"ההתנפלות על בעלי המניות הגדולים עלולה להוביל להאטה"

נמשך זרם התגובות להמלצות הביניים של ועדת הריכוזיות שפורסמו היום (א'). "ההתנפלות על בעלי המניות הגדולים, שנודף ממנה ריח של פופוליזם, עלולה לפגוע בסופו של דבר במשק ובפעילות הכלכלית. הדבר החשוב ביותר הוא לא לשפוך את את התינוק עם המים". כך אומר היום ראובן אבלגון, בעל השליטה בחברת החיתום רוסאריו קפיטל, בעקבות פרסום מסקנות ועדת הריכוזיות.

אבלגון מציין, כי "אנחנו רואים כיום ירידה בהיקף הפעילות בבורסה, כתוצאה מחשש של חלק מהמשקיעים משינוי כללי המשחק תוך כדי משחק. הדבר עלול להוביל להאטה במשק עצמו ולפגיעה בשכבות הביניים - בדיוק ההיפך ממה שהוועדה מבקשת להשיג. בנוסף, ההתקפה על בעלי המניות הגדולים בחברות הגדולות עלולה לפגוע, שלא במתכוון, בזכות הקניין שלהם".

לגבי המסקנות עצמן, סבור אבלגון כי "חלק מהמסקנות הן סבירות וחלק יצטרכו לעמוד במבחן הביצוע. הרוכשים הפוטנציאליים של הנכסים שימומשו על ידי בעלי החברות הגדולות, יצטרכו להיות גופים מאוד גדולים. עוד מוקדם לדעת אם הריכוזיות תפחת, או שנראה יצירת ריכוזיות חדשה".

האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, יניב פגוט, התייחס היום בספקנות להמלצות הביניים של ועדת הריכוזיות "ההמלצות בהחלט ראויות בכל האמור בשיפור הממשל התאגידי והקטנת הסיכון במשק, אך ספק רב אם הן אכן יובילו להגברת התחרותיות במשק - המנדט לשמו הוקמה הוועדה".

"ההמלצות מגיעות לשווקים בתקופה בעייתית"

לדברי פגוט, "אנו באיילון סבורים כי המסקנות עוסקות יותר בצעדים אופרטיביים בכל האמור בהקטנת סיכון המינוף במשק ושדרוג הממשל התאגידי, אך קיים סימן שאלה גדול באיזה אופן הן יורידו את מחירו של גביע קוטג', ליטר בנזין או קוב מים. איננו מפחיתים מחשיבות "קיפול המנופים" על מנת להפחית את סיכון המשק והסיכון הפנסיוני, אולם המלצות אלו מגיעות לשווקים בתקופה בעייתית בה מינוף הפך להיות ממילא סוג של מילה גסה".

לדבריו, "איננו רואים כיצד תחת מסקנות הביניים החדשים קמות בישראל חברות חדשות בתחומים הסובלים מתחרותיות לקויה. איננו מזהים את המקפצה המובנית אשר מסקנות ועדה אלו מייצרת עבור העסקים הקטנים והבינוניים על מנת שאלו יוכלו לעלות מדרגה ולהפוך להיות הדבר הגדול הבא. במסקנות להגברת התחרותיות במשק אין התייחסות ישירה לבעיות התחרותיות הנגרמות כתוצאה משליטת המונופולים הממשלתיים הגדולים במשק ומסקנות הוועדה מתרכזות בבעיות התחרותיות הנובעות מחברות האחזקה הגדולות בלבד - כאילו אלו חזות כל הכשלים התחרותיים במדינת ישראל".

לדברי פגוט, הוועדה לא התייחסה למבנה הבעייתי של החברות הממשלתיות: "לצערנו הרב חלק לא מבוטל של העיוותים התחרותיים מצוי מתחת לפנס של הממשלה - בחברות בבעלותה - ופגמים אלו לא זכו לטיפול במסגרת מסקנות הביניים של הוועדה. כמו כן, תוצר לוואי שלילי של הוועדה עלול להיות תמרוץ גופים מוסדיים להוצאה מסיבית של כספים להשקעות בחו"ל. המשקיעים המוסדיים יעדיפו שלא לעסוק מבוקר ועד ערב ברגולציה שלא מקדמת את ביצועי תיק ההשקעות ויתרכזו באיתור השקעות מעניינות בעולם הגדול. יש לזכור כי אנו נמצאים בעיצומה של מגמת הוצאת כספים לחו"ל על ידי המוסדיים המקומיים ואילו המשקיעים הזרים מדירים רגליהם מן השוק המקומי. הגברת מגמת הוצאת הכספים לחו"ל תפגע בחברות המקומיות בכלל ובחברות הקטנות והבינוניות בפרט, כך שהוועדה עלולה לצאת מקללת בכל האמור בהגברת התחרותיות".

"השוק לא השתכנע שמשהו דרמטי הולך להתרחש"

אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי בכלל פיננסים, אומר כי "מסקנות ועדת הריכוזיות שפורסמו היום לא הצליחו לשכנע את השוק שמשהו דרמתי הולך לקרות חוץ מלפגוע בחופש של מספר אנשים. לאחר פרסום המסקנות המשיך שוק ההון להתנהג בדומה לבורסות אירופה".

הפרדוקס הוא שהועדה באה לטפל בחלק מהנזקים שיצרו ועדות ממשלתיות קודמות לפניה, שגם להן היו כנראה כוונות טובות. בין השאר נזקים לכלל נבעו מהרצון להגן על ענפים מסוימים, מהרגולציה הכבדה שרצתה להגן ולבסוף יצרה חסמי כניסה, מהחברות הממשלתיות שרצו לתת פרנסה ובסוף הפכו למונופולים בלתי יעילים, ממכירת נכסי המדינה, כדי להחזיר חובות, אך מבלי לבדוק את התחרותיות בענף המופרט ועוד. מי שמבין בבעיות של המשק הישראלי יודע כי בעיית תחרותיות היא אכן בעיה נפוצה בישראל וששיפור שלה עשוי לקדם את הכלכלה, להוזיל מחירים, לדחוף להעלאות השכר הממוצע במשק, שוויון הזדמנויות ועוד, אך לוועדה אם לא שמתם לב לא קוראים ועדה להגברת התחרותיות אלא "ועדת הריכוזיות".

הסמנטיקה מאד חשובה כאן, כי אם היא הייתה מוגדרת כוועדה להגברת התחרותיות היה לה קשה להצדיק את ההגבלות הנוספות שהטילה על החופש לעשות עסקים בישראל, אומר כהנוביץ'. "נכון ואני יודע שהמטרה שלה היא הגברת התחרותיות, אבל מטרת העל היא "פירוק הריכוזיות" וכן, זה משנה! האם הריכוזיות אכן הייתה הבעיה או סימפטום, האם היא באמת הזיקה כמו שרבים אולי מאשימים? כנראה שרק הזמן, לאחר שיתחילו ליישם את ההמלצות, יגיד. לדוגמה אנו עלולים לראות חברות מקומיות חלשות שלא מצליחות להשיג מחירי יבוא זולים, חוסר סינרגיה בין חברות ריאליות לפיננסיות, מה שיגרום לייקור עלויות המימון, יפגע בהקצאת ההון במשק ויתכן שייתן לחברות גלובאליות גדולות יתרון על הישראליות, אנו עלולים לראות חוסר כדאיות כלכלית להקמת תשתיות יקרות שמצריכות יתרון לגודל ובנוסף עלולים לראות רגולציה ובירוקרטיה מוגזמת של הממונה על ההגבלים העסקיים, מה שיביא בעצמו לחסמי כניסה חדשים בענפים שונים, והופ בסוף נראה עוד ירידה בתחרותיות ועלייה במחירים".

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן המאקרו של דש בית השקעות, מציין כי מדובר בהרבה מאוד שינויים. "ניתן להגיד שהמלצות ועדת הריכוזיות, גם אם רק חלקן ייושמו, עשויות לגרום לשינוי משמעותי מאוד במבנה המשק. כנראה שרשימת החברות במדד ת"א 25, ורשימת מאה העשירים של ישראל יעברו שינוי גדול בשנים הקרובות. ההמלצה המשמעותית ביותר נוגעת להתנהגות של קבוצות פירמידאליות. הרגולטור לא כופה פירוק הפירמידות, אך עושה את קיומן לכמעט בלתי אפשרי ע"י הטלת מגבלות על מבנה השליטה, יכולת מעבר רווחים ונטילת אשראי. במבנה המוצע לא צפויות להיווצר פירמידות חדשות, ובעלי קבוצות קיימות עשויות לבחור במכירת נכסים".

"הפרדת שליטה בין גופים פיננסיים וריאליים נוגעת למעט קבוצות יחסית וייקח זמן רב ליישמה. בעלי חברות ריאליות יבחרו כנראה להיפטר מהפעילות הפיננסית, אך הדבר לא יהיה פשוט בגלל שבתקופה הנוכחית במצבה של המערכת הפיננסית הבינלאומית, ובגלל הידוק הרגולציה, לא ימצאו רוכשים רבים לנכסים שיעמדו למכירה, בניגוד למציאות שאחרי ועדת בכר. בסה"כ המלצות הוועדה יכולות לגרום לזעזועים לא קטנים בדרך, אך בסופו של דבר עשויות ליצור משק תחרותי יותר וע"י כך לטפל בבעיות עליהן קמה המחאה החברתית", אומר זבז'ינסקי .

ערן קלינסקי, אנליסט בבית ההשקעות אפסילון, מעריך כי המלצות הועדה יחלישו את כוחם של בעלי השליטה בחברות ויגבירו את התחרותיות. בנוסף הן יהפכו את תהליך קבלת ההחלטות בחברות לבלתי תלוי וללא ניגוד עניינים. "מדובר בתהליך מבורך, אם כי ייקח זמן רב, אם בכלל, עד שנראה את התוצאות בשטח - שהרי מדובר בהמלצות בלבד, וכן כבר נוכחנו לדעת שהמלצות שונות בעבר כלל לא יושמו".