מנצחים בהליכה

המחקרים מגלים: אפילו ברמות הגבוהות, שחקנים מבלים 60 דקות בממוצע למשחק בהליכה או בעמידה על הדשא; 7:40 דק' בלבד מוקדשות לספרינטים ■ אז מה בכל זאת הופך את הענף הזה לכל כך תובעני?

שחקני כדורגל שיוצאים מישראל לליגות באירופה ונשאלים אחרי תקופה על ההבדל העיקרי במשחק, ברוב המקרים יענו תשובה אחת: הקצב הרצחני. גם אנחנו שצופים בליגות האלו מרגישים לעתים שכמעט כל השחקנים על המגרש נמצאים בעת ובעונה אחת במצב של ריצה ושהקצב באמת יוצא דופן. אבל עד כמה באמת נעים השחקנים על המגרש? והאם כדורגל הוא באמת ענף הכדור הקשה והתובעני ביותר?

ובכן, האתר sportsscientists.com, שבחן מספר מחקרים שעוסקים בפיזיולוגיה של הכדורגל, הגיע למסקנה אחת עיקרית: את הרוב המכריע של זמן המשחקים עושים השחקנים בעמידה על המגרש או בהליכה. וחוץ מזה, ברוב הזמן שנדמה לנו הצופים כי יש דינמיקה על המגרש והמשחק נע בקצב מהיר - הרי שמדובר בעצם על 4-5 שחקנים מתוך ה-22 שנמצאים על המגרש שרצים ברגע נתון, בעוד שכל היתר נמצאים במצב עמידה או הליכה. במקרים מסוימים במשחק, אפשר לראות מקסימום של 8 שחקנים שרצים בו-זמנית.

אז כמה באמת שחקנים רצים? המחקרים מראים כי ברמות הגבוהות של הכדורגל, ב-65% מזמן המשחק (59 דקות) הכדורגלנים נמצאים במצב עמידה או הליכה על הדשא. ב-27% נוספים מהמשחק (25 דקות) השחקנים נעים במצב של ג'וגינג, כלומר ריצה קלילה. אותו "קצב מטורף" שעליו מדברים מתבטא ב-8% בלבד מהזמן - 7:40 דקות - שבו שחקנים נמצאים במצב של ספרינט.

אלא שברור שכמות הריצה או ההליכה היא רק חלק מהתמונה הפיזיולוגית הכוללת. למשל, המחקרים מראים שהדרישות הפיזיולוגיות של כדורגלן באו לידי ביטוי בתזזיתיות שלו על המגרש: כדורגלן מבצע בממוצע 550 שינויי כיוון במהלך משחק, כלומר בכל 10 שניות הוא משנה את כיוון התנועה שלו. מהסיבה הזאת בדיוק, של שינויי הכיוון התכופים ומעברים מהליכה לספרינט, או בלימה מספרינט, שאליהם מתווסף כמובן המתח הנפשי בעת משחק - הכדורגל הוא ענף כל כך תובעני.

מבחינה אנרגטית, כדורגלן במשקל 70 ק"ג שרץ במשחק בסביבות 12-13 ק"מ, שורף קלוריות כמו אצן שרץ חצי מרתון (21 ק"מ) - 1,400 קלוריות בממוצע.

כדורגל מול ראגבי מי עובד קשה יותר / צלם: רויטרס
 כדורגל מול ראגבי מי עובד קשה יותר / צלם: רויטרס

***

האם כדורגל הוא ענף הכדור התובעני מכולם מבחינה פיזיולוגית? אם נישאר לרגע ביבשה (נעזוב את הכדורמים), אז לפחות ענף אחד משאיר את הכדורגל הרחק מאחור - הראגבי. למרבה הפלא, מדובר בענף שבו כמעט ולא רצים בכלל, אבל מבחינה אנרגטית שחקן ראגבי עובד קשה ב-35% יותר (תלוי בתפקוד על המגרש) בהשוואה לשחקן כדורגל. שחקן ראגבי שמשחק בעמדה אחורית נמצא 78% מהזמן במצב של עמידה או הליכה, ורק 6% מהזמן (5 דקות) הוא במצב של ספרינט (עוד 17% במצב של ג'וגינג).

אבל הדרישה הפיזיולוגית שכוללת התנגשויות והתגוששויות, הופכת את ההוצאה האנרגטית שלו במשחק לגבוהה בהרבה מזה של שחקן כדורגל. מהסיבה הזאת, בין היתר, נמרחת אליפות העולם בראגבי המתקיימת בימים אלו על פני 45 יום, כדי לאפשר לשחקנים להתאושש מקרבות הרחוב שהם מקיימים על הדשא.