גילה: "לוועדת הריכוזיות השפעה ישירה על יוקר המחיה"

כששואלים את פרופ' דיויד גילה, ראש רשות ההגבלים העסקיים, מהי ההמלצה הכי חשובה מבין המלצות "ועדת הריכוזיות", הוא לא מסוגל להשיב על כך. "זה קשה. זה כמו לבחור ילד אחד מבין ילדיך", הוא אומר, ומסביר: "מסקנות הוועדה בנויות על שלושה נדבכים, שכולם חשובים באותה מידה - הנדבך של ההפרדה בין החזקה ריאלית לפיננסית, הנדבך של הפרדה בין בעלות לשליטה בפירמידות, והנדבך של חיזוק התחרות".

- האם כל נדבך משלים אחד את השני?

גילה: "לא. אפשר היה לטפל בהם גם בנפרד, אבל זה לא רצוי. הם צריכים להיות מטופלים כמקשה אחת, כי כולם חשובים".

בראיון ל"גלובס", בשבוע שבו פורסמו המלצות הוועדה להגברת התחרותיות, "ועדת הריכוזיות", שהוא נמנה עם חבריה, מנתח גילה את עיקרי דו"ח הוועדה ומסביר איך המשק שלנו עומד להשתנות "מן הקצה אל הקצה" אם ההמלצות יאומצו. "בימים של מחאה חברתית, זו בשורה משמעותית לציבור. לשינויים המומלצים תהיה השפעה ישירה על המחירים ועל יוקר המחיה בארץ".

- מה הבשורות שנושאות עמן המלצות הוועדה?

"הבשורה הגדולה של ההמלצות, מנקודת ראותי, כמי שמופקד על התחרות, נוגעת לכל מה שקשור לאחזקות הריאליות והפיננסיות. כאשר תאגיד ריאלי גדול שולט על תאגיד פיננסי גדול, זה יכול לפגוע בתחרות בשווקים שבהם התאגיד הריאלי פועל, אם השווקים האלה ריכוזיים כי התאגיד הריאלי עלול לגרום לתאגיד הפיננסי לפגוע במתחריו, וככה לא לאפשר תחרות בשווקים שלו.

"משמעות ההמלצה היא, שאם מפרידים את התאגידים הריאליים הגדולים מהתאגידים הפיננסיים הגדולים, באותם שווקים ריכוזיים, צפויה להתפתח תחרות יותר עזה, מה שצפוי להוריד את המחירים לצרכן בשווקים האלה".

על-פי המלצות הוועדה בעניין זה, בעל שליטה בגוף ריאלי משמעותי המחזיקים גם גוף פיננסי משמעותי, ייאלץ למכור תוך ארבע שנים אחד מהם לפי בחירתו.

תאגיד פיננסי משמעותי הוגדר כמי שמנהל נכסים של יותר מ-50 מיליארד שקל; וגוף ריאלי משמעותי ככזה שיש לו הכנסות של יותר מ-8 מיליארד שקל בשנה או שמאזנו מסתכם ביותר מ-20 מיליארד שקל.

גילה לא מוכן לנקוב בשמות בעלי ההון שיצטרכו להיפרד מאחזקותיהם, אך חישוב מהיר מעלה כי אם ההמלצות יתקבלו, קונצרן אי.די.בי, שבבעלות נוחי דנקנר, צפוי למכור את כלל-ביטוח; וקונצרן דלק, שבבעלות יצחק תשובה, ימכור את הפניקס ואת אקסלנס. עוד שני בעלי שליטה יצטרכו לבחור מה למכור: צדיק בינו, בעל השליטה בפז ובבנק הבינלאומי, יצטרך לבחור איזה נכס ברצונו למכור; וייתכן שגם קרן אייפקס בישראל, בניהול זהבית כהן, המחזיקה בתנובה ובפסגות.

גילה: "עם קבלת ההמלצות, צפויים גם שינויים מבניים משמעותיים במשק, כשהשינוי המבני הקיצוני ביותר יהיה בהפרדה בין ריאלי לפיננסי".

מגרעיני שליטה לבעלות מבוזרת

- עשינו חישובים והבנו שזה משפיע על דנקנר, תשובה ובינו, שיצטרכו למכור נכסים, אז מי יקנה? רוב בעלי ההון במדינה מחזיקים בתאגיד ריאלי או פיננסי.

"ועדת הריכוזיות עסקה הרבה בשאלה מי קונה. זאת הסיבה שהיא נתנה, בין היתר, טווח של 4 שנים למכור, כדי שיהיה יותר קל למצוא קונים. צריך לזכור, שגם אם לא מוצאים קונה של גרעין שליטה, תמיד אפשר לסדר שהבעלות בנכסים האלה תהיה של הציבור. במדינות מתקדמות ונאורות, כמו אנגליה וארה"ב, הבעלות והשליטה בתאגידים פיננסיים וריאליים ענקיים, נמצאת בידי הציבור. במצב כזה, מי שעוסק בניהול היום-יומי של התאגיד הוא המנכ"ל, שחייב דין-וחשבון לציבור, לנהל את החברה למען בעלי המניות. אני לא רואה פה כשל. זה יכול להיות פתרון ראוי, אם לא מוצאים רוכש לגרעין השליטה, שעומד בקריטריונים של ההמלצות".

- זה מקרב אותנו למדינות שבהן האחזקות מבוזרות ואין בכלל גרעין שליטה. האם זה המודל שהיינו חייבים להגיע אליו בשל מצב התחרות במשק?

"יכול להיות. אני לא מומחה לשוק ההון, אלא מומחה להגבלים עסקיים ולתחרות. אבל אני רואה שבמדינות שהכלכלה שלהן היא מהמתקדמות בעולם מבנה הבעלות הוא כזה. זה לא יוביל לקטסטרופה. זה יוביל לשינוי במבנה הבעלות מגרעיני שליטה לבעלות מבוזרת, ויש הרבה יתרונות חברתיים בבעלות מבוזרת. כשהבעלות והשליטה נמצאים בידי הציבור, מטבע הדברים המנכ"ל אמור לנהל את החברה בראש ובראשונה למען ציבור בעלי המניות שלו".

הפירמידות לא חשופות להשתלטות

מעבר להפרדה בין אחזקות ריאליות לפיננסיות, יש בהמלצות בשורות נוספות. גילה ממשיך בניתוח: "בשורה משמעותית נוספת היא כל מה שקשור לפירמידות. כשמישהו שולט בתאגיד, כל מה שקורה בתאגיד הזה מבוצר מהשתלטות על-ידי גורם חיצוני, ובכל זאת השליט הזה מחזיק בחלק קטן יחסית מהרווחים, כשעיקר הרווחים שייכים לציבור. מצב כזה, אילו הוא לא היה קיים בפירמידה, נחשב בדרך-כלל לאסור לפי הדין הישראלי.

"מה שפירמידה עושה, זה במידה רבה לעקוף את האיסור הזה. המטרה של הוועדה הייתה לנטרל את הכשל הזה שנגרם מההפרדה בין הבעלות ברווחים, שהיא ברובה של הציבור, לבין השליטה הבלתי מעורערת בתאגיד, שהיא של השליט, ולתת לציבור בחזרה את הכוח שמשתקף מההחזקה שלו ברוב הרווחים".

- לאילו שינויים מבניים זה יוביל?

"יש המלצות מבניות חשובות. צריך לשים לב במיוחד לשתיים, שהן מאוד מעניינות, מהפכניות ויצירתיות: הצעה אחת נועדה לנטרל את הפער בין הזכויות של הציבור שיש לו רוב ברווחים, לבין הזכויות של השליט שיש לו מיעוט ברווחים, אבל רוב בשליטה. זה מטפל בבעיה מהשורש שלה. ההצעה הזאת באה לתת לציבור את כוח ההצבעה שהוא ראוי לו, לאור זכויותיו ברווחים.

"השינוי המבני השני בנוגע לפירמידות נוגע לכך שכיום הפירמידות אינן חשופות להשתלטות. הן מבוצרות לגמרי מהשתלטות של גורם חיצוני שרוצה לנהל את החברה יותר טוב למען בעלי המניות, הציבור. אם יתקבלו ההמלצות, בעל השליטה לא יצליח לחסום את ההשתלטות של המשתלט החיצוני. זאת, מכיוון שבעל השליטה יצטרך להציע גם את המניות שלו באותו מחיר, או לנטרל את הפער בעצמו ולהפוך את החברה לכזאת שאין בה פער בין בעלות לשליטה".

רווחת הצרכן נמצאת בקונצנזוס

המלצות נוספות של הוועדה מתייחסות להקצאת נכסי מדינה. גילה עמד בראש הצוות שניסח את ההמלצות בעניין זה. "מעכשיו ואילך, אם יתקבלו המלצות הוועדה, המדינה תהיה חייבת לתת משקל גדול לתחרות כשהיא מקצה נכסים שלה לידיים פרטיות. זה דבר חשוב, שיש לו השלכה מרחיקת לכת על התחרות והמחיר לצרכן ורווחת הצרכנים".

גילה מדגים: "קחו לדוגמה את משרד התקשורת כשהוא היקצה זכויות לחברות סלולריות חדשות, הוא חשב בראש ובראשונה על התחרות ועל רווחת הצרכנים, ויצר מנגנון שבו חברה סלולרית מקבלת בחזרה את הסכומים האדירים שהיא הפקידה, אם היא תצמח ותתרום לרווחת הצרכן. זה מנגנון פרו-תחרותי מובהק.

"אם יתקבלו ההמלצות, אז כל רגולטור וכל גורם ממשלתי, ברגע שהוא מקצה זכויות ששייכות למדינה לידיים פרטיות, יהיה חייב לשקול את השיקולים האלה ולחשוב בצורה יצירתית - איך הוא מקדם את התחרות לטובת ציבור הצרכנים.

כשהמדינה מקצה זכויות שלה לידיים פרטיות, היא משפיעה ישירות על מבנה השווקים, והיא תידרש על-פי ההמלצות להכניס גורמים חדשים לשוק".

עם פרסום מסקנות הוועדה החל להתגבש, כצפוי, פורום מתנגדים שטוענים, כי לו יתקבלו ההמלצות יינתן כוח רב מדי לרשות ההגבלים, וכן כי מדובר בהתערבות מוגזמת בשוק החופשי.

גילה לא מתרגש מהביקורת. "שמעתי חלק מהביקורות, אבל אני חושב שתחרות ורווחת הצרכן נמצאות בקונצנזוס, ולכן מרבית הטענות לא רלבנטיות. מי שאמון על תחרות ועל רווחת הצרכן בראש וראשונה, זו רשות ההגבלים העסקיים, והיא הוכיחה שהיא אף פעם לא מתערבת בשוק החופשי לפני שהיא בודקת לעומק ובצורה מקצועית אם יש כשל; מה המבנה התחרותי של השוק, ואם השוק מתנהג בצורה תחרותית.

"כל כשל שוק מחייב התערבות. יש קונצנזוס בקרב אנשי מקצוע שאי אפשר לתת לשווקים להתנהל לבד, ואם לא מטפלים בכשלי השוק בכובד ראש נגרמים עיוותים שפוגעים בציבור. הוועדה עשתה את האיזונים הנדרשים בין החשש מהתערבות-יתר, או כמו שאומרים מלשפוך את המים עם התינוק, לבין הצורך החשוב לטפל בעיוותים האלה.

"ישנם שלושה עיוותים או כשלים עיקריים בשוק: הראשון, החשש מגופים שהם גדולים מדי מכדי להיכשל, ואם הם נכשלים פיננסית זה גורם לתופעות רוחב שפוגעות במשק ובציבור המשקיעים, ובפרט בבעלי האג"ח; השני היה הצורך בהפרדה בין בעלות לשליטה; והכשל השלישי הוא - היעדר תחרות מספקת באופן שפוגע ישירות ברווחת הצרכן. אני מרגיש שטיפלו בכל הכשלים הללו בצורה ראויה".

יוקר המחיה: "תהיה פה מהפכה לטובת הציבור"

בשבוע שעבר, ימים ספורים לפני פרסום המלצות ועדת הריכוזיות, פורסמו גם מסקנות הביניים של ועדת טרכטנברג לשינוי כלכלי חברתי, הכוללות גם המלצות בנוגע לשינוי כוחה וסמכויותיה של רשות ההגבלים העסקיים. בין היתר, פורסם כי ועדת טרכטנברג תמליץ על שינוי בחוק ההגבלים העסקיים, שיהפוך את רשות ההגבלים מגוף מגיב ומורה לגוף אקטיבי בעל סמכויות לפיצול מונופולים וקבוצות ריכוז, ותקציבו אף יוגדל.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר השבוע, כי "ועדת הריכוזיות וועדת טרכטנברג יביאו למהפכה במשק", וראש רשות ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, מסכים אתו.

גילה: "אני מסכים עם האמירה הזו. תהיה פה מהפכה לטובת הציבור, הצרכנים, כולנו. תחרות ורווחת הצרכן הן בקונצנזוס הלאומי והן בלב המכנה המשותף של המחאה בחודשים האחרונים. המחאה התחילה כמחאה נגד יוקר המחיה, ויוקר המחיה יכול להיגרם מחוסר תחרות. העובדה, שוועדת הריכוזיות נותנת רוח גבית לשיקולי תחרות ולחיזוק חוק ההגבלים העסקיים ורשות ההגבלים העסקיים, מאוד חשובה לתחרות, כי רשות ההגבלים אחראית על קידום התחרות למען רווחת הצרכן. מה שיפה כאן, זה שהערכים האלה הם בקונצנזוס של כל המגזרים במשק - מעמד הביניים, השכבות החלשות, חרדים, מרכז, פריפריה - בסך-הכול כולנו צרכנים. אין כאן ניגודי אינטרסים בין מגזרים שונים במשק".

- מה היתרון של קידום התחרות כפתרון לבעיות יוקר המחיה יחסית לפתרונות אחרים, כמו רפורמות במיסוי או חלוקת עוגת התקציב בדרך שונה?

"ההשלכות התקציביות של קידום התחרות הן הרבה פחות מרחיקות לכת מאשר ההשלכות התקציביות של רפורמות חשובות אחרות. לא צריך לקחת מיליארדים מתקציב הביטחון כדי לקדם את התחרות. אתה מקדם את התחרות רק על-חשבון רנטות מונופוליסטיות של גופים עם כוח שוק, שממילא הן לא לגיטימיות וגורמות לעיוותים בהקצאת משאבים ולחוסר יעילות".

- האם זה ישפיע באופן ישיר גם על מחירי הדירות, מוצרי הצריכה ועוד?

"כשגופים נדרשים להתפצל מחשש לריכוזיות, ועוד שחקנים נכנסים לשוק, וכשגוף ממשלתי מקצה את הנכסים שלו בדרך פרו-תחרותית ופרו-צרכנית, זה גורם לכך שהמחירים אכן יירדו. המסקנות של הוועדה, אם הן יאומצו, יגרמו למחירים לרדת. לא בשבוע הבא, אבל המחירים יירדו, חד-משמעית".

לייק בפייסבוק

- שמעת שנפתחה קבוצה בפייסבוק לתמיכה בוועדת הריכוזיות, כחלק מפורום חברתי-כלכלי המתגבש לצמצום הריכוזיות במשק?

"לא. לצערי אין לי פייסבוק, אבל אם היה לי הייתי עושה לייק לקבוצה כזאת".

- איזה פידבקים אתה מקבל מהציבור?

"אני מרגיש שיש תמיכה רחבה במסקנות הוועדה. אני שומע הרבה פידבקים חיוביים, בעיקר מגורמים שאני מכיר במשק. הזמן והמקום היחיד שאני פוגש בהם הרבה אנשים שאני לא מכיר אישית, זה בסופי-שבוע כשאני בחדר הכושר, וגם שם אני מקבל תגובות חיוביות".

- בעבר נהגת ללכת לחדר כושר מספר פעמים בשבוע. עכשיו רק בסופי-שבוע?

"דברים משתנים. התפקיד הציבורי גובה את הזמן שלו, ואת הזמן שנשאר, כמה שעות בסוף-שבוע, אני מנצל היטב. אבל אני לא מתלונן, כי אין על מה".