מקורב לצדיק בינו: "הוא יעדיף למכור את הבנק הבינלאומי"

כשצדיק בינו רכש את השליטה בבנק הבינלאומי אי שם ב-2003, הוא לא עשה את זה בשביל לקבל הלוואות בתנאים טובים יותר. "צדיק תמיד אמר שאם הוא רוצה לדעת אם יש לו ביד עסקה טובה, הוא הולך לבנק אחר כדי לקבל הלוואה", מספר ידיד קרוב של בינו. "קודם כל כי אסור לו בבינלאומי, ושנית, בגלל שאם הוא רוצה תשובה אמיתית, הוא צריך ללכת לבנק אחר".

אם המלצות הביניים של הוועדה להגברת התחרותיות במשק, ובשמה העממי "ועדת הריכוזיות", יהפכו למסקנות סופיות ואף יאומצו בחקיקה, הרי שבינו יוכל אולי בעתיד ליטול הלוואה מהבינלאומי, אבל לא כבעל-בית. המלצות הביניים קבעו קריטריונים ברורים להפרדת אחזקות ריאליות ואחזקות פיננסיות, ובינו, שלעת עתה עומד בקריטריונים המוצעים (אחזקות בגוף ריאלי עם הכנסות מעל שמונה מיליארד שקלים או מאזן מעל עשרים מיליארד שקלים ובמקביל אחזקות בגוף פיננסי המנהל מעל חמישים מיליארד שקל), ייאלץ להיפרד מאחד משני עמודי התווך של פעילותו העסקית - קבוצת פז או קבוצת הבנק הבינלאומי.

מאז פרסום מסקנות הוועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר היוצא חיים שני מתהלך בינו בתחושה קשה מאוד. מכל הטייקונים במשק, אומרים בסביבתו הקרובה, דווקא הוא הפך להיות השעיר לעזאזל של המאבק בריכוזיות. "בסופו של דבר", אומר ידיד קרוב, "המסקנות האלה יצאו ממש עקומות. זה חלם טוטאלי: לא נוחי דנקנר, שחולש על כל המדינה, לא שרי אריסון - מכולם, דווקא בינו, שיש לו את שני הגופים הכי מפוקחים, שלא יכול להזיז סרגל בלי לקבל אישור, שיש לו שני עסקים שאין ביניהם שום סינרגיה, מוצא עצמו במוקד".

- הוא מרגיש קורבן?

"אני חושב שהוא חייב להרגיש ככה. לא רק שהוא הופתע, הוא השתומם: מכולם מחפשים דווקא אותו? בינו בנה את עצמו בעשר אצבעות, הוא כולו מושקע רק בישראל, והכול בעבודה קשה. כל דבר שהוא עשה הוא השיג באישורים, ולו אומרים למכור?".

מודי בן ש"ך, לשעבר מנכ"ל פז, המחזיק בעצמו ב-5% ממניות החברה, מצדד. "הייחוד של צדיק בינו לעומת האחרים הוא שרכישת שתי החברות קיבלה אישור מיוחד ממדינת ישראל", כך בן ש"ך. "בינו שם את כל יהבו בישראל. כל ההשקעות שלו הן ציונות נטו. המסקנות גורמות לו עוול נוראי באופן אובייקטיבי. גם הדרישה שהוא ימכור בתוך ארבע שנים היא דרישה קשה. מי שמצוי בעולם העסקים יודע שארבע שנים זה פרק זמן מאוד קצר בסייקלים של עסקים, וזו התערבות שלטונית מאוד קשה ומאוד לא צודקת. איך אפשר לעשות עסקים עם המדינה אם כך היא נוהגת? מה רוצים? שטייקון עולמי יקנה אותו?".

"אני מציע להיזכר", מגיב לטענות גורם המקורב לוועדת הריכוזיות, "שגם לגבי המסקנות של ועדת בכר נטענה אותה הטענה. אמרו 'אף אחד לא יקנה את זה' כאשר דובר בקופות הגמל וקרנות הנאמנות שהוועדה דרשה להפרידן מהבנקים. לכן נתנו שם פרק זמן של חמש שנים למכירה. אחרי שנה וחצי הכול נגמר".

- המציאות הכלכלית היום לא דומה לימים ההם.

"לפי מה שידוע לי, חברי הוועדה חשבו על שלוש אפשרויות: האחת, שמשקיעים זרים ירכשו; השנייה, שיש בארץ לא מעט אנשים שיכולים להציע, אנשים שהם פחות מוכרים, פחות מפורסמים, והם לא פירמידות עסקיות. והאפשרות השלישית, שזה באמת לא יהיה פשוט".

- ונגיד שנתעלם מהאפשרות השלישית, ושאחת משתי האפשרויות הראשונות היא שתגבר. לצרכן זה ישנה בכלל שפלוני יחזיק בפז ואלמוני בבינלאומי?

"הנחת הבסיס היא שאם המצב ישתנה, זה ייטיב עם הצרכן. ההנחה היא שאם יבוא מישהו חדש, יש סיכוי שהתחרות תגדל. אם יבוא מתחרה, אפשר להניח שהוא יוריד מחירים. אם, נאמר, יגיע גורם חדש שיקנה את הבנק הבינלאומי, הוא מן הסתם ייתן פייט מול הבנקים האחרים ויוזיל עמלות. יש מספיק בשר לקצץ".

כולם באותן היאכטות

בניגוד ללא מעט אנשי עסקים בכירים, שנהנים במופגן ממנעמי ההון והסטטוס, צדיק בינו אינו מן הזן המתחכך. נדיר למצוא אותו באירועים חברתיים ובקוקטיילים של חוג הסילון, וגם על ראיונות לתקשורת כמעט ואין מה לדבר. בסביבתו גורסים שיותר משמסקנות הוועדה מציבות שאלה על איזו משתי הקבוצות שבשליטתו יעדיף בינו לוותר, הן מציבות שאלה מורכבת יותר: מה אפשר למכור. מי שיברר אצל מקורביו יגלה עמדה נחרצת: מבחינה מעשית, אף אחד מעסקיו של בינו לא ניתן למכירה במחיר הוגן, וזו גם הסיבה שיש בהם כעס על מסקנות הוועדה.

"המסקנות, ככל שהן נוגעות לבינו, יצאו מצחיק", אומר אחד ממקורביו. "לקחו את שני העסקים הכי קטנים והכי חדים, גם בנק וגם פז, והתלבשו עליהם. אלה עסקים שמצריכים המון אישורים ממשלתיים. בבנק אתה לא יכול לתת אשראי לעסק של בעל שליטה - ולראיה, עיקר האשראי של פז לא בא מהבינלאומי אף פעם. כשפז חיפשה מימון היא הייתה הולכת לחברות הביטוח. לעומת זאת, איך קורה שדלק נדל"ן של יצחק תשובה חייבת לפניקס, ובכלל ביטוח יש טביעות אצבע של נוחי סביב כל מיני קרנות? בבנק זה לא יכול להיות. יש רישומים מדויקים למי הבנק נותן הלוואה. בחברת ביטוח, לעומת זאת, אתה לא יודע מי קיבל מה וכמה. בבנק, בנק ישראל חייב לדעת וחייב לתת אישור".

בוועדת הריכוזיות, אגב, לא מאוד מתרשמים מהיעדר הסינרגיה כביכול בין העסקים של בינו. הטייקונים, מסביר גורם מקורב לוועדה, מסתובבים באותם מקומות, שייכים לאותה קבוצה. "אני לא אשכח", מספר הגורם, "איך אמר לי פעם אחד מהאנשים האלה: תשמע, אנחנו כולנו בחתונות של כולנו, ביאכטות של כולנו".

- ומה זה אומר?

"זה אומר שיש ביניהם יחסי תן וקח, ואם מישהו מוגבל בזכויות שלו ללוות, אז הוא יכול לעשות את זה באופן עקיף, דרך אחד מהגורמים האחרים ששייכים לקבוצה הזו. אותו דבר להפך: כשיש לך אחזקות פיננסיות בצד ריאליות, אתה יכול להקשות על מתחרה שלך. בוועדה רצו למנוע את היווצרות הבעיה. יש עזרה הדדית בתוך הקבוצה, שהיא הגורמת לחוסר יעילות, וזה מה שרצו למנוע".

- מה תגיד לבינו, שמרגיש שנטפלו אליו?

"צריך לזכור שהמספרים שנקבעו כרף אינם קדושים. יש עניין של מידתיות. בסך הכול, אין כוונה להטיל את המגבלות על מי שהוא קטן משקית. לא בלתי אפשרי שהקו שהוועדה מתחה ישתנה כשזה יגיע לכנסת, ואז אולי יהיו עוד כמה גורמים שייאלצו לערוך שינויים. אף אחד לא ייפול מהכיסא אם זה יזוז קצת".

בסביבתו של בינו בונים על תסריט שכזה. "אני מניח שיש לו אולי תקווה שיוותרו לו", אומר גורם מקורב. "כשהוא קנה, הוא קיבל את כל האישורים, היה כל כך ממושמע. הוא אומר: אני היחיד שלא ויסתי מניות, ובסוף באים דווקא אלי? מכולם, דווקא אלי?".

ידיד של בינו מוסיף: "אני חושב שההרגשה היא שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בעניין החקיקה. לא לילד הזה פיללו. גם בינו לא מאמין במאה אחוז שזה יקרה, ומאמין שימצאו דרך כדי שיהיה אפשר לתת לאנשים יותר זמן. הוא מאמין שבסוף ההיגיון ינצח".

- ואם לא? הוא יעתור לבג"ץ או משהו דומה?

"לא מאמין. אם נסתכל על ההיסטוריה שלו, הוא אף פעם לא הלך נגד המדינה".

ימכור את הבינלאומי?

ועדיין, נשאלת השאלה מה יהיה אם "ההיגיון על פי צדיק בינו" לא יגבר בסופו של דבר, והוא ייאלץ להיפרד מאחת משתי אחזקותיו המרכזיות. מי זו תהיה?

"אני מעריך שהמכירה תהיה של הבנק", אומר גורם המקורב לבינו. "הבנק הוא עסק שצדיק מיצה. אין לו עוד לאן להתפתח, ובכלל, לבנקים קטנים אין עתיד. את הכבוד שלו כבנקאי הוא השיג. בפז יש לו שליטה מעולה, בלי רגולציה מטורפת. בבינלאומי אפילו לא נותנים לו להיות יושב ראש".

"לא פשוט היום להחזיק בנק", מצטרף גורם נוסף להערכות. "יש בצד זה אמנם הרבה כבוד, אבל התשואה היא לא תשואה, ובסוף היום אתה רוצה לדעת איך תחיה".

גורם אחר המעורה בתחום העסקי מציע כיוון מחשבה אחר, שיעזור להחליט לאן ילך בינו: כיוון הדורות הבאים. "אם אתה חושב על הילדים שלך, תישאר עם הבנק", אומר הגורם. "בנק זה פנסיה לילדים. אני שומע אנשי עסקים שאומרים: הדור השני לא אוהב להתאמץ. ברגע שיש להם בנק, יש להם משהו ביד בלי שהם צריכים להזיז סיכה. הבנק מתנהל מעצמו. בעל שליטה בבנק לא יכול להתערב בנק, ויש משפחות שזה נוח להם. בעלי השליטה מאוד מרוחקים כי ככה בנק ישראל קבע שצריך להיות, ויש כאלה שפחות סומכים על הילדים. יש לעומת זאת כאלה שאומרים: אני רוצה לנהל את העסק, אני רוצה להשביח אותו, לנהל אותו, לפרוץ למקומות. בבנק ישראל דורשים שבעלי השליטה לא ינהלו, ומעדיפים להרחיק את בעלי השליטה".

- איזה מין אדם בינו, כזה שמעדיף שהעסק יתנהל מעצמו או כזה שרוצה לנהל בעצמו?

"לנהל בעצמו. פז זו עוצמה גדולה. זה לא רק הדלק, זה בתי זיקוק, פז תעשיות. מצד שני, הוא התחיל כבנקאי".

- אז מה הוא יבחר לעשות, להערכתך?

"הוא בעצמו עוד לא יודע. הוא מבולבל. הוא שידר לכולם שהוא הולך למכור את הבנק, אבל אני מאמין שכשזה יגיע לביצוע יהיה לו היסוס. זה הבייבי שלו. זה עניין רגשי. הבנק משתפר, יש לו עתיד, יש לו מנכ"ל".

"למכור גרעין שליטה בבנק זה סיפור מאוד סבוך", מוסיף גורם בכיר בענף הבנקאות, "זה לא כזה פשוט. זו רק התחלתה של סאגה. חוץ מזה, עומדים בתור לקנות את הדברים האלה? תראי מה קורה עם בנק לאומי. שלא לדבר על זה שכמעט כל הבנקים נסחרים מתחת להון, ואני לא מאמין שבינו ירצה למכור את זה ב-65% מההון. הוא קנה אותו לפי ההון ואי אפשר להכריח אותו למכור במחיר כל כך נמוך".

נראה כי בשוק יש תמימות דעים על כך שאם בינו יציע היום למכירה את הבנק הבינלאומי, המתמודדים לא יריבו ביניהם. "הרי מי שיכול להרשות לעצמו לקנות עסק כזה", אומר גורם בתחום, "זה רק מישהו שיש לו אחזקות ריאליות בהיקף גדול. אבל לפי ועדת הריכוזיות, הוא לא יוכל לרכוש כי הרי אין להחזיק באחזקות ריאליות ופיננסיות גם יחד. כך שאפשר לומר שכל הלקוחות בישראל שיכולים להרשות את זה לעצמם פסולים אוטומטית. באשר לבנקים בחו"ל, די ברור שזו לא התקופה להציע להם לקנות. בנקים בחו"ל לא קונים היום בנקים בישראל. יש להם את הצרות שלהם".

לעמדה הזו מצטרף בכיר נוסף בתחום הבנקאות: "אין היום קונים לבנקים. אף אחד לא רוצה להתקרב לזה בכלל. יש יותר מדי רגולציה, והיא תלך ותחריף, כך שהבנקים הקטנים לא יחזיקו מעמד. הוצאות הרגולציה של הבנקים הן אדירות, ואלה של הבנקים הקטנים משתוות להוצאות של הבנקים הגדולים".

המסקנה היא, מסכימים הגורמים הבקיאים בתחום, שהמוצא היחיד הוא מיזוג הבינלאומי עם בנק אחר. וכאן בעצם טמון האבסורד. "מה קיבלנו?", תוהה גורם בכיר בענף הבנקאות, "שכתוצאה מוועדת הריכוזיות אנחנו מקבלים ריכוזיות גדולה עוד יותר".

ימכור את פז?

האופציה השנייה העומדת בפני בינו היא כמובן להיפרד מפז, שאותה הפך לקבוצת האנרגיה הגדולה בישראל, החולשת בין היתר על בתי הזיקוק באשדוד ועל פזגז. "לבינו יש 35% מהשוק", אומר גורם בכיר בתחום האנרגיה, "למי ייתנו לקנות את פז אם לא לשחקנים הקיימים? מצד שני, אחרי שלא אישרו לדודי ויסמן (בעל השליטה בקבוצת דור-אלון) לקנות את סונול, איך יאפשרו לשחקן בתחום האנרגיה לרכוש את פז?".

- מה עם גורמים בינלאומיים?

"אני לא מעלה בדעתי שגורם בינלאומי יתעניין בפז: ראשית, הפעילות של פז לא חורגת מגבולות ישראל. שנית, לחברות הנפט העולמיות יש קשרים במזרח התיכון הלא יהודי, ששם יש הרבה נפט. הם לא ירצו לסכן את הקשרים שלהן שם.

"לקנות היום את פז זו השקעה של שישה מיליארד שקל (החברה נסחרת כיום בבורסה לפי שווי של 4.6 מיליארד שקל). מי ישים סכום כזה באווירה של היום? השחקנים ה'טבעיים' לא יכולים: מתיו ברונפמן לא יכול, שרי אריסון לא יכולה - לשניהם יש אחזקות פיננסיות (ברונפמן בדיסקונט, אריסון בבנק הפועלים). מי שיוכל אלה גורמים שלא בפיננסים ולא באנרגיה. בקיצור, נשארנו אולי עם אי.די.בי".

- נוחי דנקנר?

"כל התסבוכת הזו מראה שאם אתה זורק רשת, אתה מוציא דווקא אותם דגים שפחות מאיימים, ושאת הכרישים שרצית לתפוס - לא העלית. אדם קנה, השקיע בפרמיית שליטה - אתה לא יכול לומר לו עכשיו למכור בבורסה. מה גם שכאשר הוא מגיע למכור עסק בסיטואציה הזו - כשיודעים שהוא חייב להיפטר מהעסק - איזה מין משא ומתן ינהלו איתו כשהוא צולע?".

- מה בינו יעשה?

"נדמה לי שאפילו בוועדה, התחילו לחשוב ולהבין שזה לא מעשי שהוא ימכור".

- ואז מה?

"אני מאמין שהם יתעשתו ולא יעשו מעצמם צחוק. ברגע שבו הם יתעשתו, הם יבינו שיש להם כלים אחרים לטפל בנושא של הריכוזיות. אני חושב, למשל, שצריכים להשתמש הרבה יותר בכלי של הממונה על ההגבלים העסקיים. צריכים להסתכל על המהות, ולא על פרמטרים של סכומים כאילו זו מהות הכול. השאלה היא אם לבעל בית אחד יש עסקים שמממנים אחד את השני. במקרה של בינו ברור שאין שום סינרגיה. כשמסתכלים על הפרמטרים היבשים, כולם נותרים בחוץ חוץ מבינו. אני בטוח שהם לא התכוונו לזה".

- אתה לא נותן להם הרבה קרדיט.

"אני לא חושד בהם שהם רצו להציק דווקא לצדיק בינו. לכן אני חושב שלפני המסקנות הסופיות הם יתעשתו ויבינו שהם חייבים לרדת לשורשם של הדברים, למהות של הדברים, ולא כל כך לסכומים. הקריטריונים שנקבעו חטאו למטרה בגדול, והמצב האבסורדי שנוצר עם צדיק בינו רק מחזק את זה".

נכון לעכשיו, התחושה בסביבתו של בינו היא שמסקנות הוועדה לא יקרמו עור וגידים, ושבחלוף ארבע שנים - פרק הזמן שהוקצב למכירה - בינו יקבל הארכה ואחר כך אולי עוד הארכה, ועד אז אין לדעת מה יהיה. "אולי יהיה משבר כלכלי, אולי אחד הטייקונים יתמוטט. לכי תדעי", אומר גורם בכיר במשק. נחכה ונראה.

צדיק בינו / פרופיל

אישי: 67, נשוי ואב לשלושה, מתגורר בתל אביב. בנו גיל (43) הוא מנכ"ל בינו אחזקות, שתי בנותיו, הדר (41) ודפנה (39), עובדות גם כן בקבוצה

אחזקה בבינלאומי: 53%, ששוויים כשני מיליארד שקל על פי שווי השוק שבו נסחר הבנק כיום (3.8 מיליארד שקל)

אחזקה בפז: 45%, ששוויים כשני מיליארד שקל על פי שווי השוק שבו נסחרת הקבוצה כיום (4.6 מיליארד שקל)

עוד משהו: תחביבו הגדול הוא כדורגל. בצעירותו שיחק בהפועל קריית אונו, וכיום הוא נוהג לצאת לסופי שבוע של כדורגל אירופי יחד עם חברים דוגמת יאיר המבורגר, יגאל אהובי, אודי אנג'ל ויצחק סוארי

 השפעת המסקנות על חמישה טייקונים נוספים / צלם: תמר מצפי, איל יצהר, אריאל ירוזולימסקי, אלירן אביטל