"הפרשן"

כן שותפו: כולם

דווקא אחרי שהם פירקו 0-5 את רמה"ש, בתוצאה שאולי תעוור קצת כמה אנשים במערכת אחרי פתיחת העונה הכי חלשה של המועדון בעידן אלישע לוי, צריך לבדוק האם במכבי חיפה כבר התחילו לחשוב קדימה, אל המשחק מול מכבי ת"א בבלומפילד בעוד שמונה ימים. משחק שהתוצאה בו יכולה לתת כיוון לאן תלך העונה הזאת של חיפה.

השאלה שצריך לשאול לקראת המשחק הזה היא האם אלישע לוי ימשיך עם שיטת הרוטציה המגוחכת והכושלת שהוא הנהיג בקבוצה בתום ששת המחזורים הראשונים בליגת העל. המספרים של חיפה מספרים סיפור על מועדון שתיכף נכנס לחודש אוקטובר בלי משהו די חיוני לקבוצת כדורגל: הרכב. הרכב של קבוצה הוא כמו מוח של בן אדם: אם אין - הגוף סובל. חיפה סובלת כשאלישע משתף 27 שחקנים שונים בשישה משחקי ליגה שלמים. פיסות השומן של חיפה בסגל כוללות חמישה חלוצים בסגל, אבל רק אחד מתפקד - עמאשה שכבש 7 שערי ליגה - 50% מהכמות של כלל הקבוצה. חמישה חלוצים שצריכים להוכיח את עצמם בחדר הלבשה אחד זה מתכון לכאוס.

ברור, הרוטציה של אלישע מגיעה מהצורך להתמודד בשתי מסגרות. למשחק מול מכבי ת"א תגיע חיפה בשבוע הבא אחרי שתבקר בגלזנקירשן אצל שאלקה ביום חמישי הקרוב. שיטת הרוטציה מתבקשת במצב כזה, אבל במקרה של אלישע, מדובר על אובר-דואינג: הוא לא פתח אפילו פעם אחת עם אותו הרכב במשחק ליגה העונה, ובסך הכל עשה 22 חילופים בהרכב הפותח שלו במהלך המשחקים. המצב בפועל חמור אפילו יותר, כי הנתונים האחרונים לא לוקחים בחשבון את משחק הכיסאות הבלתי פוסק בהרכב של חיפה העונה גם במפעלים האירופיים.

אלכס פרגוסון, אחד שיודע דבר או שניים על רוטציה ומחזיק בתקציב קצת יותר גדול משל מכבי חיפה, שיתף העונה רק 21 שחקנים בפרמיירליג בשישה משחקי ליגה שלמים. גם פרגוסון מבין שיש הבדל בין שיטה שמשרתת את המטרה (כלומר, רוטציה ששומרת על רעננות הקבוצה מבלי לאבד אוריינטציה) לבין מטרה שמשרתת את השיטה (לנסות לגרום לחמישה חלוצים להיות מרוצים בו-זמנית, וגם לשני שוערים ולכמות בלתי ניתנת לספירה של קשרים).

העניין היחיד שיכול לעודד את אלישע לקראת המשחק הגדול עם מכבי: גם מוטי איווניר עושה יותר מדי סלט עם הסגל שלו.

מס' 8 מדבר

כאילו לא מספיקים לנו כל פרשני הכדורגל המוטים שיש כאן. שלמה שרף, שדואג להחמיא בגלוי וללא בושה ליוצאי מחלקת הנוער של נס טוברוק, שם הוא משמש כמנהל מקצועי; או אלי אוחנה, מאמן נבחרת הנוער ועובד ההתאחדות, שתמיד יספק סנגוריה בחינם ביציע העיתונות על אבי לוזון; ודני נוימן, הפרשן של המשחק המרכזי, ובזמנו הפנוי גם מקורב ואוהד שרוף של בית"ר ירושלים. כמה חבל שהצטרף עוד "פרשן", או שמא יחצ"ן, אל חיינו: אבי נמני.

אתמול (שבת) מספר 8, שכיום משמש כסוכן שחקנים מצליח, פרשן לצידו של רמי וייץ את המשחק בין בית"ר ירושלים להפועל פ"ת ששודר בצ'רלטון. כשווייץ דיווח על שער בקרית אליעזר של עמאשה, מיד זעק נמני: "שער שביעי שלו העונה!". אותו עמאשה שנמני חתום על ההעברה שלו הקיץ מקרית שמונה לחיפה. ואז הגיעה המחצית השנייה, ובדקה ה-78 עמית בן שושן הכניס פנדל. "שער חמישי שלו!", העלה נמני את הדציבלים שוב, וכמעט שכחנו לרגע שבן שושן הוא גם שחקן של נמני.

אם נמני רק היה דואג לסטטיסטיקה הולמת ומקיפה גם לאחר החמצת הפנדל בדקה ה-66 של מיוצג אחר שלו, אבירם ברוכיאן, היינו יכולים אולי לחשוד בו כפרשן מהזן הנכחד: האובייקטיבי.

"0-0 זו לא טרגדיה"

קורה לכם לפעמים שאתם קוראים או רואים מישהו שמלהג על הדבר האדיר והעוצמתי הזה שנקרא "DNA של מועדון"? תעצרו: מדובר בקלישאה. כי האם באמת יכול להיות DNA למועדון שמחליף מאמנים, מהתקפיים להגנתיים או להיפך; או מחליף שחקנים באופן שמשנה לחלוטין את הקבוצה?

הדוגמה האחרונה לעניין הזה היא הפועל ת"א. גם אתמול קראו חלק מאוהדי הפועל ת"א לדרור קשטן להתפטר אחרי ה-0-0 עם הפועל חיפה. לאחר המשחק, אמר קשטן במסיבת העיתונאים שזה לא מעניין אותו, ושהוא "מתעסק רק בלעבוד". שהתיקו העלוב עם הפועל חיפה הוא "לא טרגדיה". אז למה בכל זאת קוראים אוהדי הפועל לקשטן להתפטר, ועוד אחרי פתיחת עונה פנטסטית של 14 מ-18 נקודות אפשריות? כי מבחינתם דווקא יש טרגדיה ענקית: היעלמותו של הכדורגל מהעיניים שלהם.

באופן הכי אנושי מבחינתם, אוהדי הפועל עורכים השוואות בעיקר עם הדבר האחרון שהם זוכרים - השנתיים האחרונות של גוטמן. האליפות, שני הגביעים, הצ'מפיונס ליג. אבל יותר מכך: הכדורגל השוטף והאסתטי שבא יחד עם התארים. קשטן כבר לא יוכל להיות גוטמן, כי כנראה שאפילו גוטמן עצמו לא היה מצליח להתמודד כראוי עם ניתוח המעקפים שנעשה לסגל של הפועל בקיץ. מדובר על קבוצה שונה לחלוטין.

מבחינת אוהדי הפועל שצועקים לקשטן "תתפטר" וזורקים לו מהיציעים הערות לא מחמיאות על גילו המופלג, זה כמובן לא משנה. מבחינתם קשטן כבר לא יוכל להיות גוטמן, דמארי לא יהיה שכטר, אדל לא יהיה אניימה, ומחמוד עבאס לא יהיה ורמוט.

איך כל זה קשור ל-DNA של מועדון? האוהדים חובבי ה-0-1 הקטן, רצוי מאופסייד, אלו שגדלו על מורשות הבונקרים והביצורים של דוביד שווייצר, דורשים כעת משהו אחר. ה-DNA של הפועל התהפך בתוך שנתיים בצורה קיצונית. המועדון כבר לא מצליח לקבל בשלוות נפש כדורגל מכוער.