ילד של אמא?

1. חזקה במחלוקת

מעמדה של "חזקת הגיל הרך", הקיימת בדיני המשפחה בישראל, עומד בסימן שאלה. ועדת שניט, שישבה על המדוכה במשך 6 שנים, הגישה את מסקנותיה בשבוע שעבר לשר המשפטים, יעקב נאמן, ואולם אפילו לאחר שנים כה ארוכות של דיונים, היא לא הצליחה להגיע למסקנה חותכת.

משמעותה של "חזקת הגיל הרך" היא שבמקרה של אי-הסכמה בין ההורים, טובת הילד מכתיבה כי בעת שבני זוג מתגרשים, ניתנת המשמורת ב-6 השנים הראשונות לחייו של הילד באופן אוטומטי לאמו.

ועדת שניט, שבראשה עמד פרופ' דן שניט מבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב, מונתה במארס 2005 על-ידי ציפי לבני, שהייתה אז שרת המשפטים.

הוועדה התבקשה לבחון את הכללים שבחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ביחס לשיתוף וחלוקה של אחריות ההורים כלפי ילדיהם בתקופת הגירושים ואחריה.

לפני כ-3.5 שנים פירסמה הוועדה דוח ביניים שעורר טלטלה: הוועדה הציעה לבטל את "חזקת הגיל הרך" וליצור הסדר נורמטיבי חדש, שלא מעניק לאמא משמורת אוטומטית על ילדים עד גיל 6.

ההצעה גרמה לסערה בקרב חוגים אקדמיים ופמיניסטיים, והבליטה מחלוקות פנימיות בין חברי הוועדה עצמם.

שניט מודה, בפתח הדוח שהוגש כעת, כי "דיוני הוועדה בשלב השני נמשכו תקופה ארוכה מעבר למצופה". חלק מחברי הוועדה סברו כי יש לתקן את הכלל, כך שיכלול "שובר שוויון" במצב שבו ההורים אינם מצליחים להגיע להסכמה בנוגע למשמורת. "ההצעה להוספת כלל שובר שוויון", מודה שניט, "הולידה מחלוקות חריפות ועמוקות וגרמה להצגת עמדות קוטביות מצד חברי הוועדה".

בסופו של דבר החליטה הוועדה שלא להחליט, או כפי ששניט מתאר זאת - "המאמצים לגשר על המחלוקות ולמצוא נוסחה גואלת עלו על שרטון והגיעו למבוי סתום". הוועדה החליטה לוותר על המאמץ, לאחר 6 שנות פעילות, ולהעביר את המשך הדיון למישור הציבורי.

במרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן מציינים כי "הדוח המשלים מבטל במשתמע את שנאמר בדוח הביניים, ומודה מפורשות כי הוועדה לא הצליחה לגבש המלצות סופיות, ולפיכך חזקת הגיל הרך שרירה וקיימת".

במשרד המשפטים מבקשים לראות דווקא את חצי הכוס המלאה בעבודתה של הוועדה. כך, למשל, הצליחה הוועדה להגיע להסכמות שאיפשרו לה להמליץ לעגן בחוק את זכויות הילד ביחסים שבינו לבין הוריו, לאור אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד מ-1989, שמדינת ישראל אישררה ב-1991.

בין הזכויות האלה כלולה זכותו של הילד לקשר עם הוריו ובני משפחתו, גם כאשר הוריו נפרדו; קביעת בחוק של תפישת האחריות ההורית על-פי האמנה, במקום האפוטרופסות של ההורים שבחוק הנוכחי; קביעה בחוק של עקרון טובת הילד כשיקול ראשון במעלה; חובת ההורים לגבש הסכם הורות בעת שהם נפרדים; ועוד.

אבל שר המשפטים נאמן החליט שלא לוותר לוועדת שניט כל-כך בקלות. ביום שבו הוגש לו הדוח זימן אליו נאמן את שניט ועמיתיו, ולחץ עליהם שלא לנעול את דיוני הוועדה, ולנסות להגיע בכל זאת להמלצה מוסכמת בנוגע לחזקת הגיל הרך. מאוחר יותר יצאה מלשכתו ההודעה: "חברי הוועדה נענו לבקשת השר לשוב ולהמשיך הדיונים במשך 3 חודשים נוספים ולהגיע להסכמות בנושא חשוב זה".

2. משבר זהות

לידיעת העותרים לבג"ץ: נא לא לבקש מהשופטים שיורו למשרד הפנים להחליף לכם את מספר תעודת הזהות. זה לא בתחום סמכותם. הנה סיפורו של ויטלי סורקוב, שעלה לישראל מרוסיה לפני 11 שנה, ועתר לבג"ץ לפני כחצי שנה בדרישה לשנות את מספר הזהות שלו.

לדבריו, ב-2002 הבחין שמספר הזיהוי שלו נגנב, תעודת הזהות שלו זויפה, ונפתחו על שמו חשבונות בנק רבים, שמהם נלקחו הלוואות, נמשכו צ'קים ונרכשו מוצרים בסכומי-עתק.

סורקוב התלונן במשטרה, ואולם, לדבריו, גם היא גררה רגליים בחקירת הפשעים. במקביל הוא פנה למשרד הפנים וביקש להחליף את מספר הזהות שלו, אך נענה בשלילה. העתירה הגיעה לשופטים אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן ויצחק עמית, ואולם הם החליטו לדחות את עתירתו ולהותירו עם מספר הזהות המקורי.

"עיון בהוראות החוק", כתב רובינשטיין לפני ימים אחדים, "תומך במסקנה כי לא ניתן להחליף את מספר הזהות של אדם פלוני לאחר שזה הוקצה לו, ומשכך גם אם נכונות כל טענותיו של העותר, אין בית משפט זה יכול להושיט לו את הסעד המבוקש במישור המשפטי".

עוד מציין השופט כי חוק איסור הלבנת הון והצווים מכוחו, וכן חוק הזיהוי הביומטרי, מקנים סמכויות רבות לבנקים ולרשויות המדינה לפקח ולמנוע ניצול לרעה של פרטי הזיהוי של אדם, מבלי צורך להחליף את מספר הזהות שלו.

מי שלא מרוצה מהמספר שקיבל, ייאלץ להמשיך לחרוק שיניים. (בג"ץ 3554/11)

3. למי למי יש יותר כבוד

האם בג"ץ עתיד לחייב את שר המשפטים נאמן לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך מינוי שופט חדש לבית המשפט העליון, במקום השופטת אילה פרוקצ'יה, שפרשה לגמלאות לפני 5 חודשים? כך מסתמן מהחלטתו של השופט אדמונד לוי, שהורה בימים האחרונים לקיים דיון, בסוף אוקטובר, בעתירתו של יועץ התקשורת, בן-ציון ציטרין, הדורש שלא להתמהמה במינוי שופט עליון חדש (בג"ץ 5890/11).

נאמן מבקש לעכב את מינויו של שופט חדש עד לאחר פרישתו של השופט לוי עצמו בחודש הבא, של הנשיאה דורית ביניש בפברואר 2012 ושל סגנה, אליעזר ריבלין, 3 חודשים אחר-כך.

מינוי 4 שופטים בבת-אחת לבית המשפט העליון יעניק לנאמן כוח רב ויכולת מוגברת להשפיע על המינויים. אלא שציטרין מבקש שבג"ץ יורה לשר המשפטים שלא לעכב את עבודת הוועדה, ולמנות שופט אחד כבר עתה.

ציטרין הגיש את עתירתו לפני כחודש וחצי, ובימים האחרונים השיב נאמן, באמצעות פרקליטות המדינה, לעתירה. "השר מתכבד להודיע כי הוא פועל לפרסום הודעה ברשומות בדבר הצורך במינוי שופטים לעליון ולבתי המשפט הנוספים", נמסר בהודעה, "עקב פרישתה של השופטת פרוקצ'יה ופרישתם הצפויה של שופטים נוספים בקרוב".

הפרקליטות אף מציינת כי בישיבת הוועדה לבחירת שופטים, שהתקיימה לפני כשבועיים, התקיים דיון "בנושא מילוי תקנים חסרים בבתי המשפט".

במילים אחרות - ציטרין יכול לשכוח ממינויים בשיטת הסלאמי, נאמן ימנה את כל השופטים בצרור אחד. ועם זאת, השופט לוי לא עמד בפיתוי, והורה על שמיעת העתירה. למי למי יש יותר כבוד.