פישר: "מקווה שהטייקונים ימשיכו להיות עשירים, גם אם תהיה האטה במשק; להטיל יותר מסים - פופוליזם"

נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר כינס היום (א') את מסיבת העיתונאים השנתית לרגל יציאתו לכינוס של קרן המטבע הבינלאומית בוושינגטון בהמשך החודש. אתר "גלובס" העביר את המסע"ת בשידור חי. במסע"ת נכחו גם המשנה לנגיד קרנית פלוג וכן מנכ"ל בנק ישראל, חזי כאלו.

פישר פתח בהסברים על המצב בשווקים הגלובליים, הנושא העיקרי בכנס של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. כמו כן, בישר פישר כי יתייחס בהמשך למצב המשק המקומי, מהלך העלאת הדירוג של ישראל על ידי S&P, ושתי הוועדות הממשלתיות - ועדת הריכוזיות ו-ועדת טרכטנברג, אשר פועלות כעת.

"יש לנו את בעיית הצמיחה בארה"ב, שקרתה יחסית בהפתעה", אמר הנגיד. "רואים כאן את שינוי התחזיות של בתי ההשקעות בארה"ב, אשר ירדו לשנת 2011 מצמיחה של 3.25% עד ל-1.5% בתחזיות עדכניות לספטמבר, לשנת 2011". באשר לאירופה, ציין פישר כי "צפויה האטה, אולם יחסית קלה. באירופה הבעיות צפויות להשפיע בעיקר בשנת 2012, כאשר צופים צמיחה ברמה של 1% ופחות מכך". בהמשך אמר הנגיד: "המצב באירופה מאוד מאוד קשה".

פישר אמר שככל הנראה נשיא ארה"ב אובמה לא יצליח להעביר בקונגרס את התוכנית הגדולה שלו לעידוד התעסוקה בשלמותה. הוא התייחס גם לצעדים המוניטריים הנוספים שאמור הפדרל ריזרב להציג השבוע ואמר: "הבעיה בארה"ב הינה שאין להם כלי מדיניות רבים כעת. אפשר לקרוא לתוכנית הפד 'הקלה כמותית', אך כדי לא להלהיט את היצרים ראוי מבחינה סמנטית לומר כי ה'פד' מתכוונים להגדיל את כמות האג"ח ארוכות הטווח אשר ברשותם. אין לפד הרבה כלים חזקים, והם די קצרים מבחינת התחמושת שלהם".

הנגיד דיבר גם על העלייה בעלויות הביטוח נגד חדלות פירעון בקרב מדינות ה-PIIGS (יוון, פורטוגל, ספרד, אירלנד ואיטליה) וגם על הזינוק בתשואות האג"ח שלהן, ואמר: "השווקים מהמרים על סיכוי הולך וגדל שמדינות אלה לא ישלמו את חובותיהן. זו לא רק בעיה של אירופה, אלא בעיה של כולנו. הבעיה היא שמרבית המדינות הללו הינן 'בבעלות' של כולנו - של הבנקים ושל הציבור. בעיית החובות הריבוניים ובעיית הבנקים באירופה, היא למעשה כמעט אותה הבעיה.

"לכן גם יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, הבהירה כי יש לטפל בבהילות בבעיית החובות באירופה. האירופאים חושבים שהיא מגזימה, אבל לגארד לא מגזימה. היא צודקת".

"ישראל נמצאת במקום לא רע"

ומה לגבי ההשלכות על המשק הישראלי? ובכן, פישר אמר שישראל נמצאת "במקום לא רע" בהתחשב באבטלה הנמוכה ושיעורי הצמיחה הגבוהים לעומת המערב, אך הזהיר כי הייצוא כבר החל להיחלש עקב ההאטה בחו"ל. הוא גם שיגר רמז עבה מאוד לחברי ועדת טרכטנברג ואמר כי יש להמשיך במדיניות הכלכלית שהובילה את ישראל להישגים בשנים האחרונות.

"הריבית והאינפלציה הנוכחיים הינם תוצאה של המדיניות שלנו ב-8 השנים האחרונות", אמר. "ראינו שינוי גדול במשק הישראלי, והעלאת הדירוג של S&P מדגישה את השינוי הזה. כדי לשמור על הרמה הזו, נצטרך להצדיק את ציפיות הכלכלנים - ציפיות שאומרות שעלינו להתנהג בשנים הבאות כמו שהתנהגנו ב-8 השנים החולפות, מבחינה כלכלית".

בהתייחסו לדרישות להורדת מסים עקיים בישראל הזהיר פישר מהתרחבות הגירעון בשל הצמיחה האיטית יחסית הצפויה בישראל: "רק לפני שנתיים נכתב בדוח בנק ישראל כי בשנים 2011-2012 תוכניות המסגרת של התקציב עקביות ביחס לעצמן. קרי, לפי הדוח צפינו בעיות באיזון התקציבי ב-2013. המשמעות היא שאם נוריד את המסים אך נשאיר את ההוצאות על כנן אנו צפויים לגידול בגירעון מעבר למתוכנן. זה ידרוש מאיתנו צמיחה ברמה של 4%-5% כדי לסגור את הפער הזה, ולכן זו בעיה שדורשת טיפול. אם התרחיש הזה, אשר מדאיג אותנו מאוד, יתרחש - יהיו לכך השלכות שליליות מאד כלפי המשק הישראלי. אנו מקווים שההשלכות השליליות לא יתרחשו. אין לנו הרבה מרווח ולא נוכל להוריד באופן משמעותי את שיעורי המס, שכן אחרת הגירעון יגדל".

פישר אמר כי המדיניות צריכה להתייחס לתרחיש של 'מה אם' - צריך להתכונן לגרוע מהכל - אבל זה לא אומר שהגרוע מכל יתרחש. האם המצב היום גרוע או טוב יותר מכפי שהיה ב-2008? זו שאלה מעניינת", אמר פישר, שציין כי במצב הנוכחי "אנחנו בערך איפה שהיינו במחצית הראשונה של שנת 2008 - יש בעיות במשק, אבל אנחנו עדיין לא מבינים את חומרתן".

הנגיד עבר להתייחס לעבודת ועדת הריכוזיות בשנית, ושאל האם עלינו לתת לחברות פיננסיות להמשיך ולשלוט בחברות ריאליות? "באשר לטייקונים - אני מקווה שימשיכו להיות עשירים, גם אם תהיה האטה במשק. אלה אנשים שלא עשו דבר פלילי - אסור להתייחס לאנשים שעשו משהו שמותר להם לעשות, כאילו הוא פלילי. זה פופוליזם, ואסור לנו להיכנס במשק הישראלי לפופוליזם. להגיד כאילו אם נטיל על כולם יותר מיסים - זה פופוליזם, ואני מדבר גם אלינו, אבל גם אל הציבור ואל הדרג הפוליטי", הבהיר פישר את עמדתו. "זה תמיד קל בטווח הקצר, ותמיד מזיק מאד בטווח הארוך".

הנגיד עבר לציין כי "המציאות בתקופה הקרובה לא תהיה פשוטה מכל מיני סיבות, אולם מבחינה כלכלית יש לנו את הכלים המאפשרים לנו להתמודד שוב ובהצלחה מול האתגרים שעומדים בפנינו - אם נתנהג באופן אחראי, לא נשלם מחיר גבוה עבור מה שקורה בחו"ל, ועבור הדברים שחשוב לטפל בהם גם במדינה. יש לנו היכולת לעשות כן, ואני בטוח בכך".

"זה בסדר להוריד מס ממשהו אחד ולהעלות באחר"

בשלב השאלות ותשובות פישר נשאל האם הוא חושב שעל רקע המצב הגיאופוליטי, בעייתי יהיה ליישם את המלצות ועדת הריכוזיות או ועדת טרכטנברג, שכן אלה עתידות גם כן לפגוע במשק?

לדבריו, "אני לא חושב שהחלטות שתי הוועדות יפגעו במשק, גם לא בטווח הקצר. בטווח הארוך, מסקנות ועדות אלו צפויות אפילו לתרום למשק - ואני אומר זאת מבלי לדעת מהן המסקנות", השיב פישר. הנגיד התייחס למשל למצב בו אנשים המחזיקים גם בחברות פיננסיות וגם בחברות ריאליות, צריכים ליצור הפרדת נכסים: "במצב זה, אנו יודעים מהן בדיוק ההשלכות של מהלך הפרדה שכזה".

- האם לדעתך במצב הנוכחי, אי-אפשר להוריד (למשל) מסים על דלק או מוצרי ייבוא, כי 'זה לא הזמן'?

פישר: "אני מצטער אם נתתי את הרושם שאי-אפשר להוריד אף מס. אני מסתכל על סך כל המיסוי - אם יש סיבה להוריד משהו ולהעלות משהו אחר, זה בסדר", ענה פישר. עוד הבהיר הנגיד כי "הורדת שיעורי מס היא אחת הדרכים להתמודד עם השלכות הריכוזיות במשק, אני מצטער אם הובן אחרת".

- לנוכח המגבלות לאי-פריצת התקציב ומיסוי מאוזן, מסקנה מתבקשת מוועדת טרכטנברג היא לקצץ בתקציב הביטחון. האם אתה סבור שיש לקצץ בו, וכמה?

פישר: "יש עוד מקורות בתקציב שניתן לעשות בהם הסטות, ולהעביר חלקים מסויימים לצרכים חברתיים", השיב הנגיד. "וגם באשר לתקנות מסויימות במשק - יש אפשרות לתרום על הרווחה ואיכות החיים של אזרחי ישראל". באשר לתקציב הביטחון, אמר הנגיד כי "הצורך לעמוד במסגרת התקציב, אכן מגבילה את ועדת טרטנברג. לדעתי זה אחראי לשמור על המסגרת הזו, בעיקר עכשיו".

"אנחנו לא מדינה נורמלית", הוסיף פישר בקשר לתקציב הביטחון. "אם יש לך נטל ביטחוני בהיקף ובמשקל שיש לנו, קשה מאד להעניק לאזרחים דברים אחרים - כמו שאזרחים מקבלים בשאר המדינות. האזרחים צריכים להכיר בעובדה העצובה הזו".

כשנשאל באשר להשלכות ההכרזה הצפויה על מדינת פלסטינית באו"ם, ציין פישר: "זה לא תחום המומחיות שלי. באם תהיה אלימות אין ספק שזה יפגע בכלכלה, ואנחנו מקווים שזה לא יקרה".