ד"ר אמרני: "המטרות ארוכות-טווח. לא יהיה בום וגמרנו"

"עד היום הייתה הסתמכות רבה מדי על השוק החופשי. נתנו לשוק לנהל את המערכת ומסתבר שמדינת ישראל, עם מאפייניה בתחום החברתי, הביטחוני והרכב האוכלוסייה, הייתה צריכה להיות יותר מעורבת. זה מה שנעשה בוועדות לדיור לאומי (וד"לים). אני רואה בתפקידי כיו"ר הוד"ל הארצי משימה לאומית חברתית, במלוא מובן המילה. המטרה היא להוביל מהלך שבו, במהירות המקסימלית, יוצף השוק בתוכניות מאושרות לעשרות אלפי יחידות דיור ומחירי הדירות ירדו". במילים אלה מתחיל ד"ר שוקי אמרני, המשנה למנכ"ל משרד הפנים, את דרכן של הוד"לים, הוועדות לדיור לאומי, שיריית הפתיחה לכינוסן סומנה בשבוע שעבר, עם מינויו לעמוד בראש הוד"ל הארצי.

ועם זאת, מדגיש אמרני, "אני רואה את הוד"ל כמכלול, שמשיג מטרות ארוכות טווח. זה לא 'בום וגמרנו'".

"נרתמים לדיור"

הכרזות והבטחות ראש הממשלה והשרים שהוד"לים יסייעו להוריד את מחירי הדירות, לא הועילו בזמנו לעצור את המחאה נגד החוק, שיעניק לטענת גורמים שונים קרקעות וזכויות בנייה מופרזות ליזמים, מבלי לייצר דירות זולות לציבור הרחב.

לדברי אמרני, "גם כאיש אקדמיה, גם כעובד ציבור תקופה ארוכה וגם כאזרח במדינה, אני גאה בהתעוררות בחברה הישראלית, אבל מצער אותי לפעמים שאנשים מסוימים תופסים על זה טרמפ לכיוונים פחות טובים. חשוב להדגיש שהוד"לים יספקו כמות הולכת וגדלה של תוכניות מאושרות למגורים. אם נציף את השוק כל שנה ב-50-60 אלף דירות, ולזה נוסיף עוד כמה עשרות אלפי דירות מהתוכניות הרגילות שלא נידונות בוד"לים, הרי שבהחלט מדובר כאן בהיצע מאוד משמעותי, שאין לי ספק שישנה את שוק הדיור בישראל. ההיגיון הכלכלי הפשוט אומר היצע וביקוש, ולכן נראה ירידות. אני מאוד אופטימי שנצליח.

"אני רוצה לפנות לכל הנציגים והחברים בוד"לים, כולל הגופים הירוקים ואלה שחשוב להם השטחים הפתוחים, ולומר שמדובר בהירתמות לנושא חברתי ממדרגה ראשונה. הכוונה שלנו היא להתחשב באופן מירבי בשיקולים הסביבתיים, באיכות התכנון ובראייה לטווח רחוק, כדי להשאיר דברים טובים לדורות הבאים. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהצורך לתת מענה למצוקות של היום. כדי שיתקיימו הדורות הבאים, הדור הנוכחי צריך לחיות נורמלי".

בדצמבר האחרון סיים אמרני כהונה של שמונה שנים כממונה על מחוז המרכז במשרד הפנים. משם התקדם לתפקיד משנה למנכ"ל משרד הפנים - תפקיד שנוצר לראשונה ב-2010 ("המשנה למנכ"ל נמצא בראש ההיררכיה המקצועית במשרד. להבדיל מהמנכ"ל, הוא לא מינוי של אף אחד, הוא לא בא והולך עם התחלפות השר, אלא תפקיד שנבחר במכרז"). את תפקידו כיו"ר הוד"ל הארצי ימלא לצד תפקידו כמשנה למנכ"ל משרד הפנים.

הוד"לים המחוזיים מתחילים בהדרגה להתכנס לדון בתוכניות, כשהמטרה היא שעד ראש השנה כל הועדות יתכנסו לכל הפחות לישיבה ראשונה. "הוד"ל מחייב הירתמות של כל הגורמים", מעיר אמרני, "והם צריכים לבוא לישיבות באוריינטציה שמדובר במשימה לאומית ממדרגה ראשונה, בצורך חברתי זועק. שאם חס וחלילה לא נצליח במשימה, ההשלכות על החברה הישראלית יהיו שליליות וחמורות מאוד. אני מאמין שנצליח בפרויקט הלאומי הזה שיש לו תפוקות בתחומי החברה והכלכלה, כשהפן החברתי לא פחות חשוב לחוסן הלאומי שלנו מהנושא הביטחוני. אני הולך להשקיע את כל כולי לקידום הנושא, עכשיו כשיש לנו כלים".

אמרני מדגיש כי בניגוד לוועדות תכנון רגילות שנדרשות לכל סוגי התוכניות. לוחות הזמנים בקבלת ההחלטות יהיו קצרים, באופן שמחייב שתוך 60 יום ימולאו התנאים המתקבלים בהחלטה להפקדת התוכנית, כשבשגרה הזמן הנדרש הוא שבעה חודשים. בנוסף, אם יש גורם מסוים שאמור לתת חוות דעת והוא מתמהמה, מסיבה כלשהי, הוועדה תראה אותו כמי שמסכים להחלטה. הוד"ל הארצי, שיש לה את כל הסמכויות הרחבות מאוד של המועצה הארצית, נדרשת תוך 14 יום להתייחס ולהגיב לבקשה של וד"ל מחוזי לאשר תוכנית מסוימת שלא נמצאת בסמכותו.

אמרני לא רואה באורך הזמן של טיפול בתוכניות פרמטר כלשהו לטיבן: "מניסיוני אני יודע שאורך הזמן של טיפול בתוכנית לא בהכרח מעיד על כך שהיא טובה יותר. אלה הליכים ביורוקרטיים שמתארכים בגלל העומסים ובגלל מעורבות הרבה גופים. ישנן הרבה דילמות בתכנון, דילמות ערכיות וחשובות שמגיעות ממקום טוב - למשל, אם רוצים לשתף את הציבור, צריכים להבין ששיתוף ציבור משמעותו זמן.

"שאף אחד לא ידמיין לעצמו שבוד"לים נפעל שלא לפי מינהל תקין, אתיקה ושקיפות ציבורית ומקסימלית. יכול להיות שאנשים נזכרים בוול"לים של שנות ה-90, במהלכן התקבלו החלטות שבדיעבד נמצא שהן לא בהכרח היו שגויות, ועובדה שבסופו של יום לכל העולים הייתה קורת גג. אולי היו טעויות, אבל למדנו מהן, והכוונה היא להימנע ככל הניתן מפגיעה באיכות התכנון כתוצאה ממהירות".

הפעם, מבטיח אמרני, "כנגזרת מהוד"לים, נביא באותה ההזדמנות לפיתוח תשתיות, ביוב, כבישים, מבני ציבור ואיכות הבנייה תעלה. ככל שהבתים יהיו חדשים יותר, כך הם גם יהיו עמידים יותר בפני רעידות אדמה. זהו תהליך שלצד המענה לטווח קצר בהורדת מחירי דיור והגדלת מצאי הדירות המאושרות, לאזרחי המדינה תהיה אפשרות גדולה יותר לפיתוח".

אלמנט דרמטי נוסף שיציעו הוד"לים, לפי אמרני, הוא "השינוי המשמעותי כתוצאה מכך שמינהל מקרקעי ישראל יפעל באוריינטציה אחרת. עד לא מזמן התנהג המינהל כמו כל יזם, שהמרכיב שעניין אותו הוא הרווח. היום מבינים שגם בנושא התכנון והבנייה הפן החברתי חייב לבוא לידי ביטוי. המינהל, שמחזיק במרבית הקרקע, יירתם למשימה מתוך גישה שמתן מענה למצוקות החברה הישראלית גובה מחיר ודרוש לוותר על חלק מהרווח מהקרקע".

- אחת הביקורות, דווקא מצד תומכי הוד"לים, שהן חלות רק על קרקעות מדינה - מתחמי בנייה שלפחות 80% מהם מוחזקים על ידי המינהל. למה לא לאפשר האצת בנייה גם בקרקעות פרטיות?

"ההחלטה של הממשלה נכונה, משום שהבעיה המרכזית של מחסור בדיור היא מימוש התוכניות והשיווק. על קרקע פרטית אין לנו שום יכולת להשפיע, וככל שזה נוגע לקרקע מדינה אנחנו באים ואומרים למינהל 'אתה עכשיו יוצא לעשות את כל הפעולות ולא ממתין'. בגיבושו של החוק היה חשש שברגע שיילכו על קרקעות פרטיות, ויתחילו לתת עדיפויות ליזמים במגזר הפרטי, זה עלול ליצור תשתית לבעיות אתיות ואחרות. היכולת של המדינה לשלוט על השיווק, הבנייה והיישום היא משמעותית וחשובה מאוד. יש לזכור שמצוקת הדיור הקיימת לאו דווקא נובעת מחוסר תכנון, הרי ישנן עשרות אלפי דירות שאושרו כדת וכדין והקבלנים לא מממשים אותן בגלל כל מיני שיקולים".

- דה-פקטו, הוועדות החדשות "דורסות" את הוועדות המחוזיות הרגילות - הן נוטלות מהן את התוכניות המשמעותיות וגם את האנשים המוכשרים במערכת.

"ממש לא. הוועדות המחוזיות מטפלות בתוכניות דיור גם בקרקעות פרטיות והן מטפלות בתוכניות בנייה ממגוון הסקטורים של הנדל"ן, כולל תשתיות, כבישים, הולכת הגז הטבעי, אזורי מסחר, תעסוקה, תעשייה ומבני ציבור. צריך לזכור שחוק הוד"לים חל על מתחמים של 200 דירות ומעלה, ואילו הוועדות המחוזיות ימשיכו לטפל בתוכניות של פחות מ-200 דירות, שבגלל קריטריון זה לא נכנסו לוד"לים. אגב, חוק הוד"לים קובע שהרף במזגר הערבי הוא ל-100 דירות לפחות, כולל קרקעות פרטיות, בעקבות מצוקת הדיור שחווה המגזר".

"באשר לכוח האדם, לשמחתנו הרבה, לא חסרים אנשים טובים למערכת. אם יש שישה מחוזות ויש וד"ל ארצי, כל משרד ממשלתי צריך לספק שבעה אנשים, ואנחנו יכולים לחיות עם זה".

- איפה הוד"לים משאירים את הטיפול ברפורמה המקיפה והמובטחת בחוק התכנון והבנייה?

"הוועדה המשותפת (פנים וכלכלה) בכנסת, המקדמת את הרפורמה בחוק לקריאה שנייה ושלישית, יושבת על המדוכה סעיף סעיף (מתוך כ-600 סעיפים - מ.מ) וההערכה היא שעד סוף השנה יגיעו שם לכדי סיום, אבל ייקח עוד זמן עד שהרפורמה תקרום עור וגידים ותעבור בכנסת ויעבור זמן רב עד שנראה חוק תכנון ובנייה חדש. אבל הזעקה החברתית לא יכלה להמתין ולכן חוק הוד"לים חוקק כהוראת שעה, לתת מענה של כאן ועכשיו".

50-60 אלף בשנה

בכוונת הוד"לים להוסיף עד סוף 2011 מלאי של 17 אלף יחידות דיור מאושרות נוספות, כש-2011 תסתיים עם אישור של 35 אלף דירות ברחבי הארץ, בעוד המספר הכולל של דירות שאושרו ב-2010 היה 24 אלף, כלומר גידול של כ-45%.

אמרני: "ב-2012 אנחנו מתכננים להגיע ל-50-60 אלף דירות בשנה. אנחנו מנסים לבחון רעיונות איך לפתור חסמים שמעכבים קידום של תוכניות, למשל, בניית מכון לטיהור שפכים כתנאי לקידום תוכנית. אחת הנקודות בוד"לים היא לא לקבוע תנאים שלא ניתן לממשם בטווח שלושה חודשים, אלא יש לקבוע תנאים ברי-מימוש".

- נתניהו אוהב להציג את הנתון שישראל במקום 121 בעולם בקצב קבלת היתרי בנייה. מה החזון שלך לקיצור הטווחים האלה?

"החזון הוא שאישורים לתוכנית בנייה ייעשו בטווח של מספר חודשים, ולשם כך יש לבנות תרבות ניהולית. אנחנו חיים במציאות שבה תמיד מבקשים יותר ממה שמותר. מחנכים אותנו מימי הילדות, וזה בא לידי ביטוי בחיים הבוגרים, לבקש יותר ממה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, ואנחנו נכנסים לאוברדרפט ולוקחים משכנתא. בא יזם שמותר לו לעשות דבר מסוים ואז הוא מבקש יותר, וכך מתחילים דיונים ומשא ומתן שלוקח חודשים. מצד אחד לא רוצים לתת לו תשובה שלילית סופית, כי אז הוא צריך להתחיל הכל מחדש, ומצד שני לא ניתן לאשר את מה שהוא מבקש, כי זו דרישה קיצונית ומוגזמת. במקביל, גם מוסדות התכנון קובעים לעתים תנאים מסוימים שמבחינה תכנונית הם צודקים, אבל יכולת מימושם מאוד בעייתית. כל זה יוצר התמשכות הליכים וזה בעייתי בעיקר בגלל חוסר הוודאות. נרצה לקצר הכל בחודשים רבים, גם בוד"לים וגם ברפורמה, אבל יש להבין שזה יהיה הדרגתי".

שש ועדות מחוזיות וארצית אחת

חוק הוד"לים להאצת הבנייה למגורים אושר בכנסת ב-3 באוגוסט. החוק קבע, כהוראת שעה ל-18 חודשים, הקמת שש ועדות מחוזיות שיאשרו תוכניות בנייה למגורים במסלול מואץ. משרד השיכון הגיש רשימה של יותר מ-113 אלף דירות שיקודמו כתוכניות לדיור לאומי, מתוכן כ-50 אלף באזורי ביקוש. הוד"ל הארצי תעמוד מעל שש הוועדות המחוזיות, והיא תפעל כוועדת משנה לדיור לאומי של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שתהיה מוסמכת לאשר את התוכניות לדיור לאומי שטעונות אישור המועצה.

הוד"ל הארצי תכלול עשרה חברים ומשקיף אחד: יו"ר הוד"ל הארצי (ד"ר שוקי אמרני), נציג ראש הממשלה, נציג שר המשפטים, נציג משרד הבינוי והשיכון, נציג שר האוצר, נציג השר להגנת הסביבה, ארבעה חברים שתבחר המועצה הארצית מבין חבריה ונציג שר החקלאות שיכהן כמשקיף.