ביהמ"ש אישר ניהול של שתי תביעות ייצוגיות נגד פלאפון

חברת פלאפון הולכת ומסתבכת בתביעות ייצוגיות. בתי המשפט המחוזיים בתל-אביב ובפתח-תקווה אישרו ביום חמישי ניהולן של שתי תביעות ייצוגיות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים נגד החברה. הראשונה - בטענה לגבייה לא חוקית של תשלום לביטול נעילת המכשירים הסלולריים; השנייה - בטענה להפקעה לצרכים פרסומיים של שירות "שיר בהמתנה" שמכרה פלאפון ללקוחותיה.

במקרה הראשון אישר שופט המחוזי בתל-אביב, יצחק ענבר, לנהל נגד פלאפון תביעה ייצוגית בהיקף של 15 מיליון שקל, למנויי החברה שרכשו מכשירי סלולרי נעולים לשימוש עם כרטיס ה-SIM של פלאפון בלבד, ונאלצו לשלם כספים לשם ביטול הנעילה.

בניגוד לחוק

התובע הייצוגי, דוד ספיר, רכש מפלאפון טלפון סלולרי כשהוא נעול וניתן לעשות שימוש בו שימוש רק באמצעות כרטיס SIM של רשת פלאפון. הנעילה מנעה מספיר את האפשרות לעבור עם הטלפון לרשת של מפעיל סלולרי אחר.

בנוסף, הנעילה מנעה מספיר את האפשרות להשתמש בשירותיו של מפעיל סלולרי זר, כשהוא נמצא מחוץ לישראל, וחייבה אותו להשתמש בשירותי פלאפון, שהם יקרים יותר. כדי לבטל את הנעילה נאלץ ספיר לשלם לפלאפון 85 שקל.

באמצעות עורכי הדין יוחי גבע ואמיר ישראלי הגיש ספיר בקשה לאשר תביעה ייצוגית נגד פלאפון, בטענה כי התשלום לשחרור המכשירים מהנעילה עומד בניגוד לחוק התקשורת.

פלאפון טענה בתגובה כי סעיף החוק האוסר על חברות הסלולר לנעול מכשירים סלולריים (סעיף 51ב' לחוק התקשורת) נכנס לתוקפו רק ב-1 בינואר 2011, וכי עד למועד זה חברות הסלולר היו רשאיות לבצע נעילה. לדבריה, נעילת המכשירים נעשתה כדי למנוע את גניבתם.

השופט ענבר קבע כי פלאפון לא הייתה רשאית לגבות כספים עבור שירות של פתיחת מכשיר נעול. "סעיף 74 לרישיון של פלאפון מגדיר את השירותים בעבורם רשאית פלאפון לגבות תשלום מלקוחותיה. הוראה זו אינה מתירה לגבות כספים עבור שירות של פתיחת מכשיר נעול", הסביר.

באשר לטענת פלאפון כי נעילת המכשירים הייתה מותרת עד לחקיקתו של התיקון לחוק התקשורת, שאסר במפורש על החסימה, קבע השופט: "שקלתי טענה זו של פלאפון בכובד-ראש והחלטתי לדחותה. מטרתו של התיקון הייתה להסיר ספק ולהסדיר את הסוגייה, אך ליבתו - המתבטאת באיסור לכפות על לקוח באופן גורף מכשיר נעול ולדרוש ממנו תשלום עבור פתיחתו - הייתה שרירה וקיימת עוד קודם לכן".

השופט גם לא התרשם במיוחד מטענת פלאפון כי חסימת המכשירים הסלולריים נועדה למנוע גניבה שלהם, ולכן הייתה ראויה. "שיקול זה אינו יכול לגבור על הוראות חוק התקשורת ועל הרישיון, מה עוד שאת ההחלטה האם המכשיר יהיה פתוח או נעול ראוי להותיר ללקוח", כתב.

"פגיעה עקרונית"

במקרה השני אישרה שופטת המחוזי בפתח-תקווה, אסתר שטמר, לתובעת הייצוגית מיכל גלזר לנהל תביעה ייצוגית בהיקף של 28.2 מיליון שקל נגד פלאפון, בגין הפקעה לצרכים פרסומיים של שירות "שיר בהמתנה", שמכרה פלאפון ללקוחותיה.

פלאפון מוכרת למנוייה שרות "שיר בהמתנה", המאפשר להמיר את צליל החיוג הרגיל ששומע המתקשר בשיר, בנעימה או במלל לפי בחירת המנוי. השירות כרוך בתשלום דמי שימוש חודשיים בסך 6.93 שקלים.

באמצעות עו"ד אסף שילה טענה גלזר כי החל מאפריל 2008 החלה פלאפון להשמיע למתקשרים למנוי שרכש את השירות את ההודעה הבאה: "אוהבים את השיר? לחצו פעמיים על מקש כוכבית, והוא אצלכם בפלאפון. השירות בתשלום".

לדבריה, השמעת הודעה זו מביאה לכך שפלאפון אינה מספקת את שירות "שיר בהמתנה" במלואו, ולכן עליה לפצות את מנוייה בגין הפרת ההסכם עימם.

בנוסף, עותרת התובעת הייצוגית לקבל כל רווח של פלאפון שיושג כתוצאה מהשמעת ההודעה. לדבריה, "פלאפון עשתה עושר ולא במשפט, בכך שגייסה מנויים נוספים לשירות על-ידי הפרסומת שהושמעה על חשבון המנויים המוקדמים".

פלאפון טענה בתגובה כי ההודעה מושמעת ב-1% בלבד מכלל השיחות הנכנסות למנויי השירות, וכי הנזק יכול להגיע ל-153 אלף שקל בלבד, ולכן מדובר בעניין שהוא "זוטי דברים", שאינו מצדיק ניהול תביעה.

בהחלטתה לאשר את ניהול הייצוגית, ציינה השופטת כי הפגיעה שנגרמה ללקוחות היא כנראה לא כה משמעותית - אך קיימת ברמה העקרונית.