פרופיל הגולש הישראלי נחשף: מחובר, מכור - אבל גם שמרן

מצד אחד, אנחנו מחוברים. אנחנו מעודכנים ומייחסים לאינטרנט חשיבות עליונה בתור אמצעי לתקשורת ומידע. מצד שני, אנחנו רחוקים מלמצות את היכולות של המדיום, עדיין פוחדים מקניות ומחיפוש עבודה מקוון - ולא חושבים שיש לאינטרנט אפשרות להשפיע מבחינה פוליטית.

הגולש הישראלי של שלהי 2011 מבין ומעריך את יכולות הרשת, אבל הוא עדיין נמצא בפער מסוים מול מדינות אחרות בעולם בנושאים מסוימים. האם המחאה החברתית תהיה הטריגר לשינוי גם בתחום הזה? קשה לדעת בשלב זה, אם כי זו אפשרות.

"גלובס" מביא לראשונה את ממצאי מחקר The World Internet Project (WIP), שהם חלק מפרויקט עולמי לחקר האינטרנט ובדיקת דפוסי השימוש שמשתתפות בו 34 מדינות. את ישראל ייצג במחקר המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט.

אז מי הוא צרכן האינטרנט הישראלי? במה הוא שונה או דומה לחברו האמריקני או היפני? גם הוא מחובר לאינטרנט, אבל הוא עדיין שמרן יחסית.

מחוברים: לא מתנפלים על האינטרנט הסלולרי

שיעור חדירת האינטרנט בישראל בקרב משתמשים בגילאי 18 ומעלה הוא 72%, והיא מדורגת במקום ה-7 מבין 14 המדינות שנסקרו בפרויקט הנוכחי. בקרב בני-הנוער, שיעור משתמשי האינטרנט הוא גבוה עוד יותר ועומד על 92%.

המדינות הבולטות במיוחד הן איחוד האמירויות (שיעור חדירה של 94%), יפן ושוודיה (84%) וארה"ב (80%), בעוד שבמקסיקו ובהונגריה שיעור החדירה הוא 39% ו-44%, בהתאמה.

עוד עולה כי גברים גולשים יותר באינטרנט: 76% מהגברים בישראל משתמשים באינטרנט בהשוואה ל-69% מהנשים. הפער בין המינים בישראל גדול יותר מאשר במדינות מערביות אחרות, כדוגמת ארה"ב (פער של 2%), ניו-זילנד (1%) ואפילו איחוד האמירויות (פער של 4%). מכיוון שהמחקר בדק גם את ערביי ישראל, יתכן כי ההשפעה של מגזר זה באה לידי ביטוי בפערים בין המינים לרעת הנשים.

מפתיע לגלות כי למרות שיעור החדירה הגבוה בישראל, זמן הגלישה בפועל הוא נמוך יחסית. בכל הנוגע להיקפי הגלישה מהמחשב האישי בבית, ישראל נמצאת במקום האחרון - 6.2 שעות בממוצע בשבוע. ישראל נמצאת בפיגור גם בהיקפי השימוש באינטרנט ממקום העבודה וכן מבתי-הספר - 4.4 שעות ו-1.9 שעות בהתאמה.

היקפי הגלישה הסלולרית בישראל ממשיכים לעלות - 23% ממשתמשי האינטרנט (מעל גיל 18) הצהירו כי הם גולשים מהסלולרי, בהשוואה ל-34% ביפן, 32% בארה"ב ו-27% בקפריסין (הטורקית). אלא שכאשר בוחנים את מלוא התמונה, רואים כי שיעור הגלישה מהסלולרי בישראל עדיין נמוך באופן יחסי, ואנשים מעדיפים לגלוש בעיקר ממחשבם האישי.

עוד עולה מהמחקר כי 82% מהגולשים בישראל לא משתתפים בחדרי צ'טים, ו-66% מהגולשים בישראל כלל לא משתמשים בשירותי טלפוניה אינטרנטית, כדוגמת סקייפ. מי שכן משתמשים בסקייפ לפחות פעם בשבוע הם 22% מהגולשים - נתון גבוה באופן יחסי, בהשוואה לארה"ב (10%), יפן (7%) ואוסטרליה (17%).

הגולש הישראלי גם לא מתחזק בלוגים (רק ל-11% מהגולשים יש בלוג), ו-72% מהנשאלים הצהירו כי אינם קוראים כלל בלוגים.

נתון מעניין נוסף הוא ש-28% מהנסקרים בישראל הצהירו כי הם כלל לא גולשים באינטרנט. הסיבה הנפוצה ביותר לכך הייתה ש"אין לי בכך עניין או שימוש" (37%), ואחרי כן: "לא יודעים כיצד להשתמש" (20%) ו"יקר מדי" (17%). 11% הצהירו כי הסיבה להתנזרות שלהם מהאינטרנט היא היעדר זמן פנוי לכך.

 שיעור הגלישה מהסלולר

מחפשים: תיירות ונופש ברשת, עבודה בשיטות מסורתיות

אחד התחומים הצומחים באינטרנט הישראלי הוא ענף התיירות המקוונת, כאשר 24% מהגולשים בישראל (בגילאי 18 ומעלה) מחפשים אחר מידע תיירותי ברשת לפחות פעם בשבוע.

נתון זה מוביל את ישראל להיות המדינה בעלת השיעור הגבוה ביותר בקרב כל המדינות הנסקרות, כאשר רק 6% מהגולשים ביפן מחפשים אחר מידע תיירותי ברשת לפחות פעם בשבוע, ואילו בארה"ב שיעור זה עומד על 14%.

בכל הנוגע לחיפוש אחר מוצרים ברשת, ישראל נמצאת במקום טוב באמצע. 36% מהגולשים בישראל מחפשים אחר מוצרים ברשת לפחות פעם אחת בשבוע, בהשוואה ל-17% בשוודיה ו-49% בארה"ב.

עם זאת, 30% מקהילת הגולשים הישראלית כלל לא מבצעת חיפושים אחר מוצרים ברשת, ורק 10% עושים זאת על בסיס יומי.

המחקר שמתפרסם כאן חושף באופן מפתיע כי הישראלים עדיין מעדיפים לחפש עבודה באמצעים מסורתיים. רק 8% מהגולשים בישראל מחפשים אחר עבודה ברשת פעם אחת בשבוע לפחות. דפוסים דומים נרשמו גם במדינות נוספות.

לאור העובדה שבישראל יש מספר גדול של אתרי חיפוש עבודה, וגם הרשת חברתית-עסקית לינקדאין זוכה לפופולריות בענפים מסוימים, נראה כי תחום זה הוא בעל פוטנציאל רב, שעדיין אינו ממומש דיו.

 מחפשים עבודה

צורכים: תוכן וידיאו וגם פורנו; מקשיבים למוזיקה

מה הישראלים עושים ברשת? צורכים תוכן וידיאו, מאזינים למוזיקה וגם צופים בתוכני פורנו. על-פי ממצאי הסקר, הגולש הישראלי נוהג להוריד או לצפות בתוכני וידיאו ברשת יותר מאשר הגולש האמריקני או השוודי. כך, 41% מהגולשים בישראל צופים או מורידים תוכני וידיאו לפחות אחת לשבוע, בהשוואה ל-37% מהגולשים בארה"ב ו-55% מהגולשים באיחוד האמירויות. אולם, גם פה יש עדיין מקום לצמיחה משמעותית - 44% מהגולשים בישראל כלל לא צורכים תוכן וידיאו ברשת.

אחד התחומים שבהם ישראל מפגרת בהרבה אחרי רוב המדינות הוא המשחקים המקוונים. רק 40% מהגולשים בישראל משחקים אונליין, כש-24% מתוכם עושים זאת פעם בשבוע לפחות.

גם תחום התשלומים המקוונים לא מאוד מפותח בישראל, למרות הנוחות של פורטל gov.il, המציע פלטפורמה קלה לתשלום חשבונות ברשת. על-פי המחקר, 28% מהגולשים בישראל משלמים חשבונות ברשת לפחות פעם בחודש, בהשוואה ל-62% בארה"ב, 78% בשוודיה ו-66% באוסטרליה.

גם בתחום שירותי הבנקאות הפיננסית, הגולש הישראלי רחוק מחברו האמריקני - 22% מהגולשים בישראל משתמשים בשירותים פיננסיים מקוונים, בהשוואה ל-54% מהגולשים בארה"ב ו-60% בניו-זילנד.

דווקא בנושא של צריכת פורנו נמצאים הישראלים גבוה יחסית ברשימה. 10% מגולשי האינטרנט בישראל בגילאי 18 ומעלה צורכים תוכן פורנו פעם אחת בשבוע לפחות.

השיאניות בתחום זה הן ארה"ב וקפריסין הטורקית (14% מהגולשים), קולומביה (13%) ואוסטרליה (11%).

 שימושים באינטרנט

פוליטיקה: צוברים ידע אבל לא מאמינים בכוח ההשפעה

גל המחאה החברתית בישראל חידד עוד יותר את התפקיד החשוב של האינטרנט בזירה הפוליטית והתקשורתית. מחקר זה אמנם נערך לפני פרוץ מחאת האוהלים, אולם ניתן להפיק ממנו מספר תובנות על הקשר שבין אינטרנט ופוליטיקה בחברה הישראלית.

בכל הנוגע לתפקידו של האינטרנט ככלי לצבירת ידע פוליטי, ישראל נמצאת במקום טוב באמצע - 35% מהנסקרים הסכימו חלקית או לגמרי עם הטענה כי השימוש באינטרנט מסייע להם להבין טוב יותר פוליטיקה, לעומת 35% שהצהירו בדיוק ההפך.

אולם לא הכול ורוד. 40% מהגולשים בישראל מסתייגים במידה כזו או אחרת מהטענה כי השימוש באינטרנט יגרום למנהיגים הפוליטיים להקשיב ולהתייחס למה שהם חושבים. כשההסתייגות גבוהה יותר בהונגריה (76%), באוסטרליה (51%) ובארה"ב (41%). באיזו מדינה כן שוררת אופטימיות? טייוואן, עם 57% מהגולשים שדווקא מאמינים בכוחו של המדיום.

לגבי השאלה אם האינטרנט נותן לאנשים כוח פוליטי או השפעה גדולה יותר, 35% מהגולשים בישראל (בגילאי 18 ומעלה) הסכימו במידה מסוימת או גבוהה עם הטענה, בעוד ששיעור גדול יותר (41%) הביע הסתייגות כלשהי.

עם זאת, ישראל שנייה רק לטייוואן בכל הנוגע למידת ההסכמה עם הטענה, כש-48% מהגולשים בטייוואן הצהירו כך.

מחאת האוהלים הדגימה בחודשיים האחרונים כיצד האינטרנט יכול לסייע לאנשים להכיר גולשים אחרים המחזיקים בדעות פוליטיות הדומות לשלהם, אבל המחקר הנוכחי חושף כי לפני פרוץ המחאה, רק 16% מהגולשים בישראל סברו כי רשת האינטרנט אכן מאפשרת להם להכיר כך אנשים דומים, בעוד ש-28% סברו שלא. 56% הביעו ניטרליות כלפי הטענה.

במרבית המדינות, בהן ארה"ב, שוודיה ויפן, הרוב המכריע של הגולשים דיווח כי האינטרנט לא שיפר ולא פגע ביכולת להכיר אנשים אחרים הדומים בהשקפתם הפוליטית.

 השפעה פוליטית

קניות: חוששים מבעיות אבטחה

טרנד אתרי הקופונים כבש אמנם גם את השוק הישראלי, אולם הגולש הישראלי עדיין לא אימץ את פלטפורמת המסחר האינטרנטית במלואה. מהממצאים עולה כי 58% מהגולשים בישראל כלל לא רוכשים באינטרנט, בהשוואה ל-12% בלבד בארה"ב, 19% בשוודיה, 35% בפולין ו-76% במקסיקו.

כך, בעוד ש-52% מהגולשים בארה"ב רוכשים באינטרנט לפחות פעם בחודש, רק 24% מהגולשים בישראל עושים זאת. מדינות נוספות בהן רכישות באינטרנט הן כבר דבר שבשגרה הן אוסטרליה (52%), ניו-זילנד (37%), שוודיה (34%) וטייוואן (34%).

גם במחקרים קודמים עלה כי הגולש הישראלי עדיין נמנע מלקנות באינטרנט, וזאת למרות שאתרי הקניות בישראל מתרחבים לענפים נוספים, וששירות התשלומים המאובטח של PayPal כבר עובד במלואו בגירסה ישראלית.

אחת הסיבות המרכזיות להימנעות ממסחר אלקטרוני היא סוגיית האבטחה של פלטפורמה זו - כשם ששוק המסחר האלקטרוני ממשיך לגדול, בישראל ובעולם, כך גם היקף ההונאות המקוונות ממשיך לתפוח.

על-פי המחקר, 60% לפחות מהגולשים בכל המדינות הנסקרות דיווחו על רמה מסוימת של חשש מאבטחת תהליך התשלום בכרטיסי אשראי ברשת.

בהתאם לכך, 55% מהגולשים בישראל דיווחו על חשש גדול מאפשרות של אבטחה לקויה של כרטיסי אשראי - 26% מתוכם הביעו חשש קיצוני.

את ישראל מקדימות רק יפן (88%), קולומביה (70%), קפריסין הטורקית ואיחוד האמירויות (65%). לעומת זאת, רק 37% מהגולשים בשוודיה דיווחו על חשש גדול בנושא זה.

 רכישות מקוונות

התחום החברתי: האינטרנט מקרב אבל גם מרחיק

בעידן של פייסבוק וטוויטר, מרבית הקשרים החברתיים שלנו נוצרים ומתפתחים בזירה הווירטואלית - תופעה שמפרנסת חוקרים רבים המנסים לעמוד על הקשר בין הגרף החברתי שלנו באינטרנט לבין מעגל הקשרים שלנו בעולם הפיזי.

גם מחקר זה עוסק בסוגייה זו בהרחבה, וחושף נתונים מעניינים על השפעתה של רשת האינטרנט על המעגל החברתי והמשפחתי שלנו.

הגולש הישראלי מבין היטב את היתרונות של השימוש במדיה החברתית. מצד אחד, הוא מעריך כי יש שיפור ברמת הקשרים החברתיים והמשפחתיים שהוא מתחזק, אך מצד שני הוא מודה כי יש פגיעה לא מבוטלת בתחום זה.

על השאלה "מה ההשפעה שיש לאינטרנט על הקשרים המשפחתיים", 22% מהישראלים ענו שהאינטרנט פגע בקשרים הללו במידה מסוימת או במידה רבה מאוד. זאת, בהשוואה ל-7% בארה"ב שענו באופן דומה, 3% בשוודיה, 10% בקולומביה ו-1% ביפן.

40% מהנסקרים הצהירו כי האינטרנט דווקא שיפר את הקשרים החברתיים שלהם (בהשוואה ל-22% שהצהירו ההפך), ו-38% הצהירו כי הקשרים נותרו ללא שינוי. מציאות דומה ניתן היה למצוא בכל המדינות הנסקרות.

גם בהיבט של הקשרים החברתיים נדמה כי הגולש הישראלי חווה פגיעה גדולה יותר בהשוואה לגולשים במדינות אחרות בעולם; 17% מהגולשים בישראל הצהירו כי האינטרנט פגע במידה "מסוימת עד מאוד" בקשרים שלהם עם החברים - בהשוואה ל-6% בארה"ב, 3% באוסטרליה ו-11% בטייוואן.

עם זאת, 45% מהגולשים בישראל הצהירו כי האינטרנט שיפר את הקשרים החברתיים שלהם, כשבארה"ב שיעור המשיבים על כך עמד על 48%.

מלבד הקשרים החברתיים והמשפחתיים, רשת האינטרנט גם מסייעת לחיזוק הקשרים המקצועיים והתעסוקתיים, וגם הגולש הישראלי מושפע מכך.

36% מהגולשים בישראל הצהירו כי האינטרנט הגדיל את היקף הקשרים המקצועיים שלהם, ו-30% מהנסקרים בישראל דיווחו על קשרים רבים יותר עם אנשים איתם הם חולקים תחביבים ותחומי עניין משותפים - והכול בזכות האינטרנט.

 האם האינטרנט פוגע או משפר קשרים חברתיים

מקור מידע: צרכני חדשות אובססיביים

עד כמה המידע באינטרנט נתפס כאמין? 43% מהגולשים בישראל סבורים כי רובו או כולו, בהשוואה ל-19% שמייחסים לאינטרנט אמינות חלקית או אפסית.

למרות שיותר גולשים מאמינים באמינות המידע המקוון, שיעור הסקפטים בישראל הוא מהגבוהים שבין המדינות הנסקרות, כשמקדימות אותה רק יפן (23%), צ'ילה (20%) ואיחוד האמירויות (20%).

בכל הנוגע לישראל, חוסר האמון באמינות המידע המקוון גבוה יותר, באופן מובן, בקרב אוכלוסיית הלא גולשים.

מקור המידע החשוב ביותר עבור הגולש הישראלי הוא האינטרנט, עם 81% מהגולשים שסבורים כך. בארה"ב, למשל, מייחסים לאינטרנט חשיבות פחותה יותר בהשוואה לישראל (74%).

יש לציין כי בהשוואה לממצאי הסקר הקודם, שנערך ב-2008, חשיבותם של האינטרנט ושל העיתונות כמקור מידע גברה בקרב הגולש הישראלי, אולם החשיבות המיוחסת לעיתונות בישראל עדיין נמוכה בהשוואה למדינות אחרות בעולם.

במקום השני בחשיבותו כמקור מידע מדורגת הטלוויזיה (61%), ולאחריה העיתונות המודפסת (58%) והרדיו (56%).

באופן כללי יותר, ישראל היא בין המדינות שנותנות לפלטפורמת האינטרנט את מירב החשיבות כמקור מידע, אולם מאמינה פחות בטלוויזיה ובעיתונות, בהשוואה למדינות אחרות.

מדינות שבהן הטלוויזיה נתפסת כמקור מידע חשוב יותר מאשר האינטרנט הן שוודיה, יפן ופולין. המדינה היחידה שבה מקור המידע החשוב בה ביותר הוא העיתונות המודפסת היא יפן.

באופן לא מפתיע, הגולש הישראלי הוא צרכן חדשות אובססיבי, כש-59% מהגולשים הצהירו כי הם צורכים חדשות באינטרנט פעם אחת ביום לפחות. אחריו מדורג הגולש בטייוואן (56%), באיחוד האמירויות (50%) ובארה"ב (47%).

מדינות שבהן השימוש הזה פחות נפוץ הן צ'ילה (33%) וקפריסין היוונית (34%), כשבצ'ילה - 24% מהגולשים כלל לא צורכים חדשות באינטרנט.

ומה בנוגע לתופעת המולטי-טסקינג (ריבוי המשימות), שמאפיינת את האופן שבו אנחנו צורכים מידע בעידן הדיגיטלי? הגולש הישראלי נמצא במקום טוב באמצע. 72% מהגולשים הצהירו כי הם עושים דברים נוספים בזמן שהם גולשים באינטרנט, בהשוואה ל-85% בארה"ב ו-57% ביפן.

 האינטרנט כמקור מידע

כיצד בוצע המחקר

ממצאי המחקר The World Internet Project, הם חלק מפרויקט עולמי לחקר האינטרנט, שבראשו עומד פרופ' ג'ף קול מאוניברסיטת דרום קליפורניה.

הפרויקט מתקיים מ-1999, ומשתתפות בו 34 מדינות. בסקר הנוכחי השתתפו 14 מדינות, בהן גם ישראל, והוא נערך בדצמבר 2010, בקרב מדגם מייצג של 654 משתמשים ישראלים (יהודים וערבים) בגילאי 13 ומעלה. תוצאותיו עובדו באחרונה.

המחקר הישראלי התבצע במימון בזק בינלאומי והמכון הישראלי לדמוקרטיה ובוצע על-ידי מכון TNS טלסקר.

את ישראל ייצג במחקר המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט, בראשות ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר, בבית-הספר סמי עופר לתקשורת בבינתחומי הרצליה.