לקפל את הזנב

נכון להיום, תצורת החמש דלתות - האצ'בק בכינויה הנפוץ - היא תצורת הרכב הנמכרת ביותר בעולם. לא מדובר רק באירופה, שבה מעל 70% מהמכוניות המשפחתיות והקטנות נמכרות בתצורה הזו (לא כולל סטיישנים). זוהי התצורה הדומיננטית גם באסיה, בדרום אמריקה וברוב מדינות אפריקה. למעשה, המשפחתיות והמכוניות הקטנות בתצורת סדאן זוכות לדומיננטיות שיווקית רק בצפון אמריקה ובאוסטרליה, שתעשיית הרכב שלה הושפעה רבות מזו האמריקאית (לא ניכנס כרגע להיסטוריה).

חוץ מצפון אמריקה ואוסטרליה, הסדאן פופולריות במיוחד גם במדינות בעולם השלישי, כמו במזרח התיכון, ובחלק ממדינות הגוש המזרחי לשעבר, שבהן סטאטוס חברתי עדיין נמדד בסנטימטרים של פח, או שאילוצי מגורים ועבודה גורמים לבעלי הרכב לשאת את כל הרכוש המשפחתי בבגאז' מאחור.

שכחנו מישהו? אה, כן, את ישראל. אנחנו רוצים לראות את עצמנו כמדינה אירופית מודרנית מפותחת, אבל בכל הנוגע להעדפות הרכב שלנו אנחנו תקועים עמוק בלבנט. מכוניות ההאצ'בק עדיין תופסות נתח קטן מאוד, וסגמנטים שלמים של לקוחות לא יעלו על דעתם לרכוש מכונית שאינה בתצורת ארבע דלתות פלוס בגאז' נפרד מאחור. זה לא שיש לנו כבישים רחבים ומשטחי חניה עצומים - פרטיים וציבוריים כמו בארצות הברית. נהפוך הוא. אנחנו מתקרבים למציאות של פגוש-מול-פגוש וכל סנטימטר נוסף של מרכב הוא סיוט בחניה.

אבל יש כנראה דברים שמעוגנים כה עמוק במסורת עד שלא ניתן לשנות אותן. למרות זאת, בשוליים, מתחיל הפלח הזה לצבור תאוצה, עם שלל דגמים חדשים שינסו לשכנע את הקהל הישראלי לקפל את הזנב. הנה כמה דוגמאות.

מאזדה 3 האצ'בק: הנעה חדשה

מכירות גרסת ההאצ'בק של המאזדה 3 תופסות באופן מסורתי רק שיעור קטן ממכירות משפחת ה-3 בישראל, אולם אם מתחשבים בכמויות האדירות שמוכרת המכונית הזאת, גם השיעור הקטן הופך אותה לאחת ממשפחתיות ההאצ'בק הנמכרות ביותר אצלנו. בתערוכת פרנקפורט הוצגה המכונית באירופה אחרי מתיחת פנים חיצונית קלה, שכוללת עיצוב מחדש של הפגושים/גריל ושל הפנסים מאחור. גם המתלים עברו כיול מינורי.

אבל פרק חדש באמת תפתח המכונית הזו רק במהלך השנה הבאה, כאשר היא תזכה לקבל, כמו כל דגמי מאזדה, את המנועים החדשים ואת תיבות ההילוכים מפיתוח עצמי של החברה, שנושאים את השם Skyactive. מדובר במכללי ההנעה העצמאיים הראשונים שפיתחה מאזדה מאז שנפרדה סופית מפורד, והם אמורים לייצג קפיצת דרך.

את תיבת ההילוכים הגסה והמיושנת, עם ארבע המהירויות, תחליף תיבה אוטומטית בת שש מהירויות, עם מנגנון אלקטרו-מכני שאמור להעניק לה את זריזות התגובה ואת החיסכון בדלק של תיבות מצמד כפול (נוסח ה-DSG), עם פעולה חלקה של תיבות אוטומטיות מקובלות, שמצוידות בממיר מומנט.

אנחנו לא יודעים מה יהיה המפרט של מנוע ה-1.6 ליטרים החדש, אך הוא בוודאי יהיה חזק משמעותי מה-105 כוחות סוס הדלים של ה-3 הנוכחית. בינתיים מנוע שני הליטרים מאותה משפחה, שנחשף ב-SUV החדש של מאזדה, נראה מבטיח מאוד: הוא מייצר 165 כוחות סוס מרשימים, ויחד עם התיבה האוטומטית החדשה הוא עשוי להעניק לדגם חמש הדלתות החדש את ה"זום זום" שהוא כה זקוק לו.

יונדאי I30: מפליגה לציים

ל-I30 הנוכחית היה תפקיד מפתח בשינוי היחס של ציי הרכב בישראל - הלקוח הגדול ביותר בשוק - לתצורת ההאצ'בק. הסיבה הייתה מסחרית: ליבואנית יונדאי בישראל לא הייתה נציגה בפלח המשפחתיות בתצורת סדאן, ולפיכך היא "דחפה" את ההאצ'בק שלה כתחליף, בסיוע הנחות מסיביות. המשימה הוכתרה בהצלחה יתרה עם אלפי רכישות בציי הרכב, ובכך נסללה דרך לדגמים מתחרים נוספים.

כיום כבר יש ליונדאי בארץ משפחתית סדאן אמיתית (I35), ולפיכך בשנה הבאה תצטרך ה-I30 החדשה, שהושקה בפרנקפורט, להתמודד על לבו של הקהל הישראלי בזכות עצמה, ולא רק לשמש כתחליף במחיר מציאה.

לפחות על הנייר, נראה שיש לה מה שדרוש: עיצוב עגלגל ובעל אישיות, שמזכיר את ה-I35; ממדים חיצוניים ופנימיים נדיבים עם אורך של 4.3 מטרים ובסיס גלגלים באורך 2.65 מטרים; תא נוסעים איכותי; מנועי דור אחרון כולל מנוע ה-1.6 ליטרים בהספק 135 כוחות סוס של ה-I35 (אם כי קיימת גם גרסת 1.6 מטרים שמסתפקת ב-120 כוחות סוס); תיבת הילוכים אוטומטית עם שישה הילוכים, וגם - ואולי בעיקר - אבזור תקני נדיב עם צעצועים בשפע, שייתן מענה לאבזור-שובר-השוק של הפורד פוקוס החדשה.

טריוויאלי? לא היינו מזלזלים בחשיבות של שמונה כריות אוויר ושל מסך מגע בגודל שבעה אינצ'ים בקרב לקוחות הליסינג, שהתרגלו במשך שנים למכוניות "ערומות". אם הדולר ימשיך להסביר פנים ליבואנית, ל-I30 יש כאן פוטנציאל לשחזר את ההצלחה של קודמתה.

סיביק האצ'בק 2012: לא רק לנערים

הדור היוצא של הסיביק האצ'בק האירופית לקח רחוק - אולי יותר מדי רחוק - את תצורת ההאצ'בק. עם קווי מתאר קמורים מחרטום ועד זנב יש לה מראה של חיפושית מודרנית, ואם מוסיפים לכך שלל גימיקים ילדותיים כמו מחזירי אור ענקיים בזנב ובחרטום, עמדת פיקוד נוסח "פלייסטיישן" וחלון אחורי בגודל חרך ירי, אפשר להבין מדוע הפכה מכונית, שאמורה הייתה להתחרות על הפלח הגדול והעשיר באירופה, למכונית נישה שקוסמת לצעירים מוחצנים.

אבל אנשי הונדה למדו היטב מהניסיון. הסיביק האצ'בק החדשה, שתגיע ארצה בעוד זמן לא רב, עדיין שומרת על הפרופיל הייחודי שלה אך נראית הרבה יותר בוגרת, מכובדת וראויה לקהל רציני. החרטום הילדותי הוחלף בחזית אירופית ספורטיבית ונאה בנוסח אאודי, כמה מהקימורים פינו מקומם למשטחים רבועים ושמרניים, ואף שמאחור יש עדיין פס אורות זוהר, שחוצה את השמשה לרוחב (מהרגלים ישנים קשה להיפטר), הזנב נראה כעת פחות מכווץ ויותר אלגנטי.

שינוי דומה עבר גם תא הנוסעים, עם עמדת פיקוד שעדיין כוללת שלל צגים דיגיטליים אך גם הנדסת אנוש המקובלת והמובנת גם למי שעבר את גיל הנעורים. באגף ההנעה אין הרבה חידושים, והשילוב של מנוע 1.8 ליטרים בנזין - שכעת הוא יותר נקי וחסכוני - עם תיבה אוטומטית בת חמש מהירויות יהיה דומיננטי בארץ.

שברולט קרוז האצ'בק: קרב במשפחה

אופל אסטרה ושברולט קרוז הן שתי בנות דודות, שחולקות את אותה פלטפורמה משותפת של GM. האסטרה נמכרת כיום בישראל עם חמש דלתות בלבד, ואילו הקרוז נמכרת בגרסת סדאן בלבד. שתיהן רושמות הישגי מכירות נאים בנישה שלהן, אבל נראה שכל אחד רוצה את מה שאין לו: בעוד שאנשי אופל מייחלים לגרסת סדאן (שתיובא בתחילת 2012), בשברולט מכינים את הקרקע ליבוא של הקרוז האצ'בק.

עיצובה של הקרוז האצ'בק הוא לא עגלגל ומרתק כמו של האסטרה, אלא פונה לקו יותר חסון, רבוע ומוצק. אבל הקרוז, כמו האסטרה, היא מכונית בממדים נדיבים מאוד, שחורגים מהמקובל בפלח. היא ארוכה מאוד וניצבת על בסיס גלגלים באורך 2.685 מטרים, שהוא הארוך ביותר כיום בפלח ההאצ'בקים (למעט האסטרה). הממדים הללו מעניקים לה תא נוסעים מרווח מאוד פלוס בונוס לא נפוץ של תא מטען בנפח 413 ליטרים. כאשר המושב האחורי מקופל צומח הנפח ל-883 ליטרים נכבדים.

כראוי למכונית שתוכננה במחשבה על שווקים באוריינטציה אירופית, טוענת שברולט שכיול השלדה ספורטיבי ומושחז יותר מזה של הסדאן. באגף המנועים מוצעת הקרוז האצ'בק באירופה עם מנוע 1.6 ליטרים בנזין ותיבה ידנית, מנוע 1.8 ליטרים בנזין עם תיבה אוטומטית, וטורבו-דיזל עם 161 כוחות סוס ואופציה לתיבה אוטומטית. אפשר לשער שבישראל תוצע גם אופציית 1.6 ליטרים אוטומטית מקובלת, ואולי גם 1.4 ליטרים טורבו חזק. היתרון, אנחנו משערים, יהיה מחיר אטרקטיבי במיוחד.

סובארו אימפרזה האצ'בק 2012: הקאמבק בדרך?

גרסות ההאצ'בק תפסו שיעור גבוה מאוד מכלל מכירות האימפרזה היוצאת (B3 בישראל), ולא בכדי: בעוד שעיצובה של גרסת הסדאן היה שבלוני ואנונימי, גרסת חמש הדלתות התברכה בעיצוב אתלטי, מאוזן ובעל נוכחות. המצב דומה גם בסדרת האימפרזה החדשה, שצפויה להגיע אלינו בתחילת 2012. דגם הסדאן נראה גדול, בוגר ושמרני, בעוד שגרסת חמש הדלתות מציעה מרכב עגלגל-שרירי עם הרבה אופי.

מתחת לכסות החיצונית מסתתרת פלטפורמה חדשה, עם בסיס גלגלים שהוגדל ל-2.64 מטרים ומרווח פנים מכובד. נפח תא המטען הדל, שהיה "באג" לא קטן בתכנון הדור היוצא של האימפרזה האצ'בק, שופר משמעותית, ואיכות החומרים והייצור שודרגה. עמדת הפיקוד עדיין נראית שמרנית למדי, אם כי כעת היא יותר עשירה באבזור עדכני, כולל צגים צבעוניים ופיקוד מההגה.

סובארו עדיין לא פרסמה את המפרט האירופי של המנועים, אולם אם לשפוט על-פי המפרטים של דגם ה-XV החדש, המבוסס על האימפרזה, אפשר לצפות למנוע 1.6 ליטרים בנזין בהספק 115 כוחות סוס, המשודך לתיבת הילוכים רציפה (CVT) מדור חדש עם שליטה ידנית מההגה. למתקדמים יוצע מנוע שני הליטרים החדש של ה-B4. בארצות הברית נמכרת האימפרזה עם הנעה כפולה-קבועה בלבד. והמחיר? עדיין לא ידוע, אולם שערו ההזוי של הין היפני מבטיח שמחכה למכונית קרב שיווקי לא קל.