במהלך הקיץ התדלדל מאגר התרומות של ח"כ שלי יחימוביץ' ולקראת השבועות האחרונים של הקמפיין, כשהיא הייתה צריכה יותר מאי פעם, מימון עבור הסעות, בתי דפוס, תקשורת ועוד, חיפשו אנשי הטכנולוגיה של הקמפיין רעיון אינטרנטי מקורי להאצת קצב התרומות.
אחד המתנדבים, איש טכנולוגיה בקמפיין, אמר "בואו נאפשר לאנשים לתרום עבור אג'נדה מסוימת". מתנדב אחר הציע "בואו נבנה פסיפס תרומות סביב פניה, כשכל אחד יכול לראות את שמו על התרומה".
"וכך, באמצעות סיעור מוחות שערכנו כל הצוות הטכנולוגי של הקמפיין, החלטנו להרים את פסיפס התרומות", מספר עמיחי סרוגבי, ששימש ראש הצוות הטכנולוגי של יחימוביץ'. "האסטרטגיה שלנו הייתה לייצר קהילות וירטואליות קטנות, קבוצות של אנשים שאולי מכירים זה את זה ומזדהים אחד עם השני בזכות אג'נדה מסוימת, והחיבור ביניהם גם בנושא התרומות קירב אותם לקמפיין. אני, לדוגמה, שנידבתי את הזמן שלי, גם תרמתי 200 שקל, אבל לא לחצתי על התג 'זכויות עובדים', כי זה פחות דיבר אלי, אלא תרמתי לתג של 'חלוקת משאבים הוגנת', כי הנושא של ההפרטה הרגיז אותי".
מספירת התרומות שדווחו על-ידי המועמדים למבקר המדינה, עולה שארבעתם יחד אספו 3,116,000 מיליון שקל. יחימוביץ', המנצחת, הודיעה עוד בראשית הקמפיין שתבקש מימון מהציבור על בסיס תרומות קטנות ולא תקבל תרומות מכרטיסי אשראי של תאגידים.
מראשית שנת 2011 גייסה יחימוביץ' 654,933 שקל. יצחק (בוז'י) הרצוג גייס כמעט כפליים, סך של 1,199,549 שקל, ועמיר פרץ גייס 769,056 שקל (יותר מ-200 אלף שקל מתוכם הגיעו מפרץ עצמו). יחימוביץ' הצליחה לנצח על אף הנחיתות הכספית, כשהיחיד שגייס פחות תרומות ממנה הוא עמרם מצנע עם סך של 492,388 שקל, אחרי שנכנס להתמודדות בשלב מאוחר יחסית.
ללא תרומות מחו"ל
אומרים שלכסף אין צבע, אך לכספי תרומות בבחירות למועמדים יש דווקא גוונים רבים - כך עולה מבדיקת הנתונים שעליהם דיווחו המועמדים למשרד מבקר המדינה החל מראשית 2011. בעוד יחימוביץ' גייסה 654,933 שקל מכ-1,500 תורמים ברחבי הארץ, הקמפיינים לגיוס תרומות של פרץ ושל הרצוג התבססו על קבוצה קטנה יחסית של אנשים (55 תורמים ו-104 תורמים, בהתאמה).
כאשר מחלקים את סך התרומות במספר התורמים ומבקשים לבדוק את התרומה הממוצעת לכל אדם, התמונה מתבהרת עוד יותר: יחימוביץ' קיבלה 450 שקל בממוצע מתורם, בעוד התרומה הממוצעת עבור פרץ עומדת על סך 14 אלף שקל, התרומה הממוצעת עבור הרצוג היא ע"ס 11,500 שקל והתרומה הממוצעת עבור מצנע עומדת על כ-5,300 שקל. ועוד: יחימוביץ' גייסה כסף אך ורק בישראל, ואין לה תרומות בדולרים, בעוד אצל פרץ כ-23% מן התרומות מגיעות בדולרים, אצל הרצוג כ-12% ואצל מצנע 47%.
איך אפשר להסביר את הפערים הללו? בגיוס תרומות מהמוני אנשים (יחסית), בסכומים נמוכים, ללא גיוס תרומות מחו"ל. ובכן, אלה הם בדיוק המאפיינים של גיוס תרומות באינטרנט, מאנשים המוכנים להתחייב כספית בלחיצת עכבר, בלי לקום מהספה, לרוב כשהם נמצאים לבד מול המחשב, ללא לחצים חברתיים. יחימוביץ' היתה היחידה מבין המועמדים שבנתה אסטרטגיית גיוס תרומות ברשת.
סרגובי, כלכלן בן 32 שניהל עבור יחימוביץ' את כל גיוס התרומות ברשת, אומר שההיבטים הטכנולוגיים של הקמפיין היו תרגום למעשה של העקרונות האידיאולוגיים. "יחימוביץ' ועופר קורנפלד, ראש המטה, אמרו שהם רוצים תרומות עממיות ושזה עקרון אידיאולוגי שיכתיב את העבודה. הקמנו צוות של מתנדבים טכנולוגיים. בימי השיא זה הגיע ל-100 איש שעשו דברים שונים, כל אחד לפי הידע שלו. התחלנו לקיים פגישות פעם בשבוע לסיעור מוחות. פעם אחת שלי הזמינה אותנו לבית שלה. חשבנו שיבואו איזה 16 גיקים של מחשבים והגיעו המונים אליה לסלון. אנשי תוכן, מעצבים, אנשי וידיאו, מתכנתים. באותה פגישה גם עלה הרעיון של הפסיפס".
לדבריו, הגיוס באינטרנט עבור הקמפיין שלה היה מאסיבי בהשוואה לתרומות כמו פעם, בצ'קים, בסיום חוג בית או בדואר. יותר מ-80% מהתרומות, כלומר מעל ל-500 אלף שקל, הגיעו מלחיצת כפתור באתר. זהו מספר חסר תקדים של גיוס תרומות באינטרנט בפוליטיקה הישראלית. כל תרומה של עד 200 שקל נעשתה ברשת. רק התרומות הגדולות שולמו בצ'ק כדי להימנע מתשלום עמלות על העברת תשלומים ברשת".
- איך הגדרתם את קהל היעד ברשת ואיך הגעתם אליו?
"בישראל, קהילות הפעילים אינן גדולות. עבדנו מול 12 אלף חברים בפייסבוק וכ-20 אלף איש שמנויים על המייל השבועי. אך אי אפשר לצפות מאדם שהחליט להתפקד ולשלם 50 שקל להפוך מיד גם לתורם. צריך להציע לו קודם להיות חבר בפייסבוק, אולי להצליח להביא אותו לאירוע, לברר אם הוא רוצה להתנדב, ומשם אנשים נפתחים יותר גם לתרומה. זה תהליך".
- לפי התנועה באתר התרומות, אתה יודע בדיוק מאיזה לינק הגיעו התורמים לתשלום באתר של יחימוביץ'?
"אני יכול לומר בוודאות שרוב התורמים הגיעו מרשימת התפוצה באי-מיילים, כלומר מתוך הקהל של כ-20 אלף איש שמקבל את הניוזלטר השבועי של שלי. אנחנו היינו שולחים את האי-מייל לקראת סוף השבוע ובסוף השבוע, כאשר לאנשים היה יותר זמן, היינו רואים באתר קפיצה בתרומות. אחרי האי-מיילים, רוב הכסף הגיע מלינקים דרך פייסבוק. שאר התורמים היו גולשים כלליים, לדוגמה, אלה שחיפשו לקרוא על נושא הטייקונים והגיעו לאתר של שלי".
- ימי גלישת שיא באתר הביאו תרומות מרובות?
"לאו דווקא. בימים שבהם עלה פוסט של שלי, לדוגמה עם סיפור של נחום ברנע, הטרפיק זינק, אבל זה לא יצר תרומות. אלה שנכנסים באופן קבוע לאתר, הם אלה שהביאו את הכסף".
קורנפלד, ראש מטה הבחירות של יחימוביץ', אומר שנושא איסוף התרומות הקטנות היה מכוון. "אנשים שתורמים כסף, גם בסכומים מאד קטנים, הם ברמת מחויבות גדולה למועמד. אנחנו פקדנו מספר עצום של אנשים, לפחות 6,000 איש, דרך האינטרנט. מפקד באינטרנט ופעילות ברשת, הם חופשיים. אדם עם עצמו. זו פעולה יותר ספונטנית באופייה, יותר מודרנית, והקהל הזה, שברובו יותר צעיר, שילם בהתחלה 50 שקל עבור הזכות לבחור את שלי לראשות 'העבודה'. הם לא התפקדו למפלגת 'העבודה', הם התפקדו לשלי במפלגת 'העבודה' והתובנה הזו אינה טריוויאלית, גם בהמשך היחסים שלהם עם הקמפיין והרצון שלהם לדבר עם חבריהם ולהגיד להם להתפקד או לתרום. האינטרנט נתן להם אפשרות לבטא את התמיכה שלהם והזדמנות לתרום".
יוסי דורפמן, אחראי קשרי חוץ במערך האינטרנטי של הקמפיין, אומר שמתוך מעקב אחר ההתרחשויות במהלך ההפגנות בקיץ וניטור הפעילות של קבוצות בפייסבוק ובפורומים ברשת, החלק החשוב מבחינת הקמפיין של יחימוביץ' היה לנסות לגייס מובילי דעה. "מי שכבר עשה צעד והתפקד ויש לו חברים שחושבים כמוהו והוא יצא איתם להפגנות, אז הוא בעל השפעה בסביבה המיידית שלו ואנחנו בקמפיין הצלחנו לזהות אנשים שמחפשים להתחבר למהלכים שלה".
מפת התרומות של מתמודדי הפריימריז במפלגת העבודה / צלם: תמר מצפי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
