייקרות כללית בתשומות הייצור של המלט אך עם זאת, הדוח מבהיר כי בשוק תחרותי יותר, גם עליית מחירים בעקבות התייקרות התשומות הייתה מתונה יותר.

שוק המלט נחשב, לכאורה, פתוח לתחרות ולא חלות עליו הגבלות מכסיות ליבוא. עם זאת, לפי הדוח, משרד התמ"ת קבע הגבלות שמקשות על יבואני מלט להתבסס בשוק הישראלי, כמו תקינה והיטלי היצף. הגבלות אלה מכרסמות בכושר התחרות מול המונופול של נשר. מחברי הדוח העלו בו צורך להוביל רפורמות בשוקי חומרי הגלם לבנייה, לרבות בשוק המלט, כדי לייעל אותם ולהביא לירידת מחירים. נתונים ממחקר בינלאומי שצוטטו בדוח, מעלים כי בשנת 2006 למשל היו מחירי המלט של נשר גבוהים בכ-30% בממוצע ממחירי המלט שבמדינות שכנות. לחברת נשר שורה של חברות בנות, בהן גם קבוצת תעבורה המוחזקת בחלקים שווים בידי נשר ובידי "אברהם לבנת בע"מ". היא מורכבת מתעבורה אחזקות ומתעבורה מכלי מלט ופעילה מרכזית במגוון של תחומים בענפי ההובלה והלוגיסטיקה. כך, גם בעבודות תשתית.

הדוח של הכנסת ציטט בהרחבה מחקר שעשה בעבר אמיר עציוני עבור המכון ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים. המחקר, שדן בענף המלט בישראל, קובע נחרצות כי קשרים חזקים עם השלטונות - בין היתר עקב ההיסטוריה של מבנה השליטה של נשר ולחץ על גופים כמו ועדת הכלכלה של הכנסת, משרד התחבורה ועוד - תרמו לשימור המעמד המונופוליסטי של נשר. לדברי עציוני, "נשר ניצלה לאורך שנים את מעמדה המונופוליסטי כדי לגבות מחיר גבוה עבור המלט ומחירים אלה פוגעים בכל תושבי ישראל, בתשלומים עבור רכישת מבנים או שכירתם". הוא מוסיף וטוען במחקר שחיבר כי "יש גם פגיעה עקיפה, שמתבטאת בתשלום של מסים גבוהים יותר בגין מימון תשתיות. משלמי המסים נפגעים ממחירי המלט הגבוהים בשל היותה של הממשלה צרכנית מלט בפני עצמה: היא אחראית לבניית התשתיות ומלט הוא רכיב חשוב בסלילת כבישים, בבניית מנהרות וגשרים, בחפירת תעלות וכו' (...) הוצאות אלו מגולגלות על הצרכן והוא נאלץ לשלם לבסוף מחיר גבוה יותר עבור כל מוצר ומוצר. מחירי מלט גבוהים גורמים לעליית מחירים בענפי הנדל"ן, הבנייה והתשתיות ופוגעים בכושר התחרות של כלכלת ישראל וברווחה החברתית שלה".

מדוח הכנסת עולה עוד כי משקל המלט ומוצריו במדד מחירי התשומה בבנייה למגורים ובמדד תשומות הסלילה, נע בהתאמה בין 9.5% ל-10%. בהתאחדות הקבלנים התריעו אז כי כל תנודה במחירי המלט - תגרור עלייה במחירי הנדל"ן למגורים ובמיזמי תשתית לאומיים.

מחלוקת בוועדת טרכטנברג סביב ההצעה לעצור את הפחתת המס מיחידים

מחלוקת קשה בין חברי ועדת טרכטנברג על ההצעה שהתגבשה לעצור את מתווה הפחתת המסים גם על יחידים, במקביל לעצירת מתווה הפחתת מס חברות, שכבר סוכם.

עצירת הפחתת המסים על שכר יחידים פוגעת במישרין במעמד הביניים העובד ומשלם המסים, המעמד המרכזי במחאות. היא פוגעת במישרין בהכנסות של חמשת העשירונים העליונים, שכן מועסקים בחמשת העשירונים הראשונים בדרך כלל לא מגיעים לסף המס, וחלקם אף מקבלים תוספת מס הכנסה שלילי.

בוועדת המסים בראשות פרופ' יוג'ין קנדל, יועץ ראש הממשלה וראש המועצה הכלכלית חברתית במשרד ראש הממשלה, התגבשה המלצה להפסקה מלאה של מתווה הפחתת המסים. כלומר, במקביל להחלטה לעצור את הפחתת מס החברות, העומד היום על 24% והיה צפוי לרדת בראשית 2012 ל-23% , יש המלצה לעצור גם את מסלול הפחתת המס על יחידים. בשנה הבאה, 2012, על פי המתווה המקורי, היו אמורים להתבצע כמה הפחתות מסים ליחידים. עובדים המשלמים היום 23% מס הכנסה היו צפויים להפחתה ל-21%. מי שמשלם היום 30% מס אמור היה ליהנות מהורדה של 1% ולהגיע ל-29% מס. משלמי מס של 33% היו יורדים ל-32%, משלמי מס של 45% היו צפויים לרדת ל-44%.

עם זאת, חברים בוועדת המסים וחברים אחרים בוועדת טרכטנברג מתנגדים לעצירת הורדת מסי יחידים. לעמדתם, לא מדובר רק בפגיעה ישירה במעמד הביניים אלא גם באפשרות של פגיעה במעמד הוועדה כולה. יש שמועות שלהמלצות הוועדה יתווסף נספח, "דעת מיעוט", עליו יחתמו כמה מהחברים.