השנים הטובות של המאהבת

בית המשפט המחוזי הפך השבוע את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, ושלל ממאהבת של גבר נשוי פיצוי בסך 50,000 שקל שניתן לה בגין עוגמת-הנפש ובזבוז "השנים הטובות" על מערכת היחסים חסרת התכלית.

הרומן בין הגבר הנשוי למאהבת החל במקום עבודתם המשותף ונמשך כעשור, שבו הביאו השניים ילדה משותפת לעולם. במשך כל אותם שנים הגבר שמר את הרומן בסוד מאשתו החוקית, ורק כשנולדה הילדה חשף אותו ועזב את הבית.

4 חודשי מגורים משותפים עם המאהבת הבהירו לגבר שעשה מקח טעות, הוא סיים את מערכת היחסים ארוכת-השנים עם המאהבת ושב לאשתו החוקית. הגבר המשיך לתמוך כלכלית בילדה שנולדה ושמר עימה על קשר, אך המאהבת הזועמת לא השלימה עם הנטישה החד-צדדית והגישה שלל תביעות לבית המשפט.

המאהבת תבעה הן להכיר בה כידועה בציבור של הגבר בשנים שבהם ניהלו את הרומן, ובכך להעניק לה מחצית מהזכויות הכספיות והרכוש שצבר באותם שנים; והן לקבל פיצויים בגין הפרת הבטחת נישואין, בטענה כי הם הצהירו על כוונה להינשא לכשיתגרש מאשתו.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את שתי התביעות לאחר שבחן את עובדות המקרה. אמנם אין מניעה משפטית להכיר במאהבת של גבר נשוי כידועה בציבור שלו, אך נטל ההוכחה על המאהבת הוא כבד במיוחד, ולא זאת בלבד שעליה להוכיח כי במהלך הרומן הם חיו יחד וניהלו משק-בית משותף - אלא שהיא צריכה להוכיח גם כי לגבר הייתה כוונה ברורה ומוגדרת להפוך אותה לשותפה לזכויות ולנכסים הספציפיים שנצברו באותו זמן.

גם הוכחת הפרת הבטחת נישואין לצורך קבלת פיצוי אינה פשוטה כלל, ובתי המשפט אינם ששים להטיל קנס כספי על אדם שבסך-הכול מימש את זכותו להתחרט בטרם קיבל על עצמו התחייבות כה גדולה.

בית המשפט האמין למאהבת, שטענה כי ציפתה שהגבר יעזוב את אשתו ויינשא לה ברבות הזמן - אך האמין גם לגבר, שטען כי מדובר בציפייה סובייקטיבית ממשאלות-ליבה של המאהבת, וכי לא הייתה לה בסיס ריאלי במציאות לאור אופי התנהלות הרומן הסודי במשך שנים כה רבות.

האישה בזבזה, הגבר נהנה

על אף שתביעותיה של המאהבת נדחו לכאורה, בית המשפט לענייני משפחה חש שלא בנח להוציאה בידיים ריקות לגמרי. נצבה בפניו אישה לא צעירה, שבזבזה את "שנותיה הטובות" בין גיל 30 ל-40 על רומן חסר סיכוי ומשפיל במידה רבה, ובסיומו מצאה את עצמה כאם חד-הורית ללא בטחון כלכלי.

הגבר, לעומת זאת, נהנה לכאורה מכל העולמות - גם נותר נשוי לאשתו החוקית, וגם החזיק לו מאהבת צעירה יותר מהצד - ולכן בית המשפט לענייני משפחה מצא לנכון לחייבו לפצות את המאהבת בסכום של 50,000 שקל על השנים האבודות.

הענקת פיצוי נזיקי על אובדן השנים הטובות הפכה לנפוצה מאד בשנים האחרונות בבתי המשפט לענייני משפחה, בהקשר לסרבנות גט. פיצויים אלה ניתנים למסורבי הגט, גברים ונשים כאחד, בין היתר בגין היותם כלואים במערכת נישואין חסרת סיכוי ומאמללת ומנועים במשך שנים מלפתח מערכות יחסים חדשות.

בית המשפט לענייני משפחה סבר כי פיצוי דומה ראוי לתת גם למאהבת, וראה ב"מלכודת" סטטוס המאהבת מקבילה למצבה של מסורבת הגט, שכן גם היא בזבזה שנים חשובות בחייה על מערכת יחסים חסרת עתיד, במקום להינשא לגבר פנוי בשנים שבהן עוד יכלה ללדת ממנו ילדים.

מדוע אם כן נפסל פסק הדין? נראה כי בית המשפט לענייני משפחה התעלם מהבדל חשוב מאד בין מסורבת הגט למאהבת, והוא הרצון החופשי. בניגוד למסורבת הגט, למאהבת הייתה אפשרות לצאת ממערכת היחסים אשר הסבה לה נזק כה גדול בהחלטה חד-צדדית שלה בכל עת.

גם אם ניתן למצוא שפע של הסברים פסיכולוגיים לשאלה מדוע נשים מסוימות בוחרות להשקיע במערכת יחסים שמירב הסיכויים שתיכשל, עדיין מדובר בבחירה חופשית שנעשית בעיניים פקוחות.

ייתכן כי מתן פיצוי בגין עוגמת-נפש ושנים אבודות מתאים יותר למצבים שבהם המאהבת כלל לא ידעה שהגבר נשוי.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, עורכת פורום דיני משפחה ב"גלובס".