שנת תשע"א הייתה סוערת למדי בבורסה: היא החלה בעליות שהגיעו עד לשיא באפריל, והתחלפו במפולת. במקביל ירד גם מחזור המסחר, ולמרבה ההפתעה, דווקא הזרים הגדילו את החזקותיהם בבורסה. כל הנתונים הללו עולים מהסיכום שערכה הבורסה לני"ע.
130 מיליארד שקל נמחקו משוק המניות במהלך שנת תשע"א. מדובר בירידה של 18% מתחילת השנה העברית, כך שכיום שווי המניות באחד העם עומד על 575 מיליארד שקל (לעומת 705 בתחילת השנה העברית).
מסיכום שערכה נורית דרור מיחידת המחקר בבורסה, עולה כי בדומה לשוקי העולם, השנה החולפת הייתה מאוד תנודתית. כאמור, השנה החולפת דווקא החלה באופן חיובי. מדד המעו"ף עלה בכ-18% מתחילת שנת תשע"א ועד לאפריל 2011, כאשר במהלך אפריל הגיע המעו"ף לשיא של כ-1,342 נקודות. אולם מהר מאוד התהפכה המגמה. בעקבות המפולת של השבועות האחרונים, מסיים המדד את השנה העברית עם ירידה של כ-8%, צניחה של יותר מ-20% מהשיא.
ואיך אחד העם לעומת שאר שוקי העולם? אם בשנה שעברה הבורסה המקומית הציגה תשואות יתר לעומת רוב השווקים, השנה המגמה מעורבת. מדדי ת"א 100 ות"א 25 ירדו בממוצע בכ-7% בתשע"א, בערכים דולריים, בדומה לירידת מדד DAX הגרמני, כאשר מדד CAC 40 הצרפתי ירד בכ-16%, ואילו מדדים מובילים אחרים בבורסות הפועלות במדינות מפותחות בחו"ל רשמו בתקופה זו דווקא עליות שערים ממוצעות של כ-10%.
אלו המספרים שמסכמים את השנה הסוערת שחלפה על הבורסה:
14% זו העלייה במדד הבלו-טק 50 (מדד מניות הטכנולוגיה) בשנת תשע"א. אמנם ירידות השערים אפיינו כמעט את כל הבורסה, אך דווקא מדד הטכנולוגיה הצליח לרשום עלייה. לעומת זאת, מדדי יתר 50 ונדל"ן 15 ירדו בכ-23% ובכ-13% בהתאמה בתשע"א, לאחר שנותרו כמעט ללא שינוי בתקופה המקבילה.
שותפויות הגז והנפט בלטו השנה עם ירידה של כ-33%, לאחר שזינקו בכ-130% בשנת תש"ע - בעקבות גילוי גז בקידוח "לוויתן", ולאחר עלייה של פי שלושה בשנה שקדמה לכך בעקבות מציאת גז בקידוחי "דלית" ו"תמר".
2.3 מיליארד דולר: זה הסכום שאותו הזרימו המשקיעים הזרים בשנה החולפת. מדובר בנתון מפתיע לאור הסנטימנט השלילי בשווקים. העלייה בחשיפת הזרים לשוק הישראלי נעשתה לאחר ששנה קודם לכן הם צמצמו חשיפה בכ-600 מיליון דולר, על רקע השדרוג של ישראל לקבוצת השווקים המפותחים על-ידי MSCI במאי 2010.
11 זה מספר החברות החדשות שהצטרפו לבורסה. אמנם חלה בשנה החולפת האטה משמעותית בגיוס ההון, כשרק 950 מיליון שקל גויסו במניות (לעומת 2.88 מיליארד שקל בתקופה המקבילה), אך עדיין הצטרפו למסחר 11 חברות חדשות, וכן ארבע חברות שנסחרות בחו"ל נרשמו בישראל כחברות דואליות.
בין המנפיקות החדשות בלטה יבואנית הרכב קרסו מוטורס, שגייסה כ-250 מיליון שקל, ביוני 2011. כמו כן, הצטרפו השנה ארבע חברות חדשות מתחום הביומד, תחום שמונה כיום 57 חברות, בשווי של כ-11 מיליארד שקל. בסה"כ, נכון להיום יש 612 חברות בבורסה.
1.9 מיליארד שקל: זהו מחזור המסחר הממוצע, מדובר בירידה קלה לעומת השנה שקדמה לכן. עוד נציין, כי על רקע התגברות המגמה השלילית, ירד מחזור המסחר בשבועות האחרונים לכ-1.6 מיליארד שקל ביום.
לעומת זאת, יתרת המכירות בחסר, ובסוף שנת תשע"א היא הגיעה לכ-1.8 מיליארד שקל, הגבוהה ביותר מאז יוני 2008 - הרבעון שקדם לקריסת "ליהמן ברדרס", בארה"ב.
המסחר באופציות על מדד המעו"ף התאפיין בעלייה בפעילות, ובסיכום שנת תשע"א נסחרו בממוצע כ-330 אלף אופציות ביום לעומת כ-280 אלף אופציות בממוצע בשנה הקודמת.
גם באופציות הדולריות חלה עלייה בהיקף המסחר השנה, בהשפעת התנודתיות הרבה בשער הדולר והיחלשותו בכ-2.5% ביחס לשקל, ונסחרו כ-45 אלף אופציות ביום - מחזור הגבוה בכ-30% מהממוצע היומי אשתקד.
3% זו העלייה בשוק האג"ח הממשלתיות. בעוד שוק המניות סבל משנה שלילית, הרי שהשוק הסולידי הצדיק השנה את שמו, והיווה סוג של חוף מבטחים. יחד עם זאת, עליות השערים היו מתונות יחסית, שכן שנה לפני כן עלו האג"ח בכ-10%-15%.
עליות השערים לא אפיינו את כל אפיקי האג"ח: איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד ירדו בכ-1%, לאחר שבלטו עם עלייה של כ-16% בשנה הקודמת.
בשוק איגרות החוב, בשונה משוק המניות, נרשמה עלייה בפעילות, והמחזור היומי, שהסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל, היה גבוה בכ-10% לעומת המחזור בשנה הקודמת. עיקר העלייה נרשמה באג"ח ממשלתיות שהמחזור היומי בהן עלה מכ-2.5 מיליארד שקל בתש"ע לכ-2.8 מיליארד שקל בשנת תשע"א.
בחודשיים האחרונים של השנה הסתכם המחזור היומי באיגרות חוב בכ-4.5 מיליארד שקל - המחזור הגבוה ביותר מאז מארס 2009. עיקר העלייה במחזורים נבעה מגידול חד במחזורי המסחר באג"ח הממשלתיות השקליות, וזאת בהשפעת משקיעים זרים שרכשו אג"ח מסוג זה בהיקף של כ-1.4 מיליארד דולר ביולי האחרון.
49.5 מיליארד שקל: זה היקף האג"ח הקונצרניות שגויסו בשנה החולפת, מדובר בעלייה של כ-25% לעומת הסכום שגויס שנה לפני כן.
מה שאפיין השנה את השוק הוא בעיקר גיוסים גדולים: כ-16.5 מיליארד שקל (40% מסך הגיוסים) גויסו באמצעות 11 הנפקות - בהיקף של יותר מכ-1 מיליארד שקל, כל אחת. הנפקה בולטת השנה הייתה בזק, שגייסה כ-2.7 מיליארד שקל בהנפקה הגדולה ביותר שביצעה חברה בשוק איגרות החוב בבורסה.
עוד בלטו בתחום זה חברות המסחר והשירותים (בעיקר חברות התקשורת וחברת החשמל) שגייסו כ-18.6 מיליארד שקל, המהווים כ-40% מהסכום שגייס הסקטור העסקי. הבנקים, שבלטו בשנה הקודמת עם גיוס בסך כ-9 מיליארד שקל, כרבע מגיוס ההון בשנת תש"ע, גיסו השנה כ-16 מיליארד שקל.
עוד נציין כי השנה, חרף העלייה בשיעור האינפלציה והעלאת הריבית במשק, מנפיקות חברות רבות אג"ח צמודות מדד - כ-60% מהסכומים שגויסו השנה לעומת כ-50% בשנה הקודמת, שנת תש"ע.
סיכום שנת תשעא בבורסה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
