סרצ'נסקי: "אין כרגע מקום להעברת נכסים גדולה לחו"ל"

"בסופו של יום פירמה הולכת לגייס איפה שכדאי. פרענו כמעט את כל החוב לבנקים כי שוק ההון נתן כסף ללא דרישה לביטחונות. צריך להיות לא חכם כדי לא להשתמש בזה". כך אמר היום אסי ברטפלד, מנכ"ל קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, בפאנל שעסק במסקנות ועדת חודק ויישומן, במסגרת פורום שוק החוב של מידרוג ו"גלובס".

ברטפלד, המנהל קבוצה שהיא מהלווים הגדולים במשק, ובעלת השליטה בגוף מוסדי גדול (קבוצת הפניקס-אקסלנס) נתבקש להתייחס לוועדה בכובעו כמוסדי אך אמר כי "זה הבל הבלים לטעון שלקבוצת דלק יש קשר לוועדות ההשקעה של הפניקס-אקסלנס. אין לי אמירה בוועדות ההשקעה שלהם, אפילו קפה אני לא מקבל שם. לראיה, בגיוס האחרון הם לא השתתפו".

ברטפלד התייחס לדרישות ההון הצפויות מהבנקים שנשחשפו ב"גלובס" - יעד הלימות הון של 11% - ואמר כי "אם הבנקים יצטרכו להגביל את דרישות ההון, החברות ילכו לשוק ההון בחו"ל".

אורי רבינוביץ', משנה למנכ"ל ומנהל ההשקעות הראשי בהראל פיננסים, התייחס לאפשרות העומדת בפני גוף מוסדי לרכוש אג"ח שאינן עומדות בתקנות ולנמק, ואמר כי "חודק הוא לא אמץ או נמק אלא אמץ ואמץ. נכון שהרגולטור מאפשר לנמק, אבל ברגע שאתה מתחיל לנמק אתה מתחיל להיות בבעיה".

טל רובינשטיין, מנכ"לית כלל חיתום, התייחסה להשוואה בין החוב הבנקאי לחוץ בנקאי, ואמרה כי "אנחנו מתעלמים מאלמנט אחד מהותי שהחוב החוץ בנקאי הוא סחיר, בעוד שבנקים בהגדרה נותנים אשראי לטווח ארוך. גם בתמחור זה בא לידי ביטוי, וחוב חוץ בנקאי יקר יותר. צריך להיזהר ממצב בו החוב האיכותי יישאר בבנקים והמוסדיים יחשפו אליו רק דרך רכישת שטרי הון של הבנקים".

"גיוס אג"ח בזק - מהקשים בחיי"

אחת החברות שגייסה אג"ח תחת מסקנות ועדת חודק היא בזק, שגייסה כ-3 מיליארד שקל ברבעון השני של השנה. " זו הייתה אחת ההנפקות הכי קשות בחיים שלי", התוודה אלן גלמן, משנה למנכ"ל ומנהל כספים ראשי בבזק. "היה תהליך מעניין. היה קשה, אבל היה נכון. בסופו של דבר כוונות חודק נכונות".

כאמור, אחת הטענות כלפי מסקנות הוועדה היא שרק החברות הגדולות יכולות להנפיק תחת חודק, ואלה בכלל מעדיפות ללכת לבנקים. "יש כל מיני חברות תעשייתיות ציבוריות קיבוציות שיכולות להנפיק פה אג"ח, אבל הן לא יגיעו לשוק בגלל חודק. הן ילכו לבנק", אמר גיל גזית, מנכ"ל מידרוג. "הכל נעשה בחדר סגור ובפחות כאב ראש. לכן אני חושב שבתוך 4-5 שנים, מימון חוץ בנקאי יהיה רק לחברות גדולות, מסקטור הביטוח, הבנקים והנדל"ן שאין להן ברירה".

גילי כהן, לשעבר מנהל ההשקעות הראשי באקסלנס וחבר בוועדת חודק, התייחס לסוגיה שעלתה על השולחן לאחרונה בעיקר בהקשר של דלק נדל"ן ובעל השליטה בה, יצחק תשובה, וגם במקרה של טאו של אילן בן-דב. מדובר בגיבוי שבעל השליטה נותן לחברה בפירעון חובותיה. "הגיע הזמן שנעלה כיתה", אמר כהן. "חוב צריך לשלם אבל אנחנו בתור משקיעים צריכים גם לקחת בחשבון שכשאנו נותנים חוב, נותנים אותו לפירמה, לא לבעל השליטה. טוב הלב של בעל שליטה כזה או אחר, הוא לא שיח מקצועי. אם בעל שליטה יכול לסייע, זה רק בונוס".

כהן התייחס גם להשוואות בין הבנקים למוסדיים בהיבט של מתן אשראי ואמר כי "שוק ההון לעולם לא יצליח לתת אשראי כמו בנקים. אבל חייבת להיות חלוקה נכונה יותר ושהבנקים יתחילו לראות בשוק ההון שחקן לגיטימי". על ההצלחות של חודק אמר כהן כי "הפערים המקצועיים שהיו לבתי השקעות מול חברות הביטוח נסגרו", אולם הוא ציין כי "יש עדיין בעיות בין משרד האוצר לרשות ני"ע. ככל שיהיה שיח בין הרגולטורים ובין כל גופי ההשקעה, ללא אבחנה בין קרנות נאמנות לגופי חסכון לטווח ארוך, זה רק יעזור לשוק".

"לנתח חברות בחו"ל - יומרה גדולה"

בפאנל נוסף, שעסק בנושא של השקעות המוסדיים בחו"ל, אמר אייל בן שלוש, לשעבר הממונה על שוק ההון באוצר ומי שפתח למוסדיים את הדלת להשקעות מעבר לים, כי "היקף ההשקעה ואיכות ההשקעה בחו"ל סבירים. אני לא רוצה לחלק ציונים, אבל צריך לזכור שיציאה לחו"ל בעשור האחרון הייתה קשה למשקיע הישראלי. אני מעריך שהמגמה הזו תמשיך, רק שאני מקווה שבשונה מההתנהלות בשוק הישראלי, ההתנהלות בהשקעות בחו"ל תהיה אחרת. להערכתי, על כל רכישת נכס יש מקום לאנליזה".

נציגי המוסדיים בפאנל התנגדו לטענותיו של בן-שלוש. " לייחס לגופים מוסדיים קנייה כלאחר יד זו אמרה קשה. גוף שיפעל ככה יתמוטט והיו כאלה", הזכיר יאיר לפידות, מנכ"ל משותף ובעלים של בית ההשקעות ילין-לפידות.

החשיפה של ילין לפידות לחו"ל נעשית בצורה קצת שונה מאשר רוב בתי ההשקעות - על ידי תעודות סל. "זו יומרה גדולה לנתח חברות בחו"ל. היה אנליסט שאמר שבעידן הטכנולוגיה ניתן לשבת בתל אביב ולנתח כל חברה. אבל אני שייך לאסכולה אחרת", אמר לפידות.

אילן רביב, מנכ"ל מיטב, הסכים כי "האינטרנט לא נותן מספיק מידע", אבל לדבריו, "יש לנו אנליסטים מספיק טובים בארץ שיכולים לנתח חברות בחו"ל. אנחנו לא מכסים את כל העולם, אבל מנתחים לעומק מספר חברות מצומצם ואת השאר דרך תעודות סל. אנחנו גם לא מתביישים להשקיע דרך קרנות נאמנות בחו"ל, בעיקר בנישה ספציפית או מנהל שיש לו הצלחה לאורך שנים. איפה שאנחנו מרגישים שאנחנו לא מבינים אנחנו לא מתקרבים. למשל: הבנקים, בארה"ב ובאירופה, אנחנו לא משקיעים ישירות".

גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות בעמיתים, הסביר כי "אנחנו מייצגים לקוחות לפנסיה, ולכן אני מודד את הכספים שנצברים אצלי בצורך שלהם להבטיח רמת חיים, הבטחה שהיא בעיקרה צמודת מדד. לכן, אני לא רואה מקום למעבר נכסים גדול לחו"ל. יחד עם זה, יש תחומים שיש בהם יתרון בפיזור, בתחום המנייתי, למשל, לישראל יש חסרונות".

אחת הטענות שעלו בפאנל היא שבשל מסקנות ועדת חודק, מוסדיים עשויים להסיט כספים רבים לחו"ל, שם כמובן לא חלות התקנות. "התקנות לא השפיעו על הגברת השקעות בחו"ל", אמר בהקשר זה רביב. "לדעתי, זו תקופה נכונה לצאת לחו"ל, וזה אומר שיש צורך בשינוי ארגוני שיתאים לכך. אנחנו, בסוף הדרך, נמצא את עצמנו עם 50% מרכיב המניות בחו"ל".