קנדל: "חבל שחבילת טרכטנברג תפורק - לא תצוץ כזו בעתיד"

פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, דיבר היום (ג') בפורום שוק החוב שהמתקיים היום ברשות מדרוג ובשיתוף עם "גלובס", קנדל פתח את דבריו בהתייחסות לועדת חודק, "לפני חמש שנים התחלנו לדבר על יצירת רגולציה עצמית וממשל תאגידי כשירות למוסדיים. היו כמה שתמכו, אבל רובם לא התענינו. קיבלנו מהם תשובה שכשכולם יצטרכו, גם אנחנו. המיזם לא הלך וניסינו להקים עוד כמה וזה לא הלך.כשנוצרת בעיה בנושא מסוים, בין אם שוק ההון ובין אם באחרים, מי שמשתתף בשוק מכיר את הבעיה ראשון ולכן גם יכול לטפל בה", ציין קנדל.

"לצערינו רגולציה עצמית כמעט ולא קיימת בישראל, וניסינו להביא את הרגולציה הזו אך אנשים אמרו לנו - מי אתם בכלל?בכנס "גלובס" לפני כמה שנים אף קיבלנו רמז על כך שניתן אף לתבוע אותנו על זה", אמר.

פרופ' יוג'יין קנדל המשיך ואמר כי ועדת חודק היא דוגמא קלאסית לפתרון רגולטורי לבעיה שיכלה להיפתר על ידי רגולציה עצמית. "כשבעיות וניגודי עניינים ביום יום מגיעות לפרופורציות שהרגולטור, במקרה הטוב, או המחוקק במקרה הפחות טוב, שמים לב להם, אז רגולציה עצמית כבר לא מספיקה. רגולציה ממשלתית הוא כלי יותר קשה ופחות מתחשב. במקום אזמל, מקבלים גרזן. בעבר, אף אחד לא מחה על כך שכשהגיע תשקיף, היתה שעה אחת לבחון אותו ולהחליט אם משתתפים בהנפקה. כל דבר שלא יעשה ברגולציה עצמית, יעשה ברגולציה הרבה יותר מגושמת וכואבת בסופו של דבר".

קנדל התייחס אף למצב הכלכלי בעולם ואמר כי "אנחנו בעולם בנמצא במצב שחור-אפור, אבל דווקא בישראל אנחנו במצב לא רע. יש לנו אתגרים לטווח הקצר. הייתי לפני חודש בג'קסון הול ויצאתי משם מדוכא", אמר. קנדל הוסיף כי בארה"ב אין מנועי צמיחה, המדיניות הפיסקאלית בעייתית, וגם מדיניות מוניטרית. בישראל יש בעיה של מחירי הדיור. זו בעיה שהממשלה הנוכחית ירשה אותה. באמצעים שנקטנו הצלחנו לייצב את השוק ואנחנו מצפים שימשיך להתייצב והמחירים ירדו לרמה סבירה. זה יכול להיות כרית צמיחה לטוח הקצר, כי אנחנו בפירוש מתכוונים להאיץ בניה בשנים הקרובות", הכריז.

עוד בהתייחס לכלכלה הישראלית אמר כי יש לנו גם בעיות סטרוקטוראליות בהון אנושי. מה שמגביל את צמיחת היי-טק היא הבעיה לגייס מהנדסים לתחום. "יש פה גם עניין של מיקוד יתר בייצוא של התעשייה, לשווקים שלא הולכים לצמוח בשנים הקרובות", אמר. "אנחנו גם יותר מדי ממוקדים ב-ICT, יש תחומים מאד מעניינים שהביקוש אליהם תמיד ישאר גבוה כמו IT פיננסי, ניהול כספים, חקלאות, חלל - כל אלה מטופלים אצלנו".

קנדל התייחס גם לשתי ועדות בהן היה חבר - ועדת הריכוזיות וועדת טרכטנברג. לגבי ועדת הריכוזיות הוא אמר כי "חברות האחזקה הגדולות הן בנים פיננסיים שיוצרים בעיות גם בתחום התחרות וגם ביציבות הפיננסית, אלוקציה של הון, ניגוד עניינים ובכלל בביזור של קבלת החלטות כלכליות במשק.

עוד הוסיף "בועדת בכר, אחד הדברים הטובים שקרו שקבלת ההחלטות התפזרה משלושה בניינים לחמישה עשר". "גופים כאלה קמים בעיקר בשווקים מתפתחים כי הם מחילים מוסדות שלא קיימים בהם. אבל אנחנו כבר שוק מפותח והתועלת בגופים גדולים כאלה נעלמת ונשארות הסכנות. זו היתה יוזמה של רוה"מ שהקים ועדה שהיתה אמורה לבחון את הנושאים הבאים: האם לווה גדול צריך להיות גם מלווה גדול ואנחנו אמרנו שזה לא עובד, בנושא של מבנה פירמידלי - אצלנו הפירמידה הפוכה - בעל שליטה מתבסס על בסיס מאד קטן, וכיום אין מגבלה לגודל הפירמידה וכעקרון היא יכולה לגדול גם לשליש מהמשק. אני די בטוח שאפילו 10% ישלטו על ידי בסיס מאד רעוע ומקבל החלטות אחד. נושא נוסף היה האם אנו רוצים ליצור מונופולים של תשתיות", אמר.

"אני מסכים שאנחנו יוצרים פה משהו דרמטי. אין מילה אחרת לזה. השינוי אמור להביא להרבה יותר תחרות והרבה פחות סיכון פיסקאלי. אין שום כוונה לפגוע באף אחד, בטח לא בחוסכים ובוודאי לא חברות. רק רצינו שהפעילות העסקית תיקח קצת פחות סיכונים. אין מנוס מלבצע את מסקנות ועדת הריכוזיות. ארבע שנים זה מספיק זמן כדי להתאים. יש הרבה מאד דרכים כשהמטרה שיהיו פחות מבנים מימוניים (פירמידות) ותגבר הפעילות הריאלית".

"חוסר אחריות להעלות את הוצאות הממשלה"

בהתייחס לוועדת טרכטנברג אמר כי הרבה מאד אנשים מסתכלים היום על ההמלצות ואומרים שאין בהן כלום, אבל במאי 2011 אף אחד לא האמין שמשהו כזה בכלל יכול היה לקרות. "כל אנשי הוועדה מאמינים כי יהיה כאן שינוי דרמטי. רוה"מ, אחרי לימוד מעמיק של ההמלצות, מרגיש שהן חשובות והוא מחויב ליישם אותן ואני חושב שאנחנו צריכים לכולנו להתאחד וליישם אותן. יהיה אפשר לעשות התאמות קטנות בחקיקה, אבל אם ניתן לבעלי אינטרסים רבים שנפגעו עקב ההמלצות או לא קיבלו מה שקיוו, ולכל אינטרס כזה יש רפרזנטציה, אם ניתן להם לפרק את החבילה זה יהיה חבל כי אני לא בטוח שחבילה דומה תצוץ בעתיד הקרוב במדינת ישראל".

עוד הדגיש קנדל כי יהיה זה חוסר אחריות מוחלטת להעלות את הוצאות הממשלה. לפרוץ מסגרת תקציב ולקוות לטוב, זה חוסר אחריות.

בהתייחס לשיעורי המיסים אמר "לא היתה לנו כוונה להעלות מיסים, אבל קיווינו לפני שנתיים שתהיה יציאה מהמשבר כמו שהיה ב 2008. אם זה היה קורה היה לנו מספיק כסף לעשות שינוים גם ללא עצירה של מתווה המיסים. לצערנו יצאנו מהמשבר טוב, אבל ישראל לא יכולה לצמוח יותר מהר מאשר השווקים שישראל מוכרת להם. לכן עצרנו את מתווה המיסים. עלייה של מס החברות כפי שהוצע, ליותר מ 30%, זה פשוט לא אחראי. זה יבריח חברות וימסה את החסכונות הפנסיוניים שלנו. לכן המלצנו להשאיר ב 25% ואם יהיו אילוצים פיסקאליים לתקציב 2013, המלצנו לשקול את זה.

קנדל שהתייחס לדיור אמר כי אחת הבשורות הגדולות בדוח, הוא יצירה של שוק שכירות גדול. "אנחנו מוכנים לשנות חקיקה בנושא מיסוי כדי שיהיה אפשר להשקיע במניות ובחוב באופן שקוף, כמו שפרט משקיע. אנחנו רוצים להסיט את ההשקעות הישירות בדירות, להשקעות דרך קרנות. זה תחום מאד מעניין, כי מדובר בנכסים לטווח ארוך ויש פה קריאה לכל המוסדיים, להתעניין בנושא", אמר. "אנחנו מנסים לייצר מאסה קריטית וציריכם את המוסדיים כשותפים".