"א' תחסל אותם", יום א', 21:00, ערוץ 10
ייאמר מיד: מדובר בסרט אימה. אימה שהייתה באמת, וכדרכם של סרטי אימה טובים באמת הוא לא תוקף את הצופה במראות זוועה, כי אם טווה סביבו רשת מחניקה, עד שהנשימה הופכת לכבדה, עד שבא לפתוח חלון כדי לאוורר את החדר ממשקלם של המראות, מכבדותן של המילים, מהקלות הבלתי נסבלת שבה מפקידה מדינה את חייה בידי שירותי הביטחון שלה, ומהידיעה המצמררת שייתכן שאי אפשר אחרת.
לכאורה מדובר בפרשה שהייתה יכולה להתרחש גם בגוף אזרחי: מנכ"ל חברה נותן הוראה בעייתית לעובדיו, ולאחר מכן מנסה לטשטש את העקבות כאשר מועצת המנהלים של הארגון נדרשת לעניין. כמה פעמים כבר שמענו, ראינו או קראנו סיפורים שכאלה? אלא שכאן נותן ההוראה היה ראש שירות הביטחון הכללי לשעבר, אברהם שלום, ומועצת המנהלים של הארגון היא מערכת המשפט של מדינת ישראל.
יש כמה דרכים להסתכל באותה פרשה שזכתה לכינוי "קו 300": אחת מהן היא הקלות שבה ניתנת פקודת חיסול, עניין שבשגרה לגרסתם של חלק מהמעורבים בפרשה. בהמשך אותה נקודת מבט נמצא החיסול עצמו, ריסוק גולגולתו של אדם לא חמוש באמצעות סלע. אבל תאמינו או לא, אפילו העניין הפלסטי הזה, לא מצליח לזעזע כמו מה שקורה קצת אחריו: מסכת של שקרים, הפחדות, הדלפות ומניפולציות שמזכירים סרט הוליוודי שבו מתברר שהנבל הוא המפקד הנערץ.
אלא שכאן לא הוליווד, מדובר בסרט תיעודי.
גידי וייץ ונדב עשהאל משחזרים כאן את הפרשה לפרטיה, בדיוק מצמרר. חלק מהשאלות צצות ועולות אפרופו התפתחויות בעלילה: למשל האם הייתה הפרשה מתפוצצת אלמלא התעקשו הצלם אלכס ליבק והעיתון "חדשות" להפר את הוראות הצנזורה? עד כמה קל להדיח יועץ משפטי לממשלה? עד כמה יכול להתרחק ארגון שנועד לפעול בשירות מדינת ישראל, להפוך את היוצרות ולהפעיל אותה בשירותו ועוד.
אבל השאלה האמיתית מונחת כאן לפתחם של הצופים: עד כמה אנחנו רוצים לדעת את האמת ועד כמה אנחנו בשלים להתמודד איתה?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
