המלכוד של וינשטיין בתיק דנציגר

המלצת המשטרה שפורסמה אתמול (ב') בתום חקירתם של ראש עיריית בת-ים, שלומי לחיאני, ושופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, מטילה לחיקו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, תפוח אדמה לוהט.

כעת יצטרך היועץ לקבל החלטה סופית לא רק בשאלה אם לאמץ את המלצת המשטרה ולהגיש כתב אישום חמור נגד לחיאני - אלא גם להחליט באיזו עילה לסגור את תיק החקירה נגד השופט דנציגר.

המשטרה, שהמליצה לסגור את התיק נגד דנציגר מחוסר אשמה, פירסמה בהודעתה אתמול את דבר חילוקי הדעות בין היחידה החוקרת (יאל"כ) וצוות החקירה בראשות תנ"צ אבי נוימן - שסברו כי יש לסגור את התיק בנוגע לאחת משתי הפרשות בו בשל חוסר ראיות - לבין ראש אגף מודיעין וחקירות, ניצב יואב סגלוביץ', שהכריע כי התיק ייסגר מחוסר אשמה.

בהנחה כי ההחלטה לסגור את התיק היא ודאית, נותר לוינשטיין להחליט אם התיק נגד השופט ייסגר מחוסר אשמה או מחוסר ראיות. בהקשר זה נקלע וינשטיין למלכוד: כל החלטה שלא יקבל תכניס אותו לבעיה קשה.

בתוך כך משרד המשפטים פירסם הבוקר (ג') הודעה, שבה הוכחשה באופן בוטה הידיעה שפורסמה, ולפיה כביכול פרקליט המדינה, משה לדור, הביע תרעומת בפני מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו, על כך שהמשטרה המליצה לסגור את התיק נגד דנציגר מחוסר אשמה, מבלי לשמוע את עמדת הפרקליטות בעניין. במשרד המשפטים אומרים כי לדור כלל לא שוחח עם דנינו בעניין.

"הפרסומים בעניין זה שגויים ולא נכונים", מסר דובר משרד המשפטים. "המלצת המשטרה תיבחן ותילמד, וההחלטה בעניין זה תתקבל כמקובל בידי היועמ"ש".

חשש מלחצים

לשאלת עילת סגירת התיק נגד דנציגר תהיה השפעה מכרעת על המשך הקריירה השיפוטית שלו: אם התיק נגדו ייסגר מחוסר ראיות - יקשה על הנשיאה דורית ביניש לאפשר את המשך כהונתו של דנציגר בבית המשפט העליון, ויופעל עליו לחץ גדול לפרוש מכהונתו, אף שאין חקיקה מפורשת בנושא זה. שהרי, לא יעלה על הדעת שיכהן שופט שמעל ראשו תלויה עננה פלילית.

הבעייתיות שבה מצוי וינשטיין נובעת מהחשש המובנה שמופעלים עליו לחצים, ישירים או עקיפים, כדי שההחלטה שיקבל תאפשר לדנציגר להמשיך לכהן בעליון. גם אם איש מהיכל השיש לא מרים לו טלפון, הרוח המנשבת ברורה: כבר היה מי שטרח להפיץ ביממה האחרונה כי "נסללה דרכו" של דנציגר בחזרה לשיפוט, כחודשיים לאחר שיצא לחופשה עם תחילת החקירה הפלילית נגדו.

נימוקים מפורטים

אם יחליט וינשטיין לסגור את התיק נגד דנציגר מחוסר אשמה, הוא ייתקל בשתי בעיות: האחת - הוא יידרש לנמק כיצד מתיישבת החלטה זו עם המלצת היחידה החוקרת, שהמליצה לסגור את התיק בשל חוסר ראיות; השנייה - הוא יידרש לנמק כיצד החלטתו מתיישבת עם האישור שנתן לפני כחודשיים לפתוח נגד דנציגר בחקירה פלילית.

החלטה זו התקבלה, כזכור, בעקבות בדיקה מקדימה שהתקיימה בהוראתו, ושבסופה נאספה תשתית עובדתית מספקת, שהצדיקה בעיני היועץ פתיחת חקירה פלילית מלאה.

אפשר לטעון כי בבדיקה עלו חשדות נגד השופט, ושאותם הוא הפריך מאוחר יותר בחקירה. אלא שדנציגר זומן למסור עדות פעמיים כבר בבדיקה, וסיפק את אותן תשובות.

ניכר, איפוא, שיתבקשו כאן תשובות מפורטות לציבור, אפשר שבמסגרת "דוח ציבורי" מטעם היועץ, לרבות כניסה לעומק הראיות.

שקיפות ציבורית

המשטרה פעלה כיאות כשפרסמה מטעמי שקיפות את חילוקי הדעות בשאלת סגירת התיק נגד דנציגר. מתן פומבי למחלוקת הפנימית אינו עניין שכיח, ומלמד כי למישהו היה חשוב מספיק כדי להיעמד על רגליו האחוריות ולהשמיע את דעתו, הגם שהיא מנוגדת לעמדת ראש אגף החקירות והמודיעין.

בחוגים סגורים במשטרה מבהירים כי המשטרה אינה מעבירה שתי המלצות לפרקליטות, אלא אחת בלבד - זו של ראש אגף החקירות והמודיעין, סגלוביץ', המהווה את הסמכות המקצועית העליונה.

המלכוד של וינשטיין מתעצם נוכח העובדה שהחלטה לסגור את התיק בשל חוסר ראיות תטיל עליו את האחריות לגדיעת הקריירה השיפוטית של דנציגר, שזכה לשבחים רבים מאז מונה לשופט בעליון ב-2007.

נימוקים מפורטים מטעם היועץ נראים איפוא מתחייבים, ולא - יקום הגורם שיעתור לבג"ץ בדרישה לחשיפת הקלפים. נוכח הפרסונות המעורבות, איש אינו רוצה להגיע למצב כזה.