אחרי ועדת ששינסקי, המחלוקת סביב התמלוגים בגין משאבי הטבע עוברים לבדיקת מבקר המדינה: החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה נמצאת בימים אלה בעיצומה של בדיקה בנושא התמלוגים שהמדינה גובה עבור הזיכיונות והרישיונות שהעניקה לגורמים פרטיים על משאבי הטבע שלה.
הבדיקה מתמקדת בשאלה האם המדינה גובה את התמלוגים בהתאם לאינטרס של הציבור, ובתוך כך בוחן המבקר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, איך נקבעו שיעורי התמלוגים שגובה האוצר, האם הציבור בישראל זוכה לקבל תגמול הולם עבור המשאבים שלו.
עוד בודק המבקר האם נגבים כל התמלוגים שהזכיינים ובעלי הרישיונות חייבים לשלם לאוצר המדינה בהתאם לחוזים שנחתמו איתם, והאם חוק הזיכיון משיג את מטרותיו.
על-פי החוק בישראל, משאבי הטבע של המדינה - מים, קרקע ומחצבים - הם בחזקת "עושר" השייך לציבור כולו, וכך גם מקובל במרבית מדינות העולם המפותח. משאבים אלה כוללים, בין השאר, את מאגרי הנפט, גז, אוצרות ים המלח, מחצבים שונים, מים "מינרליים" ועוד. כמה מהמשאבים הללו, שכאמור כולם שייכים לציבור, הועברו לידיים פרטיות.
כזכור, מסקנות ועדת ששינסקי, שקבעה מתווה להעלאת תמלוגי המדינה מתגליות הגז והנפט בישראל, זכו לביקורת עזה בקרב שותפויות הגז והנפט ואף עוררו מחלוקת בממשלה, אך זכו לתמיכה רחבה מקרב הציבור ואושרו לבסוף בוועדת הכספים.
כעת בוחן מבקר המדינה את גובה התמלוגים הנגבים בבחינה רחבה, לא רק מתגליות הגז והנפט אלא בקשר לאוצרות ים המלח והפוספטים.
במשרד מבקר המדינה מציינים כי הבדיקה נערכת על רקע תלונות ופניות שקיבל המבקר בנוגע לגובה התמלוגים המושתים, בין השאר, על בעלי רישיונות לקידוח בים המלח, בהם גם "צורים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
