למה דובים אוהבים אינטרנט

1. כל יום אתה יכול ללמוד משהו חדש על האינטרנט. השבוע למדתי שדובים מאוד אוהבים את הרשת. היא עושה להם נעים בגב. ואני מדבר כפשוטו. לא מעניין אותם ויקיליקס או סקייפ, לא אכפת להם ממצבה של יאהו או מהעובדה שהשבוע קבעה מיקרוסופט באופן כמעט סופי את מותו של הפלאש, כשהודיעה כי הדפדפן הבא שלה לא יתמוך בפורמט החביב אך הישן הזה.

הפלאש עשה הרבה דברים טובים לאינטרנט. הוא הפך אותו למקום יפה ועליז יותר, אבל נדמה שהוא סיים את תפקידו. כמו שציין סטיב ג'ובס לפני יותר משנה: הפלאש שייך לעבר. הוא תוכנן לאינטרנט שמפנה את מקומו בימים אלה, אינטרנט של מסך, מקלדת ועכבר.

האינטרנט החדש, הסלולרי, עם מסך המגע, כבר לא צריך את הפלאש. הפלאש היה גם בזבזני למדי בכוח הסלולה שהוא צרך. זה לא הפריע לאף אחד כשהמחשבים שלנו היו מחוברים לחשמל הביתי, אבל זה קריטי למשתמשים הניידים. אפל מעולם לא תמכה בפלאש, ובשבוע שעבר הצטרפה מיקרוסופט.

ובכן, שלום לך, פלאש. מקומך בגן העדן של הטכנולוגיה מובטח.

2. אפרופו סוללות וגני העדן של הטכנולוגיה. מי לא מכיר את חוק מור, הקובע כי עוצמת המחשוב מכפילה את עצמה אחת לשנתיים בערך. החוק הזה, שהוא תחזית שהגשימה את עצמה במשך יותר מ-40 שנה, הפך גם הוא ללא רלוונטי בזכות קצב מזעור השבבים.

עכשיו מדברים על חוק קומי, אותו טבע הפרופסור מסטנפורד ג'ונתן קומי (koomey), שגם הוא ממחיש את המעבר שעשתה הרשת: פעם היו משקיעים בעוצמת מחשוב. זה היה השלב הקודם שהוכתר בהצלחה. היום עברו להשקיע בעוצמת הסוללה וביעילות המכשיר.

חוק קומי קובע כי כל שנתיים מוכפלת עוצמת הסוללות ויעילות המכשיר. נקווה שגם הנבואה הזו תגשים את עצמה.

3. אבל אני בכלל התחלתי לדבר על דובים. מה לדובים ולאינטרנט, ואיך הרשת עושה להם נעים בגב? ובכן, לאחרונה ערך "ניו-יורק טיימס" מבחן - מי המדינה עם האינטרנט הכי מהיר. הייתה זו רוד איילנד. המדינה הכי איטית בארה"ב הייתה איידהו. וכאן נכנסים הדובים לסיפור.

מסתבר כי באזורים ההרריים של איידהו הדובים מאוד אוהבים להתגרד על המגדלים שבראשם מותקנים הקופסה והכבל שמעבירים את האינטרנט. משהו במבנה של המגדלים האלה מאפשר להם להתגרד בזוויות, כמו גם בעוצמות, שאליהן אף עץ לא יגיע לעולם.

מסתבר כי בזכות המגדלים האלה של האינטרנט הם יכולים להתגרד בגב ובעורף בו בזמן. אין, אמרו הדובים אחד לשני, האינטרנט הזה - תענוג.

הבעיה עם המגדלים האלה היא שיש להם תכונה מוזרה. הם נוטים להישבר ולהתרסק אחרי שדובים נשענים עליהם, וככה האינטרנט באיידהו הוא הכי איטי בארה"ב.

לא יודע מה אתכם, אותי סיפורים מהסוג הזה תמיד מעודדים איכשהו. עולם בו דובים מתגרדים על האינטרנט הוא עולם ששווה לחיות בו.

זוכרים שלפני כמה חודשים זקנה גיאורגית ענייה שיתקה את כל האינטרנט באזור אחרי שחתכה את הכבל כדי להוציא את הנחושת ולמכור אותה? גם זה, איכשהו, הצליח לעודד אותי.

תמיד עושה לי טוב להיזכר שבסוף כל האינטרנט-שמינטרנט הזה יש עמוד, ועליו מותקנת קופסה. עושה לי טוב להיזכר שמתחת לכל זה מונחים כבלים. זה קצת מוזר, אני יודע, ובכל זאת.