יעקובי: "יש לנו יכולת להתרומם ולהמשיך גם אחרי כישלון"

אורח שיגיע לבקר במרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל בהרצליה פיתוח יקבל את הרושם שהעסקים כרגיל. המנכ"ל החדש, יורם יעקובי, שנכנס לתפקידו ב-1 ליולי, מסתובב עם ג'ינס וטי-שירט. משה ליכטמן, נשיא מרכז הפיתוח הישראלי שהודיע על פרישה ביוני, עדיין נראה במסדרונות ויושב במשרד המנהל.

בשבוע הקרוב המהלך יושלם באופן סופי. יעקובי יארוז את עשרות הצעיפים של קבוצות הכדורגל שהוא אוסף ואת התעודות שמעידות על הפטנטים שפיתח עבור החברה - בין השאר לפרויקט הספר הדיגיטלי - ויעבור למשרד הפינתי והמרווח של המנהל.

בראיון ראשון מאז המינוי, יעקובי מתייחס לשינוי כמעט באגביות. "ההחלפה ביני לבין משה", הוא אומר, "הייתה השינוי הפחות משמעותי שהתרחש בחודש יוני האחרון". יעקבי, שינהל כ-600 עובדים, הופך לאיש החזק בגזרה המקומית אחרי שלוש וחצי שנים שבהן כיהן כסמנכ"ל הטכנולוגי של מרכז הפיתוח. מבחינתו, הוא בסך הכל עובר משרד בחברה שהוא מכיר היטב. יעקבי כבר עבד בעבד במיקרוסופט, בין השנים 1993-2004, עזב כדי לכהן כסגן נשיא בכיר באמדוקס ועכשיו סוגר את המעגל.

הדברים המעניינים ביותר

השינוי הגדול שעוברת ענקית התוכנה הוא חובק עולם. מיקרוסופט אמנם נסחרת לפי שווי של 227 מיליארד דולר, אולם היא נמצאת בתקופה רגישה. מערכת ההפעלה Windows ותוכנות האופיס תרמו 54% מההכנסות ברבעון השני של השנה, שהסתכמו בכ-17.3 מיליארד דולר, והן גם אחראיות על רוב הרווח התפעולי. עם זאת, בחברה מרדמונד מודעים לכך שהחברה זקוקה כיום למנוע צמיחה משמעותי.

החיפוש אחר רעיונות חדשים הוביל את מיקרוסופט לשוטט בפריפריה הגיאוגרפית. החברה החליטה בתקופה האחרונה לשנות את הגישה שלה למרכזי הפיתוח האסטרטגיים מחוץ לארה"ב, שממוקמים בסין, בהודו ובישראל. "מעולם לא ראיתי את החברה מתייחסת למרכזי הפיתוח כפי שהיא עושה היום", אומר יעקובי שזוכה לרוח גבית, "אם מציאת הון אנושי שאינו זמין בארה"ב, זו הסיבה להפעלת מרכזי הפיתוח בעולם, הרי שצריך למשוך את העובדים האלו לדברים המעניינים ביותר".

רשימת הדברים המעניינים בישראל כוללת עבודה על פרויקטים בתחומי הליבה של החברה, למשל פיתוח מערכת ה-Windows InTunes, שאמורה לספק תשתית לניהול משאבי המחשוב של לקוחות ארגוניים מענן המחשוב, אשר הושקה על-ידי מיקרוסופט לפני מספר חודשים. במשרדים בהרצליה עובדים גם על תחום הבינה העסקית (BI). בכל אחד מהפרויקטים האלה, ששניהם הגיעו לישראל בחצי השנה האחרונה, מועסקים יותר מ-100 עובדים.

ההתרכזות בתחומים אלה נולדה בעקבות תקופה של אי ודאות. באוקטובר 2010 ביטלה החברה פרויקט גדול בתחום הטלקום, שהעסיק כ-110 עובדים. הסיכון היה שלפחות חלקם יפוטרו, אולם רובם השתלבו במיזם החדש, והחברה קלטה 20-30 עובדים חדשים. חלק מהעובדים בפרויקט הגנוז עברו לעבוד בתחום האונליין, בנושאים כגון שירותים מבוססי מיקום ופרסום באינטרנט.

יעקובי מעדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה. "אנחנו מציגים את זה לחברה", הוא מספר, "כיתרון הגדול שלנו. זה מוכיח שיש לנו יכולת להתרומם ולהמשיך גם אחרי כישלון. אנחנו הרי רוצים להתמודד עם הפרויקטים שעוסקים בדברים החדשים ביותר, אלו שעלולים גם לא להצליח, ולהיסגר. אנחנו בנויים בדיוק לזה, זאת הרי ה-Start-up Nation. מבחינתי זה בסדר גמור אם פרויקט ייסגר ונעביר את האנשים לעשות משהו אחר".

להוביל בתעשייה וגם בחברה

מיקרוסופט מתמודדת בימים אלה עם סביבת מחשוב חדשה שהיא כמעט ולא פעילה בה, שעוברת לעבודה אינטנסיבית על גבי תשתיות אינטרנט ועם התקני מחשוב כגון טלפונים חכמים וטאבלטים. במקביל היא מתמודדת מול מפת אינטרסים חדשות, שכוללת שינויים ביחס לשיתוף הפעולה העתיק עם אינטל ביחס למחשב האישי. עסקי האונליין והחיפוש של מיקרוסופט מתקשים לייצר כרגע פיצוי פיננסי על אובדן ההכנסות והחברה רושמת בתחומים אלה הפסדים ניכרים.

במרכזי הפיתוח אמורים לספק את התשובות שיעזרו למיקרוסופט להוביל את התעשייה גם בעוד חמש שנים, בעולם שיצרוך את חוויית המחשוב באופן אחר לגמרי ממה שהכרנו עד לא מזמן.

דווקא נקודת הפיתול בה נמצאת מיקרוסופט הגדולה, יכול לשרת היטב את האינטרסים של השלוחה המקומית. "אנחנו משקיעים הרבה זמן בחשיבה במה להשקיע כדי להוביל בתעשייה ובחברה", מספר יעקובי, "איך אתה יוצר הזדמנות עבור מרכז הפיתוח המקומי ולא רק נותן לדברים לקרות".

המודל שניצב מול עיניהם של אנשי המרכז הוא כמובן של אינטל, שהפכה את מרכז הפיתוח בחיפה לאחת הנקודות האסטרטגיות של אינטל העולמית. דדי פרלמוטר ומולי אדן, שהובילו את אינטל ישראל בשנת 2000, הימרו על טכנולוגיית הסנטרינו - מעבד חסכוני מבחינת צריכת אנרגיה, בזמן שהחברה דחפה לכיוון של מעבדים חזקים יותר ובעלי מהירות חישוב משופרת. ההצלחה של פרלמוטר סייעה לו להפוך לסגן נשיא בכיר בחברה, ושמו מוזכר אפילו כמנכ"ל אפשרי ביום שאחרי פול אוטליני.

"הפוליטיקה הארגונית של אינטל לא הייתה מאפשרת לסנטרינו להתרומם במרכז הפיתוח הישראלי אם היה לרעיון שלהם ביקוש בחברה", מעריך יעקובי. במיקרוסופט ישראל, ראו את התהליך באינטל והפנימו. "אנחנו מחפשים את הסנטרינו שלנו", קובע יעקובי, שמעוניין להרחיב את הפעילות ממחקר ופיתוח נקודתיים למרכז רווח עצמאי, בעל נוכחות משמעותית בחברה העולמית.

בדרך אל היעד הזה, פתחו ליכטמן ויעקובי פעילות מחקר מקומית, שהפכה לאחרונה לחלק מחטיבת המחקר העולמית (MSR). הפעילות הזו מעניקה למרכז גישה לטכנולוגיות בתחילת הדרך - שעדיין לא נמצאות בליבת העסקים של מיקרוסופט - לרבות ניתוח התוכן ברשתות חברתיות (SMM). מה שאולי ישמש כמנועי צמיחה עתידיים למרכז המקומי ולחברה כולה.

"אנחנו בידיים בטוחות"

הפרישה של ליכטמן, אחרי 20 שנה, גרמה להפתעה אפילו בתוך החברה. ליכטמן נחשב לשגריר העיקרי של הפעילות במרכז במסדרונות מטה החברה ברדמונד. במקביל לליכטמן, עזבו את מיקרוסופט שורה של מנהלים בכירים, בהם רובי באך, שניהל עד לפני כשנה את חטיבת הבידור וההתקנים, והיה הנציג של מרכז הפיתוח הישראלי בהנהלה הבכירה.

השינויים הפרסונליים כללו גם את מינויו של Satya Nadella כראש חטיבת השרתים והכלים בחברה, במקומו של בוב מוגלייה, וכאחראי על ייצוג המרכז הישראלי בהנהלה.

נדאלה, שמנהל את תחומי הענן ותשתיות המחשוב הארגוניות, מתאים יותר למיקוד ולאינטרסים של מרכז הפיתוח הישראלי, ביחס לבאך שרק חלק קטן מהפעילות המקומית השיקה לתחום שלו. "אני מרגיש יותר בטוח מבעבר לגבי הפעילות של המרכז מכיוון שאנחנו בידיים יותר בטוחות", מציין יעקובי.

נראה אתכם מעסיקים 1,000 עובדים בעתיד הקרוב?

"אם כן, זה יקרה רק באמצעות רכישה גדולה".

 פנקס הצקים של ביל גייטס