תעשיינים: היתה שנה קשה; יהיה קשה יותר בשנה הבאה

התעשיינים מסכמים את שנת תשע"א בסימן של האטה שכבר ניכרת בטבלאות: אם את שנת תש"ע הם סיכמו בסימן עלייה של 8% בצמיחה, הרי שאת תשע"ב הם פותחים עם צמיחה זעומה של 1.5% בלבד. הנתון המדאיג מוסבר בעיקר בהאטה בקצב הצמיחה בענפי התעשייה ובעיקר בנסיגה בתפוקת ענפי ההיי-טק. זאת, לצד ההאטה בקצב הצמיחה של ענפי הטכנולוגיה המעורבת.

מניתוח של אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים עולה עוד כי הנסיגה בתפוקת ענפי ההיי-טק בשנה האחרונה, נגזרה ברובה מענף התרופות. כך, בשנה החולפת הורגשה נסיגה בייצוא התעשייתי בשיעור ריאלי של 2%, וזאת אחרי צמיחה של 13% במהלך תש"ע.

סך המכירות של התעשייה בתשע"א, כפי שעולה מניתוח התאחדות התעשיינים נאמד בכ- 104 מיליארד דולר. את עיקר המכירות הובילו ענפי הכימיה, האלקטרוניקה והמזון. עם זאת, בשנה החולפת חלה האטה בקצב הקליטה של עובדים: בתש"ע גדלה מצבת העובדים בתעשייה ב-3% ובתשע"א חל גידול של 1% בלבד.

בתעשייה המסורתית חודשו פיטורי העובדים, בעיקר בענפי הטקסטיל וההלבשה, הדפוס וההוצאה לאור, הנעלה ועור, עץ וריהוט ונייר ומוצריו. במקביל, עובדים חדשים נקלטו בענף המזון. כיום מועסקים בכל ענפי התעשייה כ-356 אלף איש והשכר הממוצע עומד על 11,800 שקל - שגבוה בכ-40% מהשכר הממוצע במגזר העסקי ופי 3 משכר המינימום במשק.

על-פי תחזיות התעשיינים שהובעו במהלך השבועות האחרונים, אי הוודאות בשווקי העולם והחרפת האיתנות הפיננסית בשווקי היעד של התעשייה הישראלית - יחדדו ב-2012 את האתגרים שיעמדו לפתחם של התעשיינים והיצואנים: בנוסף על הייסוף המתמשך בשקל והמשך השחיקה ברווחיות הייצוא, התעשיינים ימשיכו להתמודד עם האמרת תשומות הייצור.

גם חשיפת המשק לייבוא תוצרת מחו"ל באמצעות הורדה של מכסי המגן, תעמיד את התעשייה - ששולי הרווח שלה ממילא הולכים ומצטמצמים - בפני קרב נוסף במסגרת המערכה להישרדות ותחריף את ההאטה הכללית.

את המהלך להורדת המכסים החלה להוביל הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי בראשות הפרופ' מנואל טרכטנברג שהגישה אמש את המלצותיה. הרעיון הוא שככל שהמשק יהיה חשוף לתוצרת מיובאת, המחירים לצרכן ירדו. נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין מדבר על הוזלה צפויה של מוצרי מזון וטקסטיל בשיעורים של עד 40%. נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש מדבר מצדו על קטסטרופה: השבוע הוא אמר בראיון ל"גלובס" כי הורדת המכסים תוביל לפיטורים של כ-50 אלף איש במשק בתוך כשנה.

כל אלה, כשעדיין לא התברר אופן הקיצוץ בתקציב הביטחון: אם קיצוץ של 2.5 מיליארד שקל בשנתיים-שלוש הקרובות יוביל לעצירת תכניות להצטיידות ולעיכוב פרויקטים, לא מעט תעשיות ביטחוניות יצטרכו להיערך מחדש. התעשיות הביטחוניות הגדולות מקפידות לבסס את פעילותן בחו"ל, כך שלריקושטים הקטלניים עלולות להיחשף דווקא התעשיות הקטנות, שפועלות בפריפריה ומתקיימות מייצור סדרתי של פריט או שניים במערכות נשק גדולות שמקבל הצבא באופן שוטף. על-פי הערכות יש כ-200 חברות כאלה.

ברקע של כל אלה, הייצוא הישראלי נשחק - ב-2012 יימשכו המאמצים של מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, ביחד עם מכון הייצוא להכשיר שווקים חדשים לתעשייה הישראלית - כחלופה לשווקים הקלאסיים שמרחב התמרון בהם הולך ומצטמצם עבור היצואן הישראלי.

כך, עיקר תשומת הלב תופנה בשנה הקרובה לשוקי המזרח, בעיקר להודו, סין וויאטנם, כמו גם לשוק הברזילאי. חלק ניכר מאמצי הייצוא הישראלים יושם גם על רכיבי אבטחה ותוצרת של חברות שעוסקות בתחום הגנת המולדת (הומלנד סקיוריטי) וזאת, בניסיון למנף את היתרון היחסי של ישראל בענף - על רקע הביקוש שצפוי בו בשנים הבאות.

ולא רק ביטחון: גם הידע שהצטבר בחברות ישראליות בתחום טכנולוגיות המים, כמו הגנה על מקורות ותשתיות מים, שיטות לטיהור מי שפכים והתפלה- מהווה את אחד הקלפים של הייצוא העתידי של ישראל לשווקים חדשים וזאת, בדגש על מדינות עולם שלישי. במשרד התמ"ת כבר מסמנים מדינות ביבשת אפריקה כלקוחות פוטנציאליות של טכנולוגיות פורצות דרך בתחום.