השלב שבו כבר לא לוקחים סיכון

מה שקרה בשבוע שעבר הוכיח עד כמה מעשי הפד יכולים להיות בו זמנית חסרי משמעות ממשית, אך בעלי משמעות פסיכולוגית כבדה. אני סבור, שמשמעות פעולותיו של הבנק המרכזי הסתכמה באיתות על כוונותיו לשמור על איתנותו (המאזן שלו כבנק המרכזי של ארה"ב), ולא לסכן אותה בעוד מהלך הצלה, מסוגם של ניסיונות ההצלה שעשה מתחילת המשבר.

עד היום, ככול שהפד' לקח על עצמו סיכונים גדולים יותר בתוכניות הדפסת הכסף לסוגיהן, השוק הגיב בחיוב שביטא את אמון השחקנים במהלך ההצלה.

בוא נודה באמת: העולם הפיננסי מוצף בכסף שערכו קרוב לאפס. מעשי הדפסה, הזרמה, או Twist, כפי שזה כונה בשבוע שעבר, ידועים כחסרי השפעה. אך כאשר יחד עם ההחלטה, מכריז הפד ש"יש סיכון משמעותי לכלכלה הריאלית", הבינו השחקנים הקובעים בשוק מיד, שתכנית Operation Twist אינה מהלך שיש לתת בו אמון.

ה"טוויסט" לא ישיב את האיזון הפיננסי, ולא יצמצם את הפער בין מצבם של מי שיכולים להשתמש וליהנות מהכסף החינמי לשם ספקולציה בשוקי ההון, למצבם של האזרחים הרגילים הנדרשים לשלם הרבה יותר עבור אותו הכסף שאחרים משחקים בו.

לא רק שהתוכנית החדשה אינה פתרון לבעיות שבהן שקועה כלכלת אמריקה, אלא שהנכונות לסיכון שהוזכרה לעיל, ואשר התבטאה בעבר ב-QE1, וב-QE2, נעלמה לחלוטין.

לפני שארחיב על כך, הנה לפניכם גרף המציג את פעולות הפד בזיקה להשפעה שלהן על מדד המניות האמריקאי העיקרי, מדד S&P 500 , ועל התשואה של האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים:

 משה שלום משעי פד

התמונה הזו מדברת כאלף מילים, נסכם אותה לפי תקופות:

1. מנפילת בר סטרנס ועד תחילת 2009: הניסיון ההרואי, והמוצלח, להציל את המערכת הפיננסית על ידי הורדת הריבית המהירה וקנייה של אג"חי זבל מגובי משכנתאות. כאן, הפד, והממשל, לא חשבו על עצמם כלל. כל מה שהיה מקובל, ולא מקובל, עד אז, נוסה ויושם.
2. מ-2009 עד אפריל 2010: תקופת QE1, בה הפד סיכן את מאזנו על ידי רכישות מאסיביות נוספות, אבל הפעם של אג"חים טובים יותר.
3. מקיץ 2010 ועד אפריל השנה: תקופת QE2, בו הוא רכש רק אג"ח ממשלתי קצר טווח, ובכך הזרים אמנם מזומנים למערכת הפיננסית, אבל גם קיצר את הסיכון הכללי של מאזנו, עקב הורדת הריבית הכללית על החוב שבמאזן.

עכשיו, כאשר מוגשת לנו Operation Twist, אין סיכון כלל. נקנים אג"חים ארוכים על ידי מכירת אג"חים קצרים וזאת ללא שינוי בערך הנומינלי הכולל של המאזן.

הרצון והיכולת של הפד לקחת סיכונים מתמעטים מהסיבות הבאות:

1. פנימית, התחלנו לראות נגידים אזוריים חשובים, אשר החלו להסתייג מן המהלכים.
2. חיצונית, אנו עדים להתקפה בוטה מצד פוליטיקאים שונים, על המדיניות המרחיבה כל כך שלו.

בהקשר לכך, אזכיר כאן, שימים ספורים לפני ההחלטה האחרונה, נשלח מכתב מהרוב הרפובליקאי אל הפד המפציר בו שלא להמשיך במדיניות השחתת המטבע, וההדפסות חסרות הרסן. לחץ פוליטי חיצוני כזה עוד היה.

עבור מי שעוקב אחר המאמרים המופיעים במדור זה, הדבר לא יבוא בהפתעה. כבר הזכרתי במסגרת זו, שבחלק השלישי של המשבר, שלב ההתפכחות, האמון בקובעי המדיניות יקטן פלאים, ומה שהתקבל כמובן מאליו, דהיינו שהם יכולים לשנות, להשפיע, ולהביא את הישועה כבר לא יתקייים.

אנו רואים זאת באמריקה, באירופה, וסיבר להניח שנראה זאת בכל מדינה של ה-OECD הנמצאת תחת עול חוב גדול והמקיימת תרבות פוליטית חופשית ודמוקרטית.

בחלק הטכני של הסקירה, אביא את הגרף השבועי של היורו דולר בהמשך לסקירה שכתבתי בנושא לפני שבועות אחדים:

 משה שלום יורו

המטבע האירופי הגיע ליעד שקבענו לו אז והגיב שם בחוזקה כלפי מעלה בשל חשיבות אזור התמיכה הקיים סביב 1.34. ראו כמה פעילות בעבר הייתה שם (מלבנים סגולים).

אחזור על מהלך העניינים הטכני שאופשר להבין את המהלך שקרה במטבע:

1. מתנד MACD חוצה מטה את קו המגמה הארוך שתמך בו מאז מאי 2010 (1 סגול).
2. היסטוגרמה הופכת כיוון מחיובי לשלילי (מירוק לאדום) (3 סגול).
3. היורו חוצה מטה את קו המגמה שלו, אשר תמך במחיר מאז מאי 2010 (2 סגול).
4. חצייה של רמת התמיכה החשובה שהגנה על המחיר באזור 1.40.

עכשיו כשהיורו נמצא כאן, ב-1.35, ושמאז שהגיע לגובה 1.45 נרשמו שיאים ושפלים יורדים, ניתן לקבוע שהמגמה נהפכה לשלילית. לכן, כל תיקון טכני הוא סיבה טובה להערכות שלילית עתידית נוספת והיעד הבא למטבע מטה, אם 1.34 תשבר בצורה משכנעת זה יהיה סביב 1.28.

• משה שלום הינו אנליסט בכיר ב FXCM (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות), ומרצה במכללת מגמות.
• ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
• מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך.
• יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.