נתמודד אחרי החגים

"אחרי החגים". התשובה הפופולרית, שמוכרת לכולנו. אילו היה זה מענה זמני של ימי ספטמבר, לא היה זה רע כל כך. אלא שזו המנטרה במשך כל השנה. דוחים הכרעות, ועלולים לשלם בשל כך מחיר מדיני וכלכלי-חברתי גבוה יותר.

אחרי החגים מדיני

הממשלה מנהלת קרב בלימה לצמצום נזקי היוזמה הפלסטינית, מתוך תקווה שאחר כך יהיה טוב יותר. האומנם? ישראל ודאי אינה אשמה בהתדרדרות האזורית מקהיר ועד אנקרה. ואולם מול ההתפתחויות הדרמטיות, יכולנו לעמוד כמי שהיוזמה בידנו מול צד פלסטיני סרבן ומחרחר ריב.

תמיד נהגנו לומר שהפלסטינים לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות. זה נכון. כך היה לאחר הסכמי אוסלו, כשערפאת ניצח על גלי הטרור שריסקו את הסיכוי להתקדם, כשהפלסטינים לא קיימו את התחייבויותיהם לפי הסכמי חברון וואי פלאנטישן, כשערפאת אמר לא לברק, וכשלא היה למנהיג הפלסטיני את האומץ להיענות להצעה מרחיקת הלכת של ממשלת אולמרט.

המכנה המשותף לכל ההחמצות הפלסטיניות הללו, הוא שישראל נתפסה כיוזמת. בנימין נתניהו הלך כברת דרך ענקית לעבר העמדות הפלסטיניות: בהקפאה חסרת תקדים בבינוי ביהודה ושומרון, בנאום בר אילן ובנכונות - הקשה מאוד מבחינת תפיסת עולמו - למדינה פלסטינית. אחרי כל זאת, יש תחושה קשה עוד יותר של החמצה, של מדיניות "אחרי החגים" מדינית, של פספוס הזדמנות להיות יוזמים ולא נגררים.

אחרי החגים כלכלי

אנחנו יכולים להיות גאים בכך שישראל, בניגוד למרבית אירופה, אינה נתונה למשבר אשראי קשה. יחס החוב-תוצר שלנו מרשים ביחס למדינות רבות. הצמיחה במשק הישראלי גבוהה מהממוצע במדינות רבות ב-OECD, ואף זכינו לשיפור בדירוג האשראי שלנו. אלא שמנגד, במקום להכריע מול גלי המחאה החברתית, הקימו ועדות להכרעות אחרי החגים, שסופן יהיה פשרות פוליטיות עקומות.

זה יכול וצריך היה להיות אחרת. הממשלה יכולה הייתה להחליט מידית החלטות שבתחום סמכותה לצמצום אי השוויוניות בחברה הישראלית, מבלי לפגוע בנתיב הצמיחה במשק. להנהיג מע"מ דיפרנציאלי, כזה המופחת על מוצרים חיוניים, וגבוה מעט יותר על מוצרי יוקרה.

לעבור למדיניות קצבאות נכונה, היוצרת מקורות תקציביים, על-ידי ביטול הענקת קצבאות ילדים לעשירונים העליונים, וצמצום דרסטי של הקצבאות הניתנות החל בילד הרביעי ואילך. לעבור למתווה רב-שנתי מדוד יותר לצמצום החוב הלאומי, עדיין במידתיות, אך באופן מתון יותר מזה של השנים האחרונות.

אחרי צעדים כאלה, הממשלה יכולה לפנות למגזר העסקי בידיים נקיות באמירה - אנחנו כממשלה מורידים מכסים ומיסוי רגרסיבי, וזה הזמן שגם אתם, יצרנים, יבואנים ורשתות השיווק תפחיתו את שיעור הרווחיות. אבל יותר קל היה להקים ועדות להכרעה "אחרי החגים".

אחרי החגים פוליטי

זה שנים רבות מסכימים מרבית הזרמים בישראל שאינם מפלגות סקטוריאליות, כי קיים צורך בשינוי משילותי. גם ללא רפורמות מרחיקות לכת במבנה המשטר ובשיטת הבחירות, ניתן היה בשורה של צעדים קטנים לחולל שינוי גדול. בין השאר, העלאת אחוז החסימה, קביעה כי ראש הסיעה הגדולה ביותר מקים ממשלה ל-4 שנים, בחירות פנימיות במפלגות בפריימריז פתוחים ישירות על-ידי הציבור ומינוי מקצועי בחקיקה של חלק משרי הממשלה.

גם כאן, קדנציה אחרי קדנציה, אנחנו דוחים הכרעות ל"אחרי החגים". הליכוד, העבודה וקדימה לא מוצאות נתיב של אמון לשינויים שהם מסכימות להם, רק מתוך חשש שהצד השני ינצלם לרווח פוליטי לטובתו.

אחרי החגים הקלנדרי יגיע ועמו תקווה לשנה חדשה, שבה באמת תהיה זו אמירה השמורה לתקופת החגים, ולא דפוס חשיבה של כל ימות השנה.

הכותב הוא יו"ר קרן ההשקעות Agate, ובעבר שימש שר הבריאות מטעם הליכוד.