לאומי פרטנרס מוריד המלצה לכלל תעשיות ל"תשואת יתר"

33% מערכה איבדה מניית כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי שבשליטתו של נוחי דנקנר מאז תחילת השנה, כאשר חלק ניכר מהירידה התרחש בחודשיים האחרונים, בעקבות התפתחויות שעשויות להשפיע על אחת ההחזקות הבולטות של החברה, משאב (74%), שדרכה מחזיקה כת"ש במונופול המלט "נשר".

ב-26 בספטמבר פורסמו המלצות ועדת טרכטנברג, אשר כללו גם המלצות הנוגעות לשוק המלט בישראל. עיקרי ההמלצות כוללים עדכון והגברת הפיקוח על רווחיות הענף, הקלת הליך יבוא המלט לישראל, הגבלת היכולת לבקש היטל היצף על היבוא לישראל וגיבוש תוכנית ליצירת תחרות בענף המלט.

בסקירה שהוציאה מחלקת המחקר של לאומי פרטנרס, והגיעה לידי "גלובס", מתייחסת האנליסטית רבקה נויפלד להמלצות הוועדה ולסיכונים שהן טומנות לחברה, וכותבת כי "הגבלת היטלי ההיצף וגיבוש תוכנית ליצירת תחרות הנן ההמלצות המהותיות ביותר בעבור כת"ש. לא ניתן להעריך את מידת יישום ההמלצות בשלב זה, או לכמת את השפעתן על פעילות נשר, אולם בהינתן אקלים חדש שבו היבוא נעשה יותר פשוט - ולמרות התהיות בנוגע לאיזה גורם יפעל להקים מפעל מלט נוסף בשוק הפתוח ליבוא בהיצף - הסיכון בנשר עלה, ולאור זאת מורידים את המלצתנו לכת"ש מ'קנייה' ל'תשואת יתר'".

מחיר היעד שנותנים בלאומי פרטנרס עומד כעת על 21.4 שקל למניה, הנמוך ב-17.5% ביחס למחיר היעד בהמלצה הקודמת (מאז חילקה כת"ש דיבידנד בגובה של 1.27 שקל). מחיר יעד זה עדיין גבוה ב-26.5% מהמחיר הנוכחי שבו נסחרת מניית החברה.

כאמור, משאב היא אחת מהחברות הבולטות בפורטפוליו של כת"ש, כך שהגדלת התחרות בענף שבו היא פועלת עשויה להביא לפגיעה באחד ממקורות הרווח העיקריים של חברת ההחזקות. כך לדוגמה, בשנת 2010 רשמה פעילות המלט רווח של 172 מיליון שקל, בעוד שכת"ש הרוויחה בתקופה זו 410 מיליון שקל (כולל רווח חד-פעמי גדול בכלל ביוטכנולוגיה בהיקף של 276 מיליון שקל). במחצית 2011 השיגה פעילות המלט רווח של 83 מיליון שקל, בעוד שהרווח הנקי של כת"ש עמד על 33 מיליון שקל בלבד.