1. בואו נוריד את המסכות. כשמדברים בוועדת הריכוזיות על פירוק "פירמידות" מתכוונים לאי.די.בי. כשמדברים על החלשת ה"טייקונים", מתכוונים לנוחי דנקנר. במשק הישראלי אין כמעט פירמידות רב-שכבתיות המחזיקות בשרשור חברות בנות, נכדות ונינות. יש בסה"כ שלושה קונצרנים גדולים - דלק, החברה לישראל ואי.די.בי. דלק ברובה היא קבוצת החזקות דו-שכבתית ויצחק תשובה נוטה להחזיק באחוזים גבוהים מאוד בכל חברה שבה הוא שולט. כך גם החברה לישראל.
לעומת זאת, המבנה של אי.די.בי מעוות וכולל חברות החזקה המחזיקות בחברות החזקה ושרשורים על גבי שרשורים הגורמים לכך שבתחתית הפירמידה, ההחזקה הישירה של בעל השליטה היא אפסית. לזכותו של דנקנר נאמר שהוא לא המציא את השרשור באי.די.בי וכך הוא רכש את הקונצרן מידי הרקנאטים. בשמונה השנים האחרונות דנקנר קנה, מינף, רכש ומימש, אבל המבנה הבסיסי של חברות החזקה משורשרות נותר על כנו.
השרשור של הפירמידה אינו הבעיה. גם אם היה דנקנר מביא 3 מיליארד שקל, יוצא בהצעת רכש, קונה את כל החזקות המיעוט בחברות ההחזקה ומגדיל את החזקותיו בכור, דסק"ש, כת"ב, כת"ש ואלרון ל-100%, הבעיות הנובעות מגודלה של אי.די.בי לא היו נפתרות. אי.די.בי היא פשוט גוף גדול מאוד הפועל בכמעט כל ענף במשק כך שאין ישראלי שלא קונה את מוצריו כמעט מדי יום, אם זה תקשורת מסלקום, ביטוח מכלל ביטוח, מזון משופרסל, חיתולים מנייר חדרה, כלי בית מגולף וכמובן מלט מנשר.
האם צריך לפרק את קונצרן אי.די.בי לחלקיו? האם זו הכוונה הסמויה של הממשלה? כששאלנו זאת בצורה ישירה איש ממשל בכיר, הוא פלבל בעיניו, התחמק ולא ענה. אז בינתיים הממשלה הולכת על פתרון ביניים - ותחת הכותרת של החלשת הטייקונים מנסים להחליש את אי.די.בי ואת כוחו של נוחי דנקנר במשק.
2. בלי להתכוון, אך כתוצאה ישירה, המלצות הוועדה מחזקות את הבנקים. מדוע? שימו לב. בעוד שלבעל שליטה המחזיק בגוף ריאלי יהיה אסור להחזיק בגוף פיננסי ולהפך, הרי בנקים נותרו היחידים שמותר להם. כך, למשל, ייאסר על צדיק בינו להחזיק בפז ובבינלאומי אבל יהיה מותר לבנק הבינלאומי להחזיק 20% מפז. מדוע זה כך? לא ברור. אם נקבע שריאלי ופיננסי אינם יכולים לגור בכפיפה אחת, איך מתיר הרגולטור לבנק לעשות מה שאסור לבעל השליטה בו?
מעבר לכך, במסגרת מכירת הנכסים של בעלי השליטה, תרחיש סביר יביא אותנו למצב שבו יהיו מוסדות פיננסיים ללא בעל בית. אין גרעין שליטה אלא הבנק או חברת הביטוח נשלטים באמצעות השוק. הפיקוח על הבנקים לא מוטרד מכך וסמוך ובטוח שבעזרת התיקון לחוק מראני (תיקון שתקוע בוועדת הכספים מאז מארס וטרם הגיע לחקיקה) יש ביכולתו לפקח על בנק ללא גרעין שליטה. ומה עם אגף שוק ההון באוצר? האם הוא יודע לפקח על גוף לא בעל בית?
זאת ועוד, אין ואקום, וניהול ללא גרעין שליטה יביא אותנו מהר מאוד לשלטון מנהלים. בהעדר בעל בית לבנק או לחברת הביטוח, מי שישלוט בו בפועל הם מנהליו, המנכ"ל והיו"ר, כל אחד לפי יכולתו ואישיותו. מדוע זו בעיה, ישאלו אחדים, הרי גליה מאור שולטת בבנק לאומי כבר 16 שנים ומנהלת את הבנק בשמרנות ובהצלחה רבה. אמת. אבל כמה גליה מאור יש ומי יתקע לידינו שבראש מוסד פיננסי ללא גרעין שליטה לא יתמקם מנהל עם תיאבון סיכון מוגבר שייקח אותו למקומות שאנו לא רוצים להגיע אליהם?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.