ועדת הריכוזיות פרסמה המלצותיה; בינו יצטרך לבחור בין פז לבינלאומי; אייפקס אולי תיאלץ להיפרד מתנובה

רה"מ בנימין נתניהו קיבל לידיו הבוקר (ב') את מסקנות הביניים של ועדת הריכוזיות, לקראת מסיבת העיתונאים שתיערך במשרדו בה יוצגו ההמלצות לציבור.

לחצו כאן להורדת המסמך המלא - המלצות הביניים של ועדת הריכוזיות

להורדת המצגת של מנכ"ל האוצר היוצא חיים שני - לחצו כאן

ועדת הריכוזיות מציגה: שאלות ותשובות על המלצות הביניים

מהמלצות הוועדה, שבראשה עמד מנכ"ל האוצר היוצא חיים שני, עולה כי בעל שליטה בגוף ריאלי משמעותי המחזיקים גם גוף פיננסי משמעותי, ייאלץ למכור תוך ארבע שנים אחד מהם לפי בחירתו.

תאגיד פיננסי משמעותי הוגדר כמי שמנהל נכסים יותר מ-50 מיליארד שקל. גוף ריאלי משמעותי הוגדר כגוף עם הכנסות של יותר מ-8 מיליארד שקל בשנה או שמאזנו מסתכם ביותר מ-20 מיליארד שקל. אם ההמלצות יתקבלו, קונצרן אי.די.בי שבבעלות נוחי דנקנר צפוי למכור את כלל ביטוח וקונצרן דלק שבבעלות יצחק תשובה ימכור את הפניקס ואת אקסלנס. עם זאת, עולה אפשרות שאם הפניקס תמכור את אקסלנס, קבוצת דלק לא תהיה חייבת למכור את הפניקס.

שני בעלי שליטה יצטרכו לבחור מה למכור: צדיק בינו, בעל השליטה בפז ובבנק הבינלאומי, יצטרך לבחור איזה נכס ברצונו למכור וכך גם קרן אייפקס המחזיקה בתנובה ובפסגות ומנוהלת בידי זהבית כהן בישראל. לפי גורמים בוועדה, הכנסות תנובה עוברות את רף ה-8 מיליארד שקל, ולפיכך תצטרך אייפקס למכור אחד מהנכסים. בשבועות הקרובים צוותים מטעם הוועדה יבדקו את המספרים, אייפקס תזומן לשימוע, ואז יתקבלו החלטות סופיות.

מאייפקס נמסר בתגובה כי "המלצות הוועדה אינן כוללות בתוכן את תנובה משום שמחזור המכירות של תנובה קטן מ-8 מיליארד שקל והמאזן שלה קטן מ-20 מיליארד שקל. נשתף פעולה באופן מלא עם הוועדה ונעביר לה את נתוני פסגות ותנובה ברגע שנתבקש".

בעלי שליטה נוספים עם החזקות ריאליות ופיננסיות המוגדרות "גבוליות", שכנראה לא יידרשו למכור, הם: שרי אריסון המחזיקה בבנק הפועלים, בשיכון ובינוי ובחברת התפלה; ליאורה עופר ודורון עופר המחזיקים במזרחי טפחות ובמליסרון. אלו יזומנו לשימוע כדי לקבל החלטה בעניינם. מוזי ורטהיים המחזיק בקוקה קולה, טרה ומזרחי טפחות, ומשפחת ברונפמן, בעלת השליטה בדיסקונט ובאיקאה, לא יידרשו למכור.

בוועדה לעידוד התחרות במשק כיהנו פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, פרופ' שמוליק האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך, ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל, דודו זקן, המפקח על הבנקים, גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים, פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון, עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, פרופ' דיויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים וד"ר גיתית גור גרשגורן, כלכלנית ראשית ברשות לניירות ערך.

בחודש הקרוב תערוך הוועדה שימועים לגופים שיושפעו מהמלצותיה. במהלך נובמבר יגובשו ההמלצות הסופיות ויובאו לאישור הממשלה. לאחר מכן יחל תהליך החקיקה בכנסת. צפוי שבשלב הדיונים בוועדות הכספים והכלכלה יופעלו לחצים רבים של לוביסטים ואנשי עסקים לשנות את המלצות הוועדה, לשנות את הרף המכתיב מכירת נכסים, להאריך את פרק הזמן הנדרש למכירה ועוד שינויים לפי האינטרסים השונים. ההערכות הן כי החקיקה תיארך כמה חודשים ותאושר במושב הקיץ של הכנסת, כלומר במחצית 2012.

שינויים בממשל תאגידי

פרק נכבד מהמלצות הוועדה מוקדש לשינויים בממשל תאגידי בחברות הפועלות במבנה החזקה פירמידאלי. פירמידה היא שרשרת חברות שבראשה עומד בעל שליטה משותף וכל חברה שולטת בחברה שמתחתיה אך לא מחזיקה בה ב-100%. כך יכול בעל השליטה לשלוט בחברה בתחתית הפירמידה אף שבהחזקה ישירה החזקתו בה מהווה מיעוט קטן. בוועדה סבורים כי במקרה זה אינטרס בעל השליטה עלול להיות שונה מאינטרס החברות הציבוריות שבשליטתו.

בוועדה רואים "סיכון משקי" בקיומן של כמה פירמידות בעלות משקל גדול במשק. "הקשרים העסקיים בתוך הקבוצה ובין הקבוצות יוצרות מצב שעלול לפגוע בדינמיות של המשק וברמת התחרותיות שבו", טוענת הוועדה וממליצה לחזק את סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים, כדי להבטיח שקיום כמה קבוצות עסקיות חזקות לא יפגע בתחרותיות המשקית והענפית. הומלץ לקבוע מגבלות השקעה על גופים מוסדיים על מנת להבטיח חשיפה נמוכה יותר של גופים אלו ללווים הגדולים במשק והקטנת הפגיעה הפוטנציאלית בחיסכון של הציבור במקרה של נפילת קבוצה עסקית.

עוד הגדירה הוועדה "חברת פער" שבה שיעור החזקותיו של בעל השליטה אינו עולה על 50%, אך שיעור החזקותיו בזכויות ההצבעה עולה על שיעור החזקותיו בהון. זאת באמצעות מבנה פירמידאלי שבמסגרתו הוא מחזיק בהון החברה דרך חברה ציבורית אחרת.

בחברות אלו ייקבעו כללים לחיזוק הדירקטוריון: הוועדה ממליצה כי לפחות שליש מחברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים חיצוניים שאינם קשורים לבעל השליטה; אישור הדירקטורים החיצוניים על ידי האסיפה הכללית יהיה ברוב שאינו מייצג את בעל השליטה; בעל השליטה יידרש לאישור ועדת הביקורת על מנת למנות דירקטור בחברה הבת.

לגבי שכר בכירים - הוועדה הביעה תמיכה בהמלצות ועדת נאמן, כלומר בהליך אישור מיוחד בחברות פער, כך ששכר הבכירים יאושר באסיפה הכללית ברוב בלתי נגוע.

הוועדה גם עומדת על הצורך לחזק את בעלי מניות המיעוט בחברות פער וממליצה לקבוע שורה של החלטות שיחייבו אישור של האסיפה הכללית ברוב מקרב בעלי מניות המיעוט, כמו רכישה של פעילות משמעותית, רכישת גרעין שליטה בחברה ציבורית אחרת וגיוס הון או חוב בהיקף משמעותי. בנוסף, מוצע לאפשר הצבעת בעלי המניות ובעלי אג"ח באינטרנט.

הקטנת מינוף והפרטות

בנושא עסקאות בעלי עניין ממליצה הוועדה כי יתבצע הליך תחרותי לפני אישור עסקת בעל עניין במכירת נכס, בקבלת שירותים תפעוליים או בקבלת הלוואה במתכונת של "אמץ או גלה". ועדת הביקורת של הדירקטוריון תאשר ותפקח על עסקאות שאינן "חריגות" אך גם אינן זניחות מבחינה פיננסית.

לגבי הגופים המוסדיים שמהווים בדרך כלל את בעלי מניות המיעוט ממליצה הועדה כי המוסדיים יוכלו לתאם עמדות לקראת האסיפה הכללית ויחויבו להביא בחשבון את איכות הממשל התאגידי בעת קבלת החלטות השקעה. בנוסף המוסדיים יידרשו להרחיב את הוראות הגילוי בנוגע לאופן הצבעתם באסיפות הכלליות של החברות הציבוריות.

הוועדה זיהתה סיכון למשק במינוף הגבוה שקיים בקבוצות העסקיות ביחס למקובל בעולם וממליצה על כלים בעלי השפעה רוחבית - כלי מס המטפל בהכרה בהוצאות מימון ומקטין את התמריץ לקחת הלוואות על מנת לממן רכישות ממונפות. במקביל, הוועדה ממליצה שלא להכיר לצורכי מס בהוצאות מימון. הוועדה מציעה כי הוצאות המימון ייוחסו תחילה להכנסה מדיבידנד. במקרים שבהם הוצאות המימון יהיו גבוהות מההכנסה מדיבידנד, יתווסף ההפרש לעלות המניות לצורכי מס.

הוועדה בחנה את האופן שבו הגורמים האחראים על הליכי הקצאת זכויות ונכסי מדינה (למשל הפרטה או הענקת זיכיונות, רישוי, BOT) פועלים וממליצה כי אותם גורמים יוסמכו לשקול שיקולי תחרות ענפית ושיקולי ביזור השליטה בתשתיות חיוניות, וזאת על מנת למנוע את העברת השליטה בתשתיות מדינה לידי מעטים.

עוד נקבע כי בהפרטות ובמכרזים ציבוריים, טרם הקצאת זכויות מטעם המדינה, תחול חובת התייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים כאשר שווי הזכות או הנכס הם מעל 150 מיליון שקל או בתשתיות חיוניות כמו מים, אנרגיה, תקשורת, תחבורה, בריאות ומשאבי טבע.

נתניהו: "אנשי העסקים הם ידידי הכלכלה הישראלית"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר היום בפתח מסיבת העיתונאים להצגת דוח הביניים של הוועדה לעידוד התחרות כי היעד שלו הוא להגדיל את התחרותיות במשק כדי להוריד את יוקר המחיה, ועם זאת הבהיר כי חשוב שהתחרותיות לא תפגע במהלך העסקים התקין במשק: "אנחנו רוצים להבטיח שתהיה תחרות אבל לא לפגוע מנגד ביכולת של העסקים לצמוח ולהתפתח. אנשי העסקים הם חשובים למשק הישראלי, הם ידידי הכלכלה הישראלית. איננו מעוניינים לפגוע בעסקים אלא רק להבטיח שתהיה תחרות הוגנת לרוחב השוק". נתניהו הבטיח להגיש את הדוח הסופי של ועדת הריכוזיות לממשלה תוך 3 חודשים.

שר האוצר, יובל שטייניץ, דיבר על הנושאים העיקריים שבהם עסקה הוועדה: "הפרדה בין החזקה בחברות ריאליות וחברות פיננסיות שחיונית ליצור משק תחרותי יותר וכן סוגיית המבנים המורכבים והפירמידות". הוא אמר כי בנושא זה "הוועדה פועלת באיזמל לטפל בעיוותים, בצורה מאוד מחושבת ואחראית". שטייניץ הוסיף שהוועדה "מטפלת בבעלות על תשתיות לאומיות, בין אם זה תחבורה, תקשורת או אנרגיה".

לדברי שטייניץ, המלצות הוועדה טובות הן לצרכנים, הן לחוסכים לפנסיה, הן ליזמים, והוא הבטיח לקדם את ההמלצות כפי שקידם את המלצות ועדת ששינסקי.

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בירך על עבודת הוועדה ואמר כי היא עשתה "עבודה רצינית". לדבריו, הוועדה תביא ל"פתרונות לבעיות שנמצאות בהרבה מדינות קטנות. חברי הוועדה בנו מסגרת מאוד יצירתית ומוצלחת לטיפול בפירמידות".

על פי הערכות בשוק, לא מן הנמנע ששר התקשורת משה כחלון ימונה לתפקיד הפרויקטור לאימוץ מסקנות ועדת הריכוזיות. על רקע שיתוף הפעולה בין האוצר ומשרד התקשורת, שהוביל לשינויים מהותיים בשוק התקשורת ובעיקר לשבירת האוליגופול של החברות הסלולריות, גוברת ההערכה שכחלון יוכל להוביל את המהלך בהצלחה. כחלון נהנה מאמונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו והוא ביחסים טובים עם שר האוצר יובל שטייניץ - מה שעשוי להתקבל בחיוב על ידי שניהם.

 מי יאלץ להיפטר מנכסיו / צלם: תמר מצפי, עינת לברון, יוסי כהן

 המלצות הוועדה