"שרי האוצר של אירופה שוקלים 'תספורת' גדולה יותר ביוון"

שרי האוצר של האיחוד האירופי סבורים כי הסקטור הפרטי צריך לשאת בנטל כבד יותר בחילוץ יוון, כלומר לספוג "תספורת" גדולה יותר על האג"ח הממשלתיות של יוון שמחזיקים גורמים פרטיים; זו הסיבה ששרי האוצר הודיעו אמש כי הם מוכנים לעשות יותר כדי לפתור את המשבר ולחזק את הבנקים באירופה. כך מדווח העיתון "וול סטריט ג'ורנל".

אמש ננעלה פגישתם של שרי האוצר של האיחוד האירופי בלוקסמבורג, כשבסיומה הם הודיעו כי הם מבינים שלא נעשה מספיק כדי להתמודד עם המשבר וכי יש לעשות יותר. הם אמרו כי יבחנו דרכים לחזק את ההון העצמי של הבנקים באירופה, כדי לסייע להם להתמודד עם מחיקות. אגב, רק אתמול הודיע דויטשה בנק הגרמני כי ימחק 250 מיליון אירו בגין ירידת ערך של אג"ח יווניות שברשותו.

די היה בהודעה העמומה שיצאה אמש מאירופה כדי להקפיץ את השווקים. וול סטריט עברה במהירות מירידות של כ-2% לעליות של עד 3%, והיום נרשמות עליות חדות בבורסות אירופה. אך ה"ג'ורנל" חושף פרטים נוספים מאותה פגישה, המעידים על כוונותיהם של שרי האוצר האירופים - ובעיקר על המחלוקות ביניהם.

לפי הדיווח, שרי האוצר נשמעים כמי שכבר ויתרו על יוון וסבורים כי החוב שלה כ"כ גדול עד שהיא לא תוכל להחזיר את כולו. בתחילת השבוע הודיעה יוון כי לא תעמוד ביעדי הגירעון שהציבה לעצמה השנה ובשנה הבאה, יעדים שנקבעו כתנאי לקבלת סיוע מקרן המטבע הבינלאומית ומהאיחוד האירופי. יוון שרויה במיתון זו השנה הרביעית, מה שמקשה עליה עוד יותר להחזיר את החובות. יחס החוב-תוצר של יוון אמור להגיע השנה ל-177%.

ה"ג'ורנל" מדווח, אם כן, ששרי האוצר של אירופה מעריכים כי יוון תבצע "תספורת" גדולה יותר למשקיעים מכפי שהוערך קודם לכן, בעת גיבוש חבילת הסיוע השנייה ביולי האחרון. מספרים ספציפיים עדיין אין, אך לפי הדיווח הכיוון של שרי האוצר הוא ליצור "חומת אש" סביב יוון כדי למנוע חדלות פירעון גם במדינות אחרות, וזאת על ידי הפניית כספים למדינות כמו אירלנד ופורטוגל וכן חיזוק ההון העצמי של הבנקים באירופה כדי שאלה יוכלו להתמודד עם המחיקות בגין ה"תספורת" היוונית.

"חומת אש"

אך באירופה, כמו באירופה, שום דבר לא עובר ללא חילוקי דעות. צרפת, שהבנקים שלה חשופים ליוון באופן מאסיבי, מתנגדת לכל שינוי בתנאי חבילת הסיוע שגובשה ביולי, כלומר היא אינה סבורה כי יש לבצע "תספורת" גדולה יותר למשקיעים. גם ספרד תומכת בקו זה. מצד שני, גרמניה מסרבת כעת להתחייב לאישור חבילת הסיוע מיולי עד אשר פקחי ה"טרויקה" (האיחוד האירופי, קרן המטבע והבנק המרכזי האירופי) יסיימו לבצע את הבדיקות שלהם ביוון כדי לראות שהיא אכן עומדת בתנאים לקבלת סיוע נוסף. בדיקות אלה צפויות להסתיים בסוף החודש, לכל המוקדם.

שר האוצר השבדי התבטא אתמול בצורה מאוד קודרת על המצב ביוון: "זה די ברור שהחוב של יוון הוא מאוד מאוד גדול וצריך לעשות משהו עם זה". בכך הוא רמז כי יש לבצע "תספורת" גדולה יותר כדי להפחית את החוב של יוון. הוא גם הדגיש את הצורך בבידוד חדלות פירעון של יוון, כלומר ביצירת אותה "חומת אש" ידועה עליה מדברים הרבה באירופה: "חשוב מאוד שניצור חומת אש, מעין גדר סביב יוון".

תוכנית הסיוע השנייה ליוון, שגובשה ביולי, אמורה לצאת לדרך לאחר שתאושר הגדלת קרן הסיוע האירופית ל-440 מיליארד אירו. תוכנית זו צריכה להיות מאושרת בכל 17 בתי המחוקקים של מדינות גוש האירו, כאשר כל מדינה יכולה להפיל את התוכנית. סלובקיה, למשל, יכולה להיות הכי קשה בהצבעות: הקואליציה שם מתקשה להשיג רוב בפרלמנט ולכן דחתה את ההצבעה ל-25 באוקטובר (ההצבעה הייתה אמורה להתקיים ב-11 באוקטובר).

תוכנית החילוץ השנייה לא כוללת בתוכה "תספורת" מהותית אלא של 10% בלבד ולכן לא עוסקת בהקטנת החוב הלאומי של יוון, שהגיע כבר ל-350 מיליארד אירו. במקום זאת, התוכנית מבקשת ממחזיקי האג"ח (בעיקר בנקים אירופיים ומוסדיים) לדחות תשלומים אפילו עד 30 שנה.