חרף התחזיות הדוביות שצפו כי יסחר השנה קרוב לרמת ה-3 שקלים, ממשיך הדולר לתעתע בחזאים ולהתחזק מול מרבית המטבעות המובילים בעולם. בזירה המקומית, בארבעת החודשים האחרונים התחזק המטבע האמריקני בכ-9% כנגד השקל, וכיום הוא נסחר מולו סביב רמת ה-3.7 שקלים. מה צופן העתיד לדולר בטווח הזמן הקרוב והבינוני וכיצד האירועים האחרונים ואלו שעתידים לבוא צפויים להשפיע עליו ועל זירת המט"ח בכלל? פנינו לשלושה כלכלנים בכירים, כדי לקבל תשובות אפשריות.
"היצוא שהביא לעודף במאזן התשלומים והיווה את הכוח האדיר שדחף להתחזקות השקל, נחלש", מציין ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. "בסוף השנה", הוא מעריך, "יעמוד הדולר על שער זהה להיום - כ-3.7 שקלים לדולר". דרור זק"ש, מנהל חדר המסחר של הבנק הבינלאומי, סבור אף הוא שהצמד דולר-שקל יישאר בסוף השנה ברמתו הנוכחית, ואילו שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס, מחזיק בדעה שורית יותר על הדולר ומצהיר כי "2012 הולכת להיות שנת הדולר".
"מאז מצרים הזרים יוצאים"
לדברי שראל, הסיבה המרכזית להיחלשות השקל היא התחזקותו קודם לכן. "זה תהליך טבעי", הוא אומר ומסביר: "הפיחות בשקל מ-2001 עד 2006 הביא, החל מ-2006, לגידול שנתי דו ספרתי בייצוא וכתוצאה מכך החשבון השוטף במאזן התשלומים (ההפרש בין היצוא ליבוא, ט' ב' פ') עבר מגירעון גדול לעודף גדול. זה הביא לכניסת מט"ח לישראל ולהתחזקות השקל עד לא מזמן".
לדבריו, התחזקות השקל הביאה לכך שהיצוא הפך פחות תחרותי, ולכן העודף בחשבון השוטף הלך ופחת עד שנוצר אף גירעון קטן במחצית הראשונה של 2011, מה שהביא כעת להיחלשות השקל. "זו מחזוריות כלכלית, מעין מנגנון מייצב" הוא אומר.
כסיבות משניות לתהליך מציין שראל את הירידות בשוקי העולם שהביאו לאיבוד התיאבון לסיכון ולבריחה אל הדולר, ואת התחזקות הסיכונים הגיאו-פוליטיים בשנה האחרונה. אך לדבריו, "בפרספקטיבה של שנים, החשבון השוטף הוא הגורם הדומיננטי".
זק"ש ומעוז מציינים את התחזקות הסיכונים הגיאו-פוליטיים כסיבה מרכזית להתחזקות הדולר. "מאז מהומות כיכר תחריר, זרימת ההון של הזרים ירדה ב-48%. גם המתיחות מול טורקיה ומצרים הפכה את ישראל לפחות אטרקטיבית", אומר מעוז.
- השאלה המעניינת כעת משקיעים רבים היא האם התחזקות הדולר היא עניין זמני?
"אני צופה הפחתת ריבית באירופה כבר בתחילת השנה הבאה. הדבר יביא להתחזקות הדולר מול האירו, והשקל, כסוג של 'סנדוויץ', ייחלש אף הוא מול הדולר, ויתחזק מול האירו", טוען מעוז.
"הירידה המסתמנת בקצב האינפלציה בארץ והורדת הריבית שתתלווה אליה, תחליש אף היא את השקל מול כלל המטבעות", הוא אומר. בנוסף, לדבריו, המחאה החברתית מעלה את החשש מפני הטלת מס עיזבון, מה שיביא ליציאת כספים מהארץ. כל אלו מביאים אותו להכריז כאמור על 2012 "כשנת הדולר".
שראל וזק"ש לעומתו נחרצים פחות. "מדובר בשינוי מגמה יחסית ארוך, אך עם זאת לא נראה התחזקות משמעותית נוספת. הדולר התחזק מול השקל בכ-4% מעל ההתחזקות שלו מול האירו, וזה מיוחס לאירועים הפנימיים והאזוריים, אך כל הדברים הרעים כבר נמצאים על השולחן", מעריך זק"ש. לדבריו, הדולר ימשיך לנוע סביב רמה של 3.7 עד סוף השנה.
"לא נראה את הדולר חוזר ל-3.3 שקלים", הוא אומר, "אנו מזהים בחדר המסחר שרמה של 3.70 היא סוג של שיווי משקל נכון. זהו השער המתאים לתקופה". עם זאת, זק"ש מסייג את דבריו ואומר שאם המשבר באירופה יחריף משמעותית "נראה את הדולר ב-4 שקלים".
גם שראל סבור כי "השוק מתמחר נכון את הסיכונים הכלכליים והגיאו-פוליטיים, והשקל קרוב יותר לשיווי משקל היום לעומת לפני כמה שנים". לכן, הוא מציין, "התחזית שלנו לסוף השנה היא ניטרלית" ומוסיף כי בשנה הקרובה הדולר עוד יכול לטפס קלות ל-3.75 שקלים.
"האירו הולך לנפילה, להתרסקות"
ומה לגבי מצבו של האירו, המושפע מהכלכלה האירופית החבוטה? "אני לא אוהב את האירו ורוב הסיכויים שימשיך וייחלש מול הדולר", אומר שראל. "צריך לזכור שהריבית העתידית באירופה תהיה נמוכה יותר. בנוסף, מחירי מוצרים זהים יקרים יותר באירופה לעומת ארה"ב, והדבר מלמד שהאירו חזק מדי". בשורה התחתונה, להערכתו, האירו עשוי להיחלש בשנה הקרובה בכ-5% עד 10% מול הדולר.
"שחקני המט"ח מעריכים שהאירו הולך להיחלש לעומת הדולר, ואנו מזהים זאת באופציות עליו", מוסיף זק"ש. "האופציות על ירידה יקרות הרבה יותר מאשר אלו על עלייה. אם המצב שם ידרדר עוד, בשנה הקרובה האירו יכול לרדת ב-10% בלי בעיה".
"האירו הולך לנפילה, להתרסקות", מצטרף מעוז לדעתם. "אירופה היא הכלכלה החלשה ביותר בעולם בעוד שער החליפין שלה הוא החזק בעולם".
בכל הנוגע למטבעות אחרים בעולם, שראל מעדיף את מטבעות מדינות מזרח אסיה מלבד הין היפני. הוא מציין מטבעות של מדינות כמו סין, קוריאה, סינגפור וטאיוואן. "במידה שממשלות המזרח לא יחזיקו אותם נמוכים בצורה מלאכותית, הם עשויים לעלות כ-10% במהלך השנה הקרובה".
מעוז סבור כי מלבד הדולר האמריקני, נראה בחודשים הקרובים התחזקות בדולר האוסטרלי והקנדי ובכתר (קרונה) הנורבגי. זאת, בשל העוצמה של כלכלות אלו.
זק"ש שותף גם כן להמלצה על הכתר הנורבגי, ומוסיף כי "מדובר במדינה חזקה עם מקורות אנרגיה עצמאיים והיא לא חלק מגוש האירו". בהקשר זה הוא מצטט את דיוויד בלום, אסטרטג המטבעות הראשי של HSBC, שאומר: "אם הדולר יורד צריך לקנות קרונות, ואם הוא עולה - צריך לעשות את אותו הדבר".
כמנהל חדר עסקאות חשוף זק"ש למגמות ולאסטרטגיות המט"ח העדכניות של שחקני השוק המרכזיים. לדבריו, אי הוודאות הנמשכת בשווקים, ותנודתיות שערי המטבעות, שינתה מאוד את העדפות המשקיעים ונכונותם לקחת סיכון. "מחזורי המט"ח נמוכים מכפי שהיו, אנשים מצמצמים חשיפות מט"ח מיותרות ומעדיפים לשבת על הגדר", הוא מסביר. בהתאם הוא מציין שבחדר המסחר מזהים פחות אסטרטגיות של קארי טרייד (מהלכים שנועדו לנצל הפרשי ריביות). "מאחר שהתנודתיות כה גבוהה, אנשים נזהרים וכבר לא עושים קארי טרייד כמו בעבר".
פוזיציה שכן הפכה פופולרית באחרונה, לדבריו, היא הימור נגד הין. "הין התחזק מתחילת אפריל מול הדולר בכ-13%, למרות הריבית האפסית, הצונאמי והכלכלה המקרטעת. המשקיעים סבורים שהין טיפס גבוה מדי ומוכרים כנגדו דולרים. בינתיים זה לא הולך להם". הוא מציין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
