בזמן שממשלת יוון העבירה קיצוצים נוספים בתקציב במטרה לשכנע את קרן המטבע הבינלאומית ואת האיחוד האירופי כי היא ראויה להמשך הסיוע, סוכנות הידיעות בלומברג יוצאת היום (שבת) בכותרת המתארת את חלום הבלהות של המשקיעים מסביב לעולם: "יוון על סף פשיטת רגל".
המאמר, המתנוסס בראש אתר האינטרנט של הסוכנות, מתאר את פשיטת הרגל של יוון - אם זו תתרחש - כאירוע קטסטרופלי לשווקים שיאפיל בעוצמתו על פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס ב-2008. ולהלן המספרים: סך החוב של יוון עומד על 353 מיליארד דולר - פי 5 מזה של ארגנטינה כאשר היא פשטה את הרגל ב-2001. מלבד זאת, פשיטת רגל של יוון תהרוס את המערכת הבנקאית שם ותכריח בנקים ברחבי העולם (בעיקר באירופה) לבצע מחיקות עתק. בקרן המטבע מעריכים כי המחיקות עלולות להסתכם ב-300 מיליארד אירו באירופה לבדה. מלבד זאת, קיים חשש מהיווצרות "אפקט דומינו", כלומר חשש לפשיטת רגל של מדינות אחרות באירופה, דוגמת אירלנד ופורטוגל.
יורגוס פפנדריאו, ראש ממשלת יוון, טוען כי לאחר כל המאמצים שננקטו על מנת למנוע פשיטת רגל של יוון (אישור 2 חבילות סיוע, קיצוצים מאסיביים ושלוש שנות מיתון במדינה), פשיטת רגל בשלב זה תהיה בבחינת "קטסטרופה". הוא מזהיר כי ממשלתו תיפול והכלכלה תיכנס למיתון חריף יותר.
"יש מידה גבוהה מאוד של חוסר ודאות ומגוון רב של תרחישים", אומר לבלומברג דייוויד מאקי, כלכלן בכיר ב-JP מורגן. "ניתן למנוע אסון כלכלי רק באמצעות פעולה אגרסיבית של הממשלות והבנק המרכזי האירופי". בבלומברג מזהירים כי פשיטת רגל של יוון עלולה "להחזיר את הימים שלאחר קריסת ליהמן ברדרס, אז קפאו שוקי האשראי והכלכלה העולמית שקעה במיתון".
השווקים, כידוע, כבר מזמן מתמחרים פשיטת רגל של יוון, אך הבנקים באירופה טרם ביצעו מחיקות על האג"ח שהם מחזיקים במאזנים שלהם. תשואת האג"ח לשנתיים של יוון עומדת היום על 70% בעוד שבשווקים מעניקים סיכוי של יותר מ-90% כי יוון תפשוט את הרגל (בהתבסס על ה-CDS, "תעודות ביטוח" על אגרות החוב הממשלתיות של יוון). מארק שופילד, כלכלן בכיר בסיטי, טוען כי המשקיעים צריכים לקחת בחשבון הפסד של 100% על האג"ח הממשלתיות של יוון, כלומר פשיטת רגל מוחלטת.
"מאוחר מדי"
גם אם יוון תקבל את התשלום הבא במסגרת חבילת הסיוע השנייה, הצפוי בחודש אוקטובר בו היא צריכה להחזיר תשלומי אג"ח, החשש יעבור לחודש דצמבר, אז היא צריכה לשלם שוב 5.23 מיליארד אירו לבעלי האג"ח.
"כבר מאוחר מדי עבור יוון", טוען הווארד דייוויס, לשעבר חבר בבנק המרכזי של בריטניה. "המצב ביוון יוצא מכלל שליטה ואני חושש שהיא לא תוכל להימנע מפשיטת רגל".
החשש הוא, כאמור, מ"אפקט דומינו" שיתרחש במהירות; הראשונים להיפגע יהיו כמובן הבנקים ביוון, שמחזיקים באג"ח ממשלתיות יווניות בהיקף של 137 מיליארד אירו - כשליש מסך האג"ח של הממשלה. כלכלנים מעריכים כי בשלב זה לקוחות יוונים ירוצו לסניפים למשוך פיקדונות, כך שהבנקים ביוון יקרסו. כך, הממשלה תיאלץ להלאים את הבנקים. הציבור היווני יספוג מכות מכל הכיוונים, שכן לפי תחזיות קרן המטבע כלכלת יוון אמורה להיכנס ב-2012 לשנה רביעית ברציפות של מיתון עם צמיחה שלילית של 2%, לעומת צמיחה שלילית של 5% הצפויה השנה. שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-18.5% בשנה הבאה לעומת 16.5% השנה.
אנליסטים ב-UBS מעריכים כי כדי לסיים את המשבר ולהשיב את אמון המשקיעים, יוון חייבת להוריד את יחס החוב-תוצר שלה לפחות מ-100%. היום עומד החוב של יוון על 172% מסך התמ"ג שלה. תרחיש אפשרי נוסף הוא שיוון תציע "תספורת" של 50% על האג"ח, כלומר מחיקה של מחצית מהחוב, מה שיפחית את יחס החוב-תוצר שלה לכ-80%, כמו בגרמניה וצרפת. מהלך זה אמנם ימחק לנושים של יוון חצי מהשקעתם, אך לפחות המדינה תימנע מפשיטת רגל בה יימחקו כל כספי ההשקעה.
עדיף "תספורת" על פשיטת רגל
כלכלנים בבנק היפני נומורה מעריכים כי אם יוון תימנע מפשיטת רגל, הרי שניתן יהיה להכיל את המשבר. חלק ההערכות של נומורה מדברות אפילו על "תספורת" של 80% לבעלי האג"ח. בתרחיש זה, הבנקים באירופה ככל הנראה יפסידו 63 מיליארד אירו, כאשר בנקים בגרמניה ימחקו 9 מיליארד אירו ובנקים בצרפת ימחקו 16 מיליארד אירו. הבנק המרכזי של אירופה, שרכש אג"ח של יוון כדרך התמודדות עם המשבר, יפסיד בתרחיש זה 75 מיליארד אירו.
אך מה יקרה אם אירלנד, פורטוגל וספרד יילכו בעקבות יוון ויציעו "תספורות" לבעלי האג"ח? לפי סקירה של מריל לינץ' מחודש מאי האחרון, התוצאה תהיה מחיקות של עד 543 מיליארד אירו בבנקים באירופה, כאשר הבנקים בצרפת וגרמניה ייפגעו הכי הרבה. יש לציין כי גם הבנקים בבריטניה וארה"ב חשובים במאות מיליארדי דולרים למדינות אירופה, באמצעות נגזרים וחוזי CDS. ההערכה היא כי הבנקים בארה"ב לבדם חשופים למדינות הפריפריה באירופה בסכום של 193 מיליארד דולר, וזה מבלי לכלול את הבנקים בבריטניה.
טד סקוט, כלכלן ב-F&C Asset Management, מזהיר כי המשבר עלול להיות חריף יותר מזה של קריסת ליהמן ברדרס ב-2008, כיוון שמדובר בחובות בהיקפים גדולים יותר שיהיה צורך למחוק, מה גם שקשה לכלכלנים לאמוד את היקף החשיפה הכולל בשוק הנגזרים.
בינתיים, מנהיגי אירופה ופורום מדינות ה-G30 מנסים לתור אחר פתרונות נוספים להתמודדות עם המשבר. אחת האפשרויות הנשקלות היא למנף את קרן הסיוע האירופית המיוחדת, בה נותרו 440 מיליארד אירו. אפשרות זו תידון בפגישה הקרובה של ה-G30 ב-14-15 באוקטובר. גם הבנק המרכזי האירופי שוקל צעדים נוספים, כמו למשל הורדת הריבית בחודש הבא או השקה מחדש של כלי הלוואה ל-12 חודשים עבור הבנקים המסחריים באירופה, כדי להגדיל את הנזילות בשוק.
ואגב, למי שתוהה מה קרה לארגנטינה אחרי שפשטה את הרגל ב-2001, להלן המספרים: אחרי שהתמ"ג התכווץ ב-10.9% בשנת 2002, ארגנטינה צמחה במשך 8 שנים ברציפות והצמיחה הייתה אפילו מעל 8% (פרט לשנים 2008-2009). גם רוסיה צמחה בשיעורים דו-ספרתיים אחרי משבר הרובל ב-1998, שהיה אז בהיקף של 40 מיליארד דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
