"אין צורך לדאוג בגלל כסף, עדיף לגייס אורך נשימה וסבלנות"

בשבוע שעבר נחשף ב"גלובס" המהלך של טבע להקמתה של קרן הון סיכון תאגידית שתשקיע בחברות תרופות חדשות. את הקרן, שהיקפה עדיין לא ידוע, אמור לנהל ד"ר אהרון שוורץ, שעד כה היה אחראי על חיפוש מוצרים בשלבים מתקדמים עבור טבע.

שוורץ עובד בענקית הגנריקה 36 שנה והוא היה מעורב בהבאתה לשוק של תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה, התרופה האינובטיבית הראשונה של טבע. שוורץ משמש גם יו"ר בחברת ביוליין, שעוסקת בתחום פיתוח התרופות על בסיס רישיונות מהאקדמיה.

במסגרת תפקידו החדש הוא יהיה אחראי על מציאת תרופות אינובטיביות חדשות עבור טבע. בינתיים, הוא מסרב לדבר על המדיניות של טבע בתחום, אך חושף את תפיסת עולמו לגבי חדשנות בחברות תרופות.

הכלכלה העולמית שרויה כרגע במצב של אי-ודאות, מה שמשפיע ישירות על תעשיית הביומד, אך שוורץ דווקא מרוצה ממצב התעשייה, גם בארץ. "אף פעם אין מספיק כסף, ולמרות זאת, אני לא מכיר חברה עם מוצר מתקדם שלא גייסה הון. גם כמות הניסויים הקליניים המתקדמים בישראל (שלבי II או III) היא גדולה.

"לדעתי יש כיום יותר מ-10 מוצרים בשלב III של הניסויים הקליניים, ואני לא מדבר על פורמולציות חדשות או חיקויים ברמות שונות, אלא על מולקולות חדשות נטו. אנחנו לא צריכים לדאוג בגלל כסף, אלא לגייס אורך נשימה וסבלנות".

* לדעתך יש היום מספיק מוצרים טובים בארץ?

שוורץ: "כבר לפני 15-20 שנה אמרו שאת הטכנולוגיה שהאקדמיה והסטארט-אפים בישראל יכולים להפיק כבר ראינו. עברו עשורים, ואני עדיין מופתע מחדש כל הזמן. בסך הכול המצב טוב, ואף שיש כאלה שאומרים שהאקדמיה הישראלית נפגעה, אני לא יכול לומר שאני רואה את זה. לגבי טבע אני יכול רק להגיד שהיא מחויבת למדע הישראלי, ושאין לה כוונה להקטין את המחויבות הזו, אלא אולי אפילו להיפך".

* מה דעתך על החדשנות בחברות תרופות גדולות?

"לגבי חברות הביג פארמה שאינן טבע אני יכול לומר שהן ממשיכות, לאכזבתי, ללכת באותם תלמים - לחפש מוצרים מאוד מתקדמים, לא להסתכן אך מצד שני לשפוך כסף על מוצרים שקרובים לשוק או שכבר הגיעו אליו".

* זה נראה כאילו הן ניסו לבנות מיזמים להשקעה בתרופות בשלבים מוקדמים, אך ראו כי זה לא משפר את מצבן.

"הן דיברו הרבה על השקעה בשלבים מוקדמים, אבל לא באמת הקצו לעניין זמן ומשאבים מספיקים".

"הביורוקרטיה היא המכשול העיקרי"

שוורץ ישתתף מחר (ג') בכנס שעורך הפורום הכלכלי של ירושלים, בחסות ראש העירייה ניר ברקת, כדי לקדם את פעילות הביומד בעיר.

"ירושלים כמרכז ביומד היא משמעותית מאוד", אומר שוורץ, "והיא ודאי במקום השני אחרי המרכז ברחובות, אולי אפילו מתחרה ישירה לו. אני מאמין שנראה התחזקות של המגמה לפיה החדשנות בפיתוח התרופות תעבור מחברות ענק לסטארט-אפים ולאקדמיה. היתרון הגדול של ירושלים הוא שברדיוס קטן יחסית יש אקדמיה טובה ובתי חולים עם תשתית למחקר סטארט-אפים".

* איך אתם תנצלו את הקרבה הפיזית הזו?

"אנחנו מנסים מודלים שונים. בביוליין למשל העברנו את השלב הראשון של הפיתוח הקליני לצוות יחיד. בביולייט, ישראל מקוב (מנכ"ל טבע לשעבר) מנסה ליצור החלפת מידע בין חברות שונות. אבל המודלים אינם הבעיה האמיתית, הדבר הכי חשוב הטיפול הוא הביורוקרטיה. כשאני מנהל מו"מ לרכישת זכויות לטכנולוגיה מול האקדמיה, אני מוצא את עצמי חותם על חמישה הסכמים שונים. התהליכים צריכים להיות יותר פשוטים".

לדברי מוטי חזן, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, העיר מעניקה תמריצים מיוחדים לחברות בהתחום. חזן הוסיף כי 150 חברות כבר פועלות בעיר ותחום הביומד נמצא גבוה בסדר העדיפויות העירוני.