דבר לא עוצר את ההלוואות היקרות של חברות כרטיסי האשראי

חברות כרטיסי האשראי סיימו עוד מחצית נהדרת. הרווח המצרפי עמד על 310 מיליון שקל, עלייה של 11%. ההכנסות עלו ב-7% והגיעו ל-1.85 מיליארד שקל, ומחזורי כרטיסי האשראי גדלו ב-8.6% והגיעו ל-95 מיליארד שקל.

אבל המנכ"לים דווקא לא אופטימיים. הם מסבירים שכך זה לא ימשך, ושהירידה הצפויה בעמלה הצולבת, המשפיעה בתורה על עמלת הסליקה, תפגע קשות בהכנסות וברווחים בעתיד הקרוב. שלושתם מדברים באותה שפה: מדובר ב"פגיעה מהותית" (ישראל דוד מכאל), "נצטרך להתרגל לרווח נמוך יותר" (תמר יסעור מלאומי קארד), תהיה "השפעה מהותית לרעה על התוצאות" (דב קוטלר מישראכרט).

ובכן, הנה נתון מעניין. הפעימה הקודמת של ירידת העמלה הצולבת הייתה ביולי 2010. אז ירדה העמלה מ-1.1% ל-0.975%. לאור ההתרעות המשכנעות של המנכ"לים היינו מצפים לראות אז, גם ירידה בביצועי החברות, אבל אם נשווה את ביצועי המחצית הראשונה של 2011 - לאחר שהעמלה ירדה - למחצית הראשונה של 2010 בה העמלה הייתה גבוהה, נראה שהתוצאות רק השתפרו. נתון שעל פניו דווקא סותר את טענות המנכ"לים.

לקוטלר יש הסברים מצוינים. "העלייה במחזורים קיזזה אז את הירידה בעמלה הצולבת, וגם העלייה בהכנסות המימון מפצה על השחיקה בהכנסות", הוא טוען. או במילים אחרות, החברות הרוויחו פחות, אבל המחזורים גדלים אז בעצם הן הרוויחו יותר.

ומחזורי כרטיסי האשראי הרי גדלים באופן פרמננטי בקצב ממוצע של 8% בשנה מאז 2004, כך שתוצאות חברות כרטיסי האשראי שומטות את הקרקע מתחת לטענותיהן בדבר הפגיעה הקשה שצפויה להן באם תתקבל המלצת רשות ההגבלים, להורדת העמלה הצולבת ל-0.638%.

יותר כרטיסים חוץ בנקאיים

המוסכמה היא שהפיצוי על ירידת ההכנסות מהפעילות הרגילה יגיע משוק האשראי החוץ בנקאי, כלומר מהכנסות המימון. לכן, כל החברות משקיעות מאמצים במכירת אשראי, הגדלת האשראי החוץ בנקאי והנפקת כרטיסים חוץ בנקאיים.

הנה כמה מספרים על שוק האשראי החוץ בנקאי. היקף הכרטיסים החוץ בנקאיים הפעילים הגיע ל-1.55 מיליון, כ-27% מכרטיסי האשראי הפעילים בישראל. 51% מהכרטיסים החדשים בשנת 2011 הם כרטיסים חוץ בנקאיים, כמעט כפול משיעורם במלאי הכרטיסים.

השימוש בכרטיסים החוץ בנקאים הגיע ל-18 מיליארד שקל במחצית השנה, שהם 19% מהשימוש הכולל. זאת בהשוואה ל-17% במחצית אשתקד. גם השימוש החודשי פר כרטיס צומח. בישראכרט ולאומי קארד כבר הגיע לכ-2,000 שקל לכרטיס, בכאל הנתון הוא 1,755 שקל. אמנם מדובר על 60% מהשימוש בכרטיס בנקאי רגיל, אבל הפער מצטמצם.

הכל נראה טוב ויפה, אבל עדיין לא נוצרה מסה קריטית. האשראי החוץ בנקאי הוא כ-4 מיליארד שקל והכנסות המימון צומחות לאט. הרווח המימוני הסתכם במחצית ב-264 מיליון שקל, אמנם עלייה של 21% אבל ההכנסות מהוות רק 14% מההכנסות הכוללות. בשנת 2010 היה הרווח המימוני רק 13% מהכנסות החברות.

וגם אם הרווח המימוני יגיע ל-20% תוך שנתיים, זה עדיין לא יספיק להחליף את מלוא אובדן ההכנסות מירידה עמלת הסליקה. יתרה מזאת, הצמיחה בשיעור דו ספרתי אותה ראינו בשנים האחרונות באשראי החוץ בנקאי, נעצרה כמעט לגמרי מתחילת השנה. בישראכרט וכאל נרשמה ירידה בהיקף האשראי, ורק לאומי קארד ממשיכה לצמוח. עם זאת, זו האחרונה עשויה לספוג מכה מהפסקת ההתקשרות עם המשביר לצרכן בתחילת 2012.

מה שקרן מור לא מספרת

ועוד שלוש נקודות לסיכום המחצית הראשונה.

ריביות - כאילו אין מחאה חברתית, כאילו בנק ישראל לא הבהיר את עמדתו בעניין, חברות כרטיסי האשראי ממשיכות לגבות ריביות גבוהות מאוד ולפרסם באגרסיביות את ההלוואות שהן מציעות. יובל סגל וקרן מור, הפרזנטורים של לאומי קארד, מציעים לנו לקחת הלוואה דרך האייפון, אבל כמובן לא נראה אותם דנים בעניין פעוט כמו ריבית. באף מודעה לא טורחת לאומי קארד לציין, גם לא באותיות הקטנות, את שיעורי הריבית. בשאר החברות המצב אינו שונה.

ובכן, הנה הנתונים. הריבית הממוצעת עלתה תוך שנה מ-11.3% ל-12.3%. העלייה הגבוהה ביותר הייתה בלאומי קארד, שסגרה את הפער מול כאל שהייתה עד כה היקרה ביותר. כעת שתיהן גובות אותה ריבית: 12.6%. הריבית של ישראכרט עלתה בשיעור הגבוה ביותר, אך היא עדיין נותרה היקרה פחות (אי אפשר לקרוא לה זולה), עם ריבית ממוצעת של 10.9%.

הפער בין חברות הוויזה - לאומי קארד וכאל הן יריבות ותיקות, שתיהן הרי נולדו מאותה חברה, ויזה כאל. עד 2008 הובילה כאל במחזורי העסקאות, ואז נוצר שוויון. מאז הפער לטובת לאומי קארד הולך וגדל. את 2009 סיימה לאומי קארד ביתרון של חצי מיליארד שקל, ואת 2010 ביתרון של 1.6 מיליארד שקל. במחצית 2011 הפער הוא כ-900 מיליון שקל, כאשר לאומי קארד צומחת מהר יותר בכמות הכרטיסים ובמחזורי העסקאות. אך בפרמטרים המרכזיים של הכנסות ורווח, כאל עדיין מובילה. הפער מצטמצם בהדרגה, אך כאל עדיין מייצרת מפחות כרטיסים ומחזורים, הכנסות גבוהות יותר ב-100 מיליון שקל במחצית, וכך הרווח שלה גבוה יותר.

אמריקן אקספרס - לא נחזור על הסופרלטיבים ונתמקד בעובדות: לאמקס 288 אלף כרטיסים פעילים, ושיעור צמיחה של 7.5% בהשוואה ל-2.6% בכל הענף. השימוש בכרטיסיה קפץ במחצית הראשונה ב-18%, כפול מהממוצע הענפי.

חשוב מכך: לקוח אמריקן אקספרס מגהץ יותר. השימוש החודשי בכרטיסים עומד בממוצע על 3,208 שקל בהשוואה ל-2,841 שקל בכאל, 2,756 שקל בישראכרט ו-2,479 שקל בלאומי קארד. למעשה, פעילות אמקס גדלה בקצב כה גבוה שתוך כמה שנים יגיע נתח השוק שלה ל-10%, כך שכרטיסיה יכנסו לתחולת חוק ישראכרט ויעברו לסליקה צולבת מלאה.