רוח, או רוח של מאוורר?

התיקו ב"משחק העונה" מול מכבי חיפה תקע את מכבי ת"א במקום, ואנחנו שוב לא יודעים אם הקבוצה הזאת היא דבר אמיתי ■ חיים שדמי חושב שהבעיה של מכבי פשוטה: היא סוחבת על הגב שלה את ההיסטוריה בת זמנה

ממכבי ת"א ציפו אתמול (ב') לנצח כדי להראות שהדיבור עליה אמיתי. שהרוחות שנושבות ממנה לא באות ממאוורר תקרה שעושה רוח, אלא שזאת תחילתה של סופה ממשית שמסוגלת לערבל סביבה הכל. אבל כדי שמכבי תנצח את חיפה אתמול, היא צריכה להיות מועדון. מועדונים מנצחים משחקים כשמה שמונח על המאזניים הוא מעבר לשלוש נקודות לניצחון. מכבי ניצחה את חיפה לפני שנה או שנתיים בבלומפילד כי המשחק היה משחק חסר משמעות. תנצח או תפסיד, שגרת יומה של מכבי באותם ימים לא הושפעה מניצחונות או הפסדים.

בשלב הנוכחי של ההתפתחות שלה, מכבי עדיין איננה מועדון. היא קבוצה עם פוטנציאל ממשי שלראשונה ב-15 השנים האחרונות מתיימרת בצדק להיות מועדון. הבעיה של מכבי שהיא סוחבת על הגב שלה היסטוריה. ההיסטוריה שלה מלמדת עליה שהיא המועדון הגדול בארץ. אם מסתכלים ברשימת התארים, היא עדיין כזאת. אבל הרשימה מעידה על העבודה המרשימה שנעשתה במכבי שנים ארוכות... לפני שנים ארוכות. בשנים שחלפו מאז מיצבה את עצמה חיפה בעמדה של המתיימרת להיות המועדון הגדול בארץ. חיפה מבקשת להתאים את רשימת התארים ליומרות שלה.

בכל פעם בשנים האחרונות שמכבי השמיעה רעשים של יומרה, נעמדה מולה ההיסטוריה שלה ושמה אותה בפרופורציה. פעם הקהל שלה, פעם התקשורת, לרוב היא עצמה. מדי פעם נידבה חיפה ראי של פרופורציה. האנשים שהפעילו את מכבי משך כל השנים האלה, היו דמויות שדיברו בשם ההיסטוריה, אבל לא היה להם חלק ממשי ביצירתה.

***

במכבי לא יודעים עדיין לומר אם הקבוצה שניצחה חמישה משחקי ליגה והרשימה בלא מעט הופעות באירופה היא דבר אמיתי או מאוורר. היא נראית אמיתית, היא מכוונת לשם, אבל גם מכבי עם נמני ניצחה ארבעה משחקים רצופים בעונה שעברה והסגל היה אז די דומה. גם אז התרוצצו שם עטר, יצחקי ומדוניאנין, גם אז התעקש ניבאלדו לארגן טיולים מאורגנים במחוזות הפאניקה.

הבעיה של מכבי שהיא סוחבת על הגב שלה את ההיסטוריה בת זמנה. ההיסטוריה בת זמנה של מכבי איננה דומה במילימטר להיסטוריה המוקדמת שלה. כל אחד מהשחקנים במכבי בשנים האחרונות נדרש להחזיר את ההיסטוריה של השנים המוקדמות. אף אחד מהם לא חונך באמת על המוטיבים שיצרו את מכבי ההיסטורית. הבעיה של מכבי שגם למאמן שלה אין קשר למכבי ההיא. למעשה, המאמן שלה הוא אחד המייצגים המובהקים של הדור הראשון למחוק את מכבי ההיא.

***

המשחק אתמול היה מסוג המשחקים שמה שמונח בהם על כף המאזניים הוא מעבר לשלוש נקודות. היה שם מועדון שלא יכול להרשות לעצמו להפסיד, ומועדון פוטנציאלי בהתהוות. התקבל קרב ענקים. יש משהו מרשים ומהנה בלראות ענק שמסרב להתפנות מהזירה על אף שכולם אומרים לו שזה מה שהולך לקרות לו. חיפה לא נלחמה על הכבוד שלה, חיפה נלחמה על ההווה שלה שנבנה הודות להיסטוריה בת זמננו. חיפה לא רצתה שההווה שלה ייהפך כל כך מהר לסתמי. שמונה נקודות פיגור במחזור השביעי במקרה של הפסד למי שמבקשת לנשל אותך מהתואר - העתיד לא נראה מזהיר ממקום כזה. מועדונים לא ממהרים להתמסר לעתיד כזה.

***

סגלים פחות או יותר זהים בהשוואה לעונה שעברה, שני מועדונים במצבי צבירה שונים, צעירים מהנוער שנדרשים לקחת על הגב שלהם קבוצה שמבקשת להחיות את ההיסטוריה שלה, מועדון אלוף עם גב אל הקיר - תיקו היה רשום על המשחק הזה. והוא מותיר את שתי הקבוצות באותו מקום שבו הן היו לפני שריקת הפתיחה: על פרשת דרכים.

***

קרבות גדולים תמיד מייצרים מערבולת. אחרי שהמערבולת תשכך, האבק ישקע והראות תתבהר, איווניר ירים את הראש, ישים לב שהוא עומד באותה הנקודה בפרשת הדרכים בה עמד לפני בוא המערבולת, אבל הוא ישמח לגלות שלמרות הטלטלה, המבט שלו נשאר מכוון לעבר הדרך הנכונה. התיקו אתמול היה מעודד מבחינתו משום שמכבי עוד לא בשלה לנצח את חיפה בתנאים שנוצרו ערב המשחק אתמול, אבל היא גם לא הפסידה. זה מבחן בגרות הכרחי. הזמן של מכבי לנצח את חיפה העונה יגיע, אם היא באמת תחליט שהיא חוזרת להיות מועדון. זה כרגע מותנה בעיקר באיווניר. עד עכשיו איווניר מתבגר מאוד יפה עם מכבי. יותר מדי אנשים לא מעריכים מספיק את העבודה שעושה איווניר במכבי, כי יותר מדי אנשים לא מבינים באמת את משמעויות ההיסטוריה שלה.