יו"ר בנק לאומי, דוד ברודט, ויו"ר בנק דיסקונט, יוסי בכר, קוראים להגדלה חד-פעמית של הגירעון בתקציב. ערב פרסום מסקנות ועדת טרכטנברג, הם התפנו לשוחח עם "גלובס" על המחאה החברתית וקראו ליצירת "קופסה חברתית" שתשמש להוצאה חד-פעמית מיוחדת לטיפול בנושאים שהעלתה תנועת המחאה. יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, סבור לעומת זאת כי צריך לשמור על זהירות.
"אני סבור כי יש להקצות סכום של כ-6 מיליארד שקל בשנה למשך שלוש שנים רצופות כדי להתמודד עם הבעיות החברתיות, ובסך הכול 18 מיליארד שקל שישמשו לתיקון העיוותים החברתיים", אומר דוד ברודט בשיחה עם "גלובס".
"מדובר ב'קופסה' חד-פעמית כמו שעשינו במלחמת לבנון השנייה. קופסה שלא תיועד לצריכה שוטפת אלא רק למטרות חברתיות שמטבען הן חד-פעמיות, למשל בניית עשרות מעונות יום. מדובר בהוצאה של 2% תוצר במשך שלוש שנים, כלומר עוד 0.66% תוצר בשנה", מסביר ברודט. להערכתו, "זו הוצאה שהמשק יכול לעמוד בה ובכל מקרה אין ארוחות חינם, ולכן יש לממן את חלקה של ההוצאה החד-פעמית המיוחדת באמצעות העלאת מסים".
בכר מציג עמדה דומה: "יש חוסר שקט חברתי בישראל. אי-אפשר להתעלם ממנו. אם מקבלים את התפיסה שבעיות חברתיות חשובות לפחות כמו בעיות ביטחוניות, הרי בעתות של משבר כמו מלחמה אנחנו פותחים קופסאות וחורגים מהתקציב. כעת יש משבר חברתי, ולכן צריך לפתוח קופסה חד-פעמית למטרות חברתיות, למשל להגדיל את הגירעון בחצי אחוז".
בכר סבור, כי "לא יקרה שום דבר אם נעשה את זה חד-פעמי וכך זה גם יוגדר. שמירת מסגרת הגירעון היא בסופו של דבר יצירת אמון. לכן אם חורגים באופן חד-פעמי וחוזרים למתווה, זה אפשרי. עשינו את זה ב-2006 כשהייתי מנכ"ל האוצר, אפשר לעשות את זה שוב".
- לאילו מטרות יופנה הכסף?
"צריך לצמצם פערים, לטפל בחינוך בגילאים נמוכים. הפתרונות לבעיות החברתיות של שכבות הביניים ברורים, כולם יודעים אותם, רק צריך להקצות מקורות".
- מלבד הקופסה המיוחדת, מהיכן יגיעו המקורות?
"האוצר יודע לתת פתרונות, ומלבד זאת אפשר למצוא מקורות במשרד הביטחון וראוי לעשות עבודה בנושא".
- אין סיכון בפריצה תקציבית במצב הנוכחי?
"אם אנחנו במתווה לזמן ארוך של הורדת גירעון, ניתן לסטות לתקופה קצרה. המשק איתן ואנחנו יכולים להרשות לעצמנו. במונחים חשבונאיים זאת הוצאה חד-פעמית, וכך צריך לעשות כעת. יש אמון רב במדיניות הכלכלית וכל עוד חורגים באופן חד-פעמי, זה יתקבל באהדה ובהבנה על ידי השווקים והציבור".
סרוסי, כאמור, סבור שצריך לשמור על זהירות. "אם אתה רוצה להגדיל את התקציב, השאלה היא אם צד ההכנסות יישמר ברמה הנוכחית. כל עוד מדובר בהעלאת גירעון בשברי אחוזים זה פחות בעייתי. השאלה היא האם אני מסוגל לשמור על משמעת תקציבית ועל מגמה של ירידת החוב הכולל יחסית לתוצר", הוא אומר.
סרוסי, בעברו בכיר באוצר, מזהיר כי "פריצה שנובעת מירידת הכנסות היא מייצב אוטומטי, אבל כשאתה יוזם הגדלת הוצאות, אתה עלול לאבד שליטה על הגירעון. בכל מקרה המספר האבסולוטי חשוב פחות מהתוואי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
