"אין לי יותר חסכונות או משהו כזה", אמר טרנס מיריקס (Terrance Myricks), בן 21 מקליפורניה, אשר פוטר מעבודתו בפעם השנייה מזה 3 שנים. "עכשיו עלי להישען על דמי אבטלה, משהו שאני מעדיף לא לעשות. וזו בהנחה ובכלל אהיה זכאי לכך".
שוק התעסוקה בארה"ב נמצא, כידוע, במצב קשה ביותר. דוח התעסוקה לחודש אוגוסט הצביע על יצירה של אפס משרות חדשות בשוק האמריקני. על רקע זאת, גם משבר החובות הריבוניים המתגבר באירופה, יחד עם המשבר התקציבי בארה"ב, מגבירים את חשש האזרחים מכניסה לתקופה של מיתון נוסף.
גם כשמסתכלים על הגופים "הגדולים" והאיתנים בארה"ב, המצב לא יותר ממש מעודד: בבנק אוף אמריקה הודיעו אך לא מזמן על פיטוריהם של 30 אלף עובדים, ושירות הדואר האמריקני הגיש בקשה לקונגרס לסיום עבודתם של לא פחות מ-120 אלף מעובדיו. העובד האמריקני מרגיש יותר מתמיד, כך נראה, חוסר ביטחון באשר למעמדו ויציבותו.
"פעם היית מתחרה מול כמה מתמודדים לאותה משרה - כיום ההתמודדות על משרה בודדת הינה מול אלפי מועמדים נוספים", אומרת תרזה קנדי (Teresa Cannady), בת 53, מדרום קרולינה. היא פוטרה ממשרתה כמנהלת משרד בחברת ביטוח גדולה במאי 2009, והעבירה 15 חודשים בחיפוש אחר עבודה חדשה. בספטמבר 2010 פנה אליה הבוס הקודם וביקש ממנה לחזור, רק כדי לפטר אותה תשעה ימים לאחר מכן.
"אם אתה משקיע 10 שנים בעובד מסוים, קשה מאד לתת לו ללכת", מסביר רוברט שימר (Robert Shimer), פרופ' לכלכלה באוניברסיטת שיקגו. "אבל אם יש עובד חדש בשכונה, שלא השקעת בו הרבה, הרבה יותר קל לוותר עליו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
