"הטורקים שוב מאיימים עלינו, נמאס מהם; בואו נשלב כוחות, קפריסין, יוון וישראל - לטורקים לא יהיה סיכוי"

למייקל כריסטופיאס, נהג מונית בתחילת שנות ה-30 לחייו, אין הרבה סיבות להתלונן. הוא מרוויח היטב, שעות העבודה נוחות, יש לו אישה צעירה ויפה מאוקראינה, דירה מרווחת, וחברים טובים שאיתם הוא יוצא לבלות בסצנת המועדונים הסוערת של איה נאפה. חיים לא רעים עבור מי שלא סיים בית ספר תיכון בגלל הפרעת קשב וריכוז קשה. אבל משהו בכל זאת מטריד אותו. עד כדי כך שלפני שבועיים הגיע לחדר מיון עם התקף חרדה ואושפז למשך הלילה עם תרופות הרגעה שהוזרקו לווריד שלו.

"זה כנראה הטורקים", הוא אומר כבדרך אגב. "שוב הם מאיימים עלינו. נמאס מהם. אתם הישראלים, למה שלא תתקיפו אותם?", הוא פונה לנוסע מישראל בהצעה תכליתית. "נשלב כוחות, אנחנו, יוון וישראל - לטורקים לא יהיה סיכוי. נזיין אותם!".

קפריסין היא אחד המקומות הבודדים בעולם, בוודאי במזרח התיכון, שבו עושים היום כבוד לישראלים. המארחים מעתירים מחמאות וחיוכים ונכונים לסייע בכול. כולם קראו את "אומת הסטארט-אפ" על מעצמת ההיי-טק הישראלית, ומחכים בכיליון עיניים לביקורו הצפוי של הנשיא שמעון פרס.

היחס הזה הוא תופעה חדשה בקפריסין כמעט כמו המרצדס המבהיקה של כריסטופיאס. הקפריסאים אף פעם לא הפגינו חמימות כלפי ישראל. כשקפריסין הייתה חברה בארגון המדינות הבלתי מזדהות היא תמכה באש"ף ובארגוני טרור פלסטיניים. נציגים ישראלים באי חיו בפחד מתמיד בגלל כמות המרגלים ששרצו בו, מפני הקרבה לסוריה ובשל אמצעי האבטחה הרופפים. מבצע "אביב נעורים" המפורסם של צה"ל בביירות נערך בתגובה להתקפות מחבלים פלסטינים על מטוס ארקיע ובית השגריר בקפריסין.

אבל כמה שהדברים השתנו מאז. קפריסין מדינה מסודרת, חברה באיחוד האירופי. השם אש"ף כבר לא מפחיד אף ילד. ישראל הסתכסכה עם טורקיה ויוון עומדת לקרוס. הקפריסאים מחפשים פטרונים חדשים ומגלים לפתע את השכנים מדרום מזרח. אה, ויש עוד פרט אחד קטן שכמעט שכחנו - גז טבעי.

בהלת הגז הטבעי עומדת לפקוד את מימי קפריסין, שמתחת לקרקעיתם טמונים כנראה מרבצי ענק של גז טבעי ואולי גם של נפט. היזמים הישראלים עומדים בתור לקחת חלק בחגיגה. יצחק תשובה ביקר כאן לפני חודשיים והניח על שולחן הממשלה הצעה לעסקת חבילה ענקית: עד שיפותחו מאגרי הגז המקומיים ב-2014 תקבל קפריסין גז כחול-לבן. קבוצת דלק, בשותפות עם חברת החשמל של קפריסין, יקימו תשתיות לאחסון גז וליצוא למזרח הרחוק - פרויקט אדיר ממדים בהשקעה של כ-8 מיליארד דולר.

תשובה מצדו מבקש משלטונות קפריסין בקשה קטנה: להכיר בהסכם אופציה שיש לו עם שותפתו נובל אנרג'י, ולאשר העברת 30% מהזכויות בקידוח בבלוק 12 הקפריסאי לקבוצת דלק. נובל אנרג'י החלה בשבוע שער לקדוח מבנה בבלוק 12, ואם יתאמתו התחזיות הראשוניות, יתגלה שם מאגר ענקי שמכיל גז טבעי בשווי 60 מיליארד דולר. הקפריסאים הקשיבו בנימוס והבטיחו לשקול בעין יפה, אך עדיין לא החזירו לתשובה תשובה.

לגיל דנקנר מדור כימיקלים יש הצעה מעניינת אחרת לקפריסאים: הוא רוצה לבנות בקפריסין מפעל לייצור מתנול מגז טבעי בהשקעה של מיליארד דולרים. דנקנר התכוון להקים את המפעל בישראל, אבל הישראלים, מה לעשות, מערימים קשיים ביורוקרטיים עם ועדות התכנון שלהם ועם הארגונים הירוקים. בני שטיינמץ וטדי שגיא, שני מיליארדרים כחול-לבן, לא צריכים טובות מקפריסין. הם רכשו שטחי ים סמוכים לבלוק 12, אבל בצד הישראלי.

המידע שבידיהם מראה שמאגר הגז - אם יוכח ככזה - "גולש" לתוך השטח שלהם, וכך הם עתידים לקבל תמלוגים מקפריסין ללא כל השקעה מצדם. קצא"א הממשלתית מתמודדת במכרז להקמת מסוף דלקים ענקי, מקורות מקימה שני מתקני התפלה, וחברת החשמל מבקשת להקים תחנת כוח. תוסיפו עוד עשרות יזמים פחות מוכרים, המחפשים דרכים להרוויח מהבום הגדול שעומד לפקוד את קפריסין. רק שחיל הים הטורקי לא יקלקל את החגיגה ויממש את איומיו (גם מהשבוע) לתקוף כל אסדת קידוח שתקדח במימי קפריסין.

הטורקים שוב מאיימים

בתחילת ספטמבר שיגרה ממשלת טורקיה איום בוטה להפעיל את הצי שלה נגד קפריסין, אם זו תממש את כוונתה להתחיל לקדוח בבלוק 12 (ראו מפה בעמוד זה). העילה הרשמית - קידוחי הגז אינם חוקיים כל עוד לא ניתנה להם הסכמת ממשלת צפון האי הטורקית. בישראל משוכנעים שקפריסין לא תתקפל, ותמשיך בקידוח שהחל, כאמור, השבוע. "אם הקידוח יידחה, ולא משנה באיזו עילה - זה יתפרש כהתקפלות בפני הטורקים, שתיצור תקדים מסוכן ותזמין איומים נוספים בעתיד", אומר גורם ישראלי בכיר.

לא במקרה כנראה באו איומי טורקיה נגד קפריסין במקביל לאזהרותיה כי תגביל את פעילות חיל הים הישראלי. האזהרות העמידו את ההתקרבות הרבה בין ישראל לקפריסין באור הזרקורים. מדובר בשורת הסכמים שנחתמו בין המדינות, ובראשם ההסכם מדצמבר 2010 שקבע את הגבול הימי המשותף של האזורים הכלכליים הבלעדיים (EEZ) של שתיהן. ההסכם הזה מסייע מאוד לישראל לקבל הכרה בינלאומית בשליטתה במאגרי הגז הגדולים תמר ולווייתן, והיא מיהרה להגיש אותו לאו"ם.

להסכם הבא, שמונח כעת על שולחן הדיונים, יש שם תמים אבל משמעויות מרחיקות לכת: זהו הסכם שיתוף פעולה בתחומי החילוץ וההצלה (Search and Rescue) "משמעות ההסכם היא שחיל הים וחיל האוויר של ישראל יוכלו לפעול בתחומי השטח הימי של קפריסין ובמרחב האווירי שלה", מסביר פטרוס זרונאס, מומחה ליחסים בינלאומיים.

בקפריסין מקווים שההסכם ייחתם במהלך ביקורו הצפוי של פרס באי. כמה רחוק יסכימו ישראל וקפריסין ללכת? האם יחתמו על ברית שתבטיח התערבות ישראלית להגנת קפריסין במקרה של תקיפה טורקית? השאלות האלה מעוררות חילוקי דעות קשים בשני הצדדים.

המחלוקת בצד הישראלי מתנהלת בדיסקרטיות לא-אופיינית. את מחנה התומכים בברית עם קפריסין מוביל שר החוץ ליברמן, בגיבוי רטורי של ראש הממשלה נתניהו. מהצד השני עומדים הדרגים המקצועיים בהובלת סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ, שמרכזת את המגעים עם קפריסין. ההסתייגות שלהם נובעת מהערכה שהנזק שנגרם למרקם היחסים עם טורקיה עדיין ניתן לשיקום, אבל ברית צבאית עם קפריסין תגרום קרע בלתי הפיך. במשרד התשתיות לא אוהבים את תוכניות היצוא המשותף של הגז הטבעי, וסבורים שכל הנושא צריך להיות מטופל בבית, בישראל.

תמונת המצב בצד הקפריסאי הפוכה. הדרגים המקצועיים אחוזי התלהבות מהאופציה הישראלית, בעוד שהדרג הפוליטי מהוסס הרבה יותר. "ההנהגה הקפריסאית הנוכחית באה מהשמאל הרדיקלי", מנתח גורם ישראלי. "במשך עשרות שנים הם התרגלו לראות את ישראל באור שלילי. שיתוף הפעולה עם טורקיה, הברית עם ארצות הברית והכיבוש של שטחי הגדה המערבית גרמו לישראל להצטייר כתואמת טורקיה. בתוך שנה הכול התהפך: ישראל וטורקיה בעימות, לישראל יש קו גבול משותף עם קפריסין, יש עסקי גז משותפים, ופתאום יש זהות אינטרסים - ברור שהפוליטיקאים עדיין לא סיימו לעכל את כל השינויים האלה".

מקאריוס דרושיוטיס, עיתונאי בכיר ופרשן בעל עמדות שמאליות, מבטא את הקולות המזהירים מפני התקרבות מהירה מדי לישראל. "אתם מדינה מוקפת אויבים. איבדתם את טורקיה ואתם עומדים לאבד גם את מצרים. אני לא חושב שעכשיו זה העיתוי המתאים לרומן ישראלי-קפריסאי". גורמים אחרים מזהירים כי טורקיה תנצל את העימות עם ישראל כדי לקדם את ההכרה הבינלאומית בצפון קפריסין. כבר שלושים שנה מנסים הטורקים להשיג הכרה בינלאומית בישות הזו, אבל בזירה הערבית הם נחסמו עד היום על-ידי מצרים ולוב. הסתלקות מובארק וקדאפי הופכים את עבודתו של ארדואן לקלה יותר.

זרונאס, המומחה ליחסים בינלאומיים, מוטרד פחות מאיומי הטורקים. "לטורקים מפריע שאנחנו מפגינים ריבונות, ומבינים שהגז מחזק אותנו מאוד מבחינה פוליטית. אבל אנחנו לא צריכים צי משלנו שיתמודד איתם, כי יש לנו חברות באיחוד האירופי ובריתות".

- אתה לא מאמין שהם יממשו את האיומים?

"הם איימו עלינו גם בעבר. לפני שנכנסנו לאיחוד ב-2004 הם איימו ב'תגובה ללא גבולות'. מה קרה בסוף? הם קיבלו מהאיחוד הסכמה להיכנס לשיחות על הצטרפות לאיחוד. אני מעריך שגם הפעם הם מאיימים כדי לקבל משהו בתמורה. עובדה שהנציג הבריטי במועצת הביטחון כבר רמז לנו שכדאי שניתן להם משהו. הטורקים מתנהגים כמי שדורשים פרוטקשן".

- ומה יש לקפריסין להציע לישראל?

"כדאי לכם להיות שותפים במתקני אנרגיה חיוניים שיוקמו אצלנו. למשל מתקן LNG, שמאפשר להפוך גז טבעי לנוזלי ולייצא אותו לכל מקום בעולם. אתם חושבים שתוכלו להקים את המתקנים האלה גם בישראל, אבל אתם שוכחים שהאויבים שלכם יוכלו להשמיד אותם בקלות בטילים. אתם צריכים את קפריסין לצדכם, ולו רק מפני שהיא חולשת על הגבול המערבי שלכם, שהוא גם הערוץ הפתוח היחידי שנותר לכם עם העולם".

קהילה רוסית משגשגת

ניקוסיה, או לפקוסיה ביוונית, היא הבירה המחולקת של קפריסין. עיר עם גדר בלבה, ממש כמו ירושלים שלפני מלחמת ששת הימים. כמו ירושלים, גם ניקוסיה היא עיר של משרדי ממשלה ופקידים המרוחקת ממרכז הפעילות הכלכלית - זה נמצא בעיר הנמל לימסול. אבל בביקור ראשון ניקוסיה מזכירה דווקא את תל אביב של שנות ה-80, לפני עידן המגדלים. גושי בניינים נמוכים ודהויי צבע בתוך מבוך של רחובות צרים ושל מדרכות מבוקעות. חום מעיק, ומעט מקומות ממוזגים שאליהם ניתן לברוח.

גם למשרדי הממשלה בניקוסיה יש חזות הסתדרותית. הפקידים מיוזעים ולבושים ברישול ממש כמו אצלנו, רק בלי כוסות התה ועם הרבה חביבות אמיתית. "קפה קפריסאי?", שואלים המארחים כשהם מתכוונים למשקה שמכונה בישראל ובטורקיה קפה טורקי, במדינות ערב קפה ערבי וביוון קפה יווני. הקפריסאים רגישים מאוד, ובצדק, לכל אזכור של הכיבוש הטורקי. רבים מהם מחזיקים עדיין נכסים בצד הטורקי.

"הקפריסאים מסתכלים על העולם דרך הפריזמה של הסכסוך שלהם עם הטורקים", אומר גורם ישראלי, "הם חיים יומיום את הכיבוש של צפון האי, ומתמודדים עם העובדה שהטורקים יכולים, תיאורטית, לכבוש גם אותם בהתראה של שעות".

37% משטח האי כוללים את אתרי התיירות היפים ביותר, ומרבית הקרקעות החקלאיות נכבשו ב-1974 על-ידי הטורקים ומוחזקים עד היום על-ידי ארבעים אלף מחייליהם. הטורקים באו בשם ההגנה על בני המיעוט הטורקי-אתני, המונה כמאה אלף מתושבי האי (לעומת 720 אלף יוונים-אתנים). הם הקימו את מדינת צפון קפריסין, אבל אף מדינה בעולם, מלבד טורקיה, אינה מכירה בקיומה.

אלא שהחיים בקפריסין נמשכים למרות הכיבוש, והם יפים. המשכורות גבוהות, יוקר המחיה סביר, ועובדי ציבור יכולים להרשות לעצמם רמת חיים מעוררת קנאה. "יש לי זוג חברים מורים שרכשו לאחרונה מרצדס בתור מכונית שנייה", מספר פלמן וסיליאב, צלם שהגיע לקפריסין מבולגריה. שיעור בעלי מרצדס יוקרתית בקפריסין הוא הגבוה בעולם אחרי גרמניה.

בשעה שיוון פושטת רגל ויד, הכלכלה הקפריסאית מחזיקה מעמד, וזה ממש לא מובן מאליו. תושבי האי הצחיח הזה ידעו חרפת רעב עד לפני כמה עשורים. הכלכלה הקפריסאית התנהלה עד היום כשילוב של ניגודים. בנקאות, פיננסים וקפיטליזם מצד אחד; ועדי עובדים ושלטון קומוניסטי מצד שני. זה התחיל בקשרים עם ברית המועצות, ואחר כך עם רוסיה, שהפכו את קפריסין למקלט מס מבוקש עבור אוליגרכים רוסים שחיפשו מקלט מרדיפת השלטונות ויריבים עסקיים.

מקלט המס בוטל כתנאי להסכמת האיחוד האירופי לצירוף קפריסין לשורותיו ב-2004. אבל המיסוי בקפריסין הוא עדיין מהנמוכים בעולם: מס חברות בשיעור 10%, מס ההכנסה שמעניק פטור מלא להכנסה שנתית של עד 100 אלף שקלים, ותקרת מס של 30%. עם מסים כאלה, לא פלא שמרבית החברות ואנשי העסקים הזרים נשארו בקפריסין. כשלושים אלף דוברי רוסית חיים באי בקהילות סגורות, עם בתי ספר פרטיים ברוסית, עם מסעדות ועם מקומות בילוי.

אליהם הצטרפו בשנים האחרונות כמה עשרות אלפי עובדים זרים מקצועיים; עובדות סיעודיות מסרי-לנקה, מתכנתים מהודו ומהגרים רבים מרומניה ומבולגריה. הוסיפו עוד כמה אלפי גמלאים בריטים שהחליטו להעביר באי את שנות הפרישה, ותבינו למה זרים רבים שחיים כאן אינם טורחים לשלוח את ילדיהם ללמוד יוונית. "אפילו הקפריסאים מדברים זה עם זה אנגלית", אומר וסיליאב, "אז את הבן שלי שלחתי לבית ספר רוסי".

הקהילה הרוסית חשפה את תושבי קפריסין לנשים סלאביות. גברים קפריסאים רבים נישאו בשנים האחרונות לצעירות מאוקראינה. אחד המניעים העיקריים לכך הוא כלכלי - רצון לעקוף את החוק הקפריסאי שמעניק זכויות שוות לנשים בירושה ובגירושים.

דירוג האשראי בסכנה

המעורבות הישראלית בקפריסין החלה עוד לפני הקמת המדינה, כשישראלים הקימו את החוות החקלאיות הממוכנות הראשונות באי, והמשיכו לספק לאחר מכן ציוד חקלאי כמו טפטפות, והחל בשנות ה-90 גם מתקני התפלה. בשנים האחרונות הגיעו לאי אורחים קצת פחות רצויים, בדמותן של חברות הימורים ופורנו באינטרנט, שהעדיפו את משטר הפיקוח הרופף יחסית לזה שבישראל.

בנוסף פועלות מקפריסין חברות פורקס לסחר במט"ח, וכאמור פלייטק של שגיא. חברה ישראלית אחרת שיש לה נוכחות בפרופיל גבוה בקפריסין היא אמדוקס, שמעסיקה בלימסול מאות עובדים. תחום אחר שמתרחב בשנים האחרונות הוא ההשקעות בנדל"ן של חברות ופרטיים. "יש יותר ויותר ישראלים שמעוניינים לרכוש בית קיט אצלנו", אומר מנטוס מאברומטיס, נשיא לשכת המסחר הקפריסאית, "בעיקר באזורי לרנקה ולימסול, ליד שדות התעופה. יש גם עניין בהשקעות בתיירות ובבניית מרינות ומסלולי גולף".

לאחרונה נכנסו יזמים ישראלים גם לתחום הנדל"ן המסחרי, והקימו את קניון My Mall בלימסול, הקניון הגדול באי, ששטחו הבנוי עולה על מאה אלף מטרים רבועים. אלא שבעלי הקניון סובלים לאחרונה מבעיה מוכרת: פתיחת הקניון בימי ראשון מעוררת התנגדות עזה מצד איגודי העובדים, שבעיניהם ההקפדה על שעות העבודה והמנוחה חשובה לא פחות משמירת השבת בעיני החוגים החרדיים בישראל.

איגודי העובדים והמפלגה הקומוניסטית הם הכוח הפוליטי החזק ביותר בקפריסין, לצד הכנסייה היוונית-אורותודוקסית. מפלגת השלטון AKEL של הנשיא דמיטריס כריסטופיאס היא מפלגה קומוניסטית, שמאז ניצחונה בבחירות 2006 דאגה בעיקר לטיפוח תנאי השכר והעבודה של עובדי הממשלה והשירות הציבורי. אלה גמלו לה בקלפי על שפע ההטבות שהרעיפה עליהם. משרה בשירות הציבורי בקפריסין יכולה לענות בקלות על ההגדרה של ג'וב חלומי: תוספת שכר שנתית אוטומטית של 4% והצמדה מלאה למדד העלו את שכרם של עובדי הציבור מאז 2006 ב-40%.

משכורת ממוצעת של עובד ציבור עומדת כיום על 3,264 אירו לחודש (על-פי הפייננשל מירור הקפריסאי), בדיוק כפליים ממשכורתו של עובד בסקטור הפרטי (1,645 אירו). הפנסיה תקציבית ומתחילה בגיל 60, וגובה הגמלה נקבע על-פי המשכורת האחרונה, כשנהוג להקפיץ עובדים בדרגה בחודש האחרון לעבודתם. הקביעות מגינה לא רק מפיטורים - אפילו העברת העובד מתפקיד לתפקיד מחייבת את הסכמתו. יום העבודה מתחיל ב-7:30 ומסתיים ב-14:30. עם תנאים כאלה לא פלא שהשירות הציבורי הפך לשם נרדף לקשרים, לחוסר יעילות ולנפוטיזם.

השנה נדמה שהחגיגה עומדת להסתיים. ב-11 ביולי התרחש אירוע שטלטל את קפריסין, תרתי משמע. מאגר תחמושת ענקי בנמל הצבאי בואסיליקו התפוצץ כתוצאה מרשלנות של האחראים. המאגר הכיל 98 מכולות עמוסות חומרי נפץ שנתפסו ב-1998 בדרכן מאיראן לסוריה. בפיצוץ נהרגו 13 כבאים וימאים, ובהם מפקד הצי של קפריסין. תחנת כוח סמוכה, שסיפקה 60% מתצרוכת החשמל של קפריסין, נחרבה כמעט לחלוטין. הקפריסאים נקלעו למצוקה קשה וקיבלו סיוע מישראל, ואפילו מקפריסין הטורקית. ועדת חקירה ממלכתית מונתה למצוא את האחראיים לאסון, ולדעת פרשנים מסקנות חריפות יביאו לקיצור כהונת הנשיא כריסטופיאס.

"האסון בואסיליקו היה קריאת השכמה", אומר העיתונאי האמריקאי גארי לייקס, המתגורר בקפריסין זה שלושים שנה. "אנשים כאן היו נוהגים לומר, התקבלתי לשירות הציבורי, ועכשיו אני יכול להפסיק לעבוד. עכשיו הציבור רוצה שינוי. נמאס לו מהשאננות ומהזחיחות".

בינתיים הודיעו סוכנויות דירוג האשראי מודי'ס ו-S&P כי הן שוקלות להוריד את דירוג האשראי של קפריסין. הסיבות לכך הן נזקי האסון בואסיליקו, הנאמדים בכ-2 מיליארד דולרים, וקריסתה של יוון - הבנקים בקפריסין מחזיקים איגרות חוב של ממשלת יוון ב-5 מיליארד אירו. תוסיפו לכך גם את שוק הנדל"ן המשגשג של האי, שרשם בשנתיים האחרונות נפילות של 10% עד 50%, על-פי נתוני CIPA הקרן הממשלתית לקידום השקעות בקפריסין. הירידות החדות ביותר נרשמו באזורים שהיו מבוקשים במיוחד על-ידי רוכשים מחו"ל, בערים פאפוס, לרנקה ופמגוסטה. מחירה של דירת שלושה חדרים באזור העיר פאפוס מגיע היום ל-60 אלף אירו בלבד.

כשהסוכנויות דרשו מקפריסין לרסן את השתוללות השכר בסקטור הציבורי, הקפריסאים סוף-סוף נלחצו. "אנחנו מאוד רגישים להורדת דירוג האשראי שלנו, בגלל המשקל של הסקטור הפיננסי בכלכלה", אומר מאברומטיס מלשכת המסחר.

כולם נוהרים לניקוסיה

החודש אישר הפרלמנט חבילת גזירות שכוללת העלאת מס הכנסה ומע"מ וקיצוץ משמעותי בהטבות לסקטור הציבורי. "אנחנו מקווים שהשינויים המבניים האלה ישפרו את התדמית של קפריסין כמקום שניתן לעשות בו עסקים", אומר סוטיריס סוטיריו, מנכ"ל CIPA, הקרן לקידום השקעות של ממשלת קפריסין. אלא שבינתיים סוכנויות האשראי עדיין ספקניות, והאיום בהורדת הדירוג לא הוסר.

וכך, בעיתוי כמעט מושלם, כשהשמיים מעליהם הולכים ומתקדרים, אחוזים הקפריסאים בציפייה למקור הכנסה חדש שיגאל אותם מהצרות: מאגרי נפט וגז תת-ימיים. הסיכויים נראים טובים מאי-פעם. עד 2008 אף אחד בשוק האנרגיה לא ספר את קפריסין, אבל תגליות הגז הגדולות בישראל בשנתיים האחרונות העלו את האי על המפות של הגיאולוגים. מילת המפתח היא האגן הלבנטיני - קרקעית הים באזור המשותף לישראל, ללבנון ולקפריסין.

התגליות בישראל אימתו תחזיות של רשות הגז האמריקאית (USGS), והוכיחו כי האגן כולו שופע גז וכנראה גם נפט. בשיחה עם G מעריך הממונה על תחום הנפט והגז סולון קסינס כי במימי קפריסין מצויים מאגרי גז בהיקף העולה פי כמה על מה שהתגלה עד היום בישראל. "אני בתחום הגז והנפט מאז 1977, והייתי הראשון שהאמין בפוטנציאל שיש כאן", אומר קסינס. "כשהייתי אומר שהאגן הלבנטיני הוא מפרץ מקסיקו הבא, אנשים היו צוחקים. היום אומרים לי, "קסינס, כל הכבוד!".

ב-2008 פרסמה קפריסין מכרז לחלוקת רישיונות לחיפושי נפט וגז במימיה. הוגשו רק שלוש הצעות, ומתוכן זכתה חברת נובל אנרג'י - שחשפה את כל תגליות הגז בישראל - בזכויות לשטח המכונה בלוק 12, ממש מעברו השני של קו הגבול הימי עם ישראל. ב-2009 התגלה מאגר תמר, וב-2010 פרסמה נובל אנרג'י ממצאי סקר תלת-ממדי שערכה, אשר הצביעו על הסתברות גבוהה להימצאות מאגר גז טבעי, גדול לפחות כמו תמר, בשטח בלוק 12. שווי הגז, אם יתגלה, עשוי להגיע ל-60-50 מיליארד דולרים - סכום עצום בהתחשב בגודל הכלכלה של קפריסין (בערכים לא מהוונים).

הקידוח שנועד לאמת את הסקרים התחיל השבוע (מוקדם מהתכנון), ואם יצליח תפרסם קפריסין מכרזים לרישיונות ב-12 בלוקים נוספים על-פני שטח ימי ענקי של כ-45 אלף קילומטרים רבועים. הנפט והגז יחייבו השקעות עתק בתשתיות הולכה ואחסון, ויעודדו הקמת תעשייה פטרוכימית. ההערכות מדברות על כך שהתמ"ג של קפריסין ישלש את עצמו בתוך כמה שנים בזכות האנרגיה.

לקראת פרסומם הצפוי של המכרזים הפכה לשכתו של קסינס, בקומה השביעית של בניין משרדים אפרורי בניקוסיה, ל"מכה" של מחפשי הנפט והגז. כולם נוהרים לכאן - החל בענקיות נפט כמו טוטאל, שברון וסטאט-אויל, וכן לא מעט ישראלים.

- אילו חברות ישראליות מגיעות אליך?

"קבוצת דלק, ישראמקו, דור כימיקלים - אלה המרכזיות, אבל גם ישראלים רבים אחרים, פחות מוכרים".

גם בחוגי הספקולנטים קפריסין היא "הדבר הבא". שוק חיפושי הנפט והגז הישראלי, שרתח ב-2010, הצטנן לאחרונה. רצף התגליות פסק, סימנים לנפט - אין, והרגולטור מנחית על היזמים סדרת מכות בלתי נגמרת, שמקלקלת למשקיעים הקטנים את התיאבון לסיכון. מניית רציו, הכוכבת של הבורסה ב-2010, נחתכה מתחילת השנה ב-50%, ואיבדה יותר מ-2.5 מיליארד שקלים משווייה. עברו הימים שבהם יכלה כל שותפות קיקיונית לרכוש אופציה ל-10% ברישיון חיפושים אנונימי, והציבור היה רץ להזרים פקודות קנייה.

"ה-offshore הישראלי נגמר", אומר יזם שמכיר היטב את השוק הקפריסאי. "ישראל חילקה כבר את כל הרישיונות המעניינים, ואי-אפשר לעשות אף צעד מבלי להיתקע אצל הרגולטורים ואצל היועצים המשפטיים. בשביל היזמים שהתמחו בהנפקת 'חלומות' בבורסה קפריסין היא כל מה שאין בישראל - מהוגנות, יציבות, מיסוי נמוך וגישה חיובית למשקיעים. אנשי עסקים מרגישים רצויים בקפריסין, לא רדופים כמו אצלנו".

- מה מעניין את הישראלים?

"מבין 12 הבלוקים שקפריסין רוצה למכור, יש שלושה שכל הישראלים ירוצו עליהם - בלוק 3, שיש לו כבר סקרים מתקדמים, בלוק 9 ובלוק 11".

האם נזכה לראות את חגיגת שותפויות הנפט והגז נודדת צפונה, אל האי השכן? האם במקום גבעות עולם והזדמנות ישראלית יצוצו לנו עכשיו "לרנקה אנרג'י" ו"לימסול גז"? לא כל-כך מהר, אומרים גורמים המבינים בשוק. קפריסין היא לא השוק הישראלי הנידח והמוחרם. "קפריסין היא מגרש המשחקים של הגדולים", אומר איש עסקים בעל עבר פוליטי שמעורב היום בעסקות באי. "לבריטניה יש כאן עדיין נוכחות צבאית ומעמד פוליטי מיוחד. לרוסיה יש השפעה מאוד חזקה בחוגי השלטון, ובמיוחד על הנשיא, שדובר רוסית. זה אומר שחברות בריטיות ורוסיות יקבלו עדיפות בחלוקת הרישיונות.

"דיוויד קמרון (ראש ממשלת בריטניה) עושה לובינג לטובת BP, ודמיטרי מדבדב (נשיא רוסיה) לוחץ לטובת גזפרום. גם הגרמנים, הצרפתים והאמריקאים עומדים בתור. הישראלים יצטרכו לבחור אחת משתיים - להילחם על שאריות של רישיונות שהכרישים הגדולים לא ירצו לקחת, או להציע שירותים נלווים לתעשיית החיפושים וההפקה, כמו ציוד אבטחה".

קפריסין / תעודת זהות

תושבים: 1.1 מיליון איש

בירה: ניקוסיה

תל"ג: 23 מיליארד דולר

תל"ג לנפש: 21 אלף דולר (בישראל עומד על כ-30 אלף דולר)

צמיחה ב-2010: 1.5%

צמיחה ב-2011: 0%

יחס חוב לתוצר: 60.4%

 הקידוחים כבר החלו קפריסין בעקבות הבוננזה