נתחיל במתכון בנוסח "מאסטר שף": קחו כ-230 אלף כלי רכב חדשים באורך ממוצע של כ-4 מטרים (שעתידים לעלות עד סוף השנה על כבישי הארץ), פזרו מעליהם בנדיבות בנזין, שמחיריו בישראל הם מהגבוהים בעולם, והכניסו לבלנדר עם חופן נדיב של מצלמות מהירות אגרסיביות והרבה CO2. את כל זה הכניסו לתנור אפייה בחום ממוצע של 37 מעלות ולחות של 90% למשך שבעה חודשים. מה קיבלתם? את התבשיל המכביד והבלתי ניתן לעיכול הקרוי "לצאת מהבית עם אוטו בישראל".
ברקע אנחנו כבר שומעים את החכמולוגים שצועקים "ומה עם הרכב החשמלי?". ובכן, הרכב החשמלי היחיד, שניתן יהיה לרכוש בארץ בקרוב באופן סדרתי, אמנם יהיה פטור מעלויות הדלק ואולי גם יזהם פחות, אבל הוא מבוסס על מכונית סדאן גדולה לכשעצמה, שהוארכה לאורך של אאודי A6 כדי להכיל את הסוללה. במילים אחרות, זו מכונית שתופסת שטח כביש וחנייה של שתי מכוניות מיני עירוניות טיפוסיות. אם אין לכם חנייה צמודה, יהיו לכם אתגרים מעניינים בעיר, ועוד לא התחלנו לדבר על סוגיית הטעינה.
אז מה עושים? נכון להיום, הקטנוע הוא עדיין תעודת הביטוח היחידה להגעה בזמן מנקודה א' לנקודה ב' בעיר ומחוצה לה, שמוצעת בארץ במחיר סביר. רוב הקטנועים מספקים גם ביטוח יעיל למדי כנגד עליית מחירי הדלק. גם באירופה מכירים בבעיה ויצרני הקטנועים ממשיכים לפתח את הקונספט הדו-גלגלי לכיוונים חדשים: מפוארים יותר, חזקים יותר ולרוב גם חסכוניים ונקיים יותר. להלן כמה מהחידושים, שנמצאים בתנור.
האסקוורנה E-GO: חשמל מחשמל
ההנעה החשמלית הקומפקטית, שמפתחת ב.מ.וו, עתידה למצוא את דרכה גם לחברת הבת שלה האסקוורנה, שעיקר תהילתה והתמחותה על כלי שטח ספורטיביים. השילוב בין התדמית הקרבית לבין הקונספט של "אפס פליטה" הוליד את דגם התצוגה המרתק שכינויו "URBAN COMMUTER". לכלי, שמיועד לקהל עירוני צעיר, יש שלדה דקיקה עם מראה של "סופרמוטו" בשילוב עם מושב, כידון ונוחות ישיבה של אופנוע מוטוקרוס. העיצוב כולל מזלג קדמי כפול א-סימטרי (שנמצא רק בצד אחד של הגלגל), בולם זעזועים אחורי בעל מהלך ארוך מאוד כמקובל באופנועי שטח מקצועיים, חישוקים 17 אינץ' מרהיבים ואפילו פתח לחיבור כפל הטענת הסוללה החשמלית, שמעוצב כמו המכסה של "מיכל הדלק" הווירטואלי.
החברה לא מסרה הרבה פרטים על השימושיות ועל הטווח של הכלי בין טעינות, אולם משקלו הזעיר - 80 קילו בלבד - מעיד על כך שאפילו סוללה קטנה יחסית תעניק לו טווח שימושי של כמה עשרות קילומטרים. יש סבירות קטנה שהכלי המרהיב הזה, במתכונת התצוגה שלו, ייוצר באופן סדיר, אולם אם תתממש "המתקפה החשמלית" של ב.מ.וו לא מן הנמנע, שדו-גלגלי עירוני של האסקווארנה המיועד לצעירים (מבוססים) אכן ירד אל הכביש.
ב.מ.וו מקס 800: מוביליות עירונית
גם ב.מ.וו רואה בקטנועים יעד אסטרטגי ולאחרונה אף הקימה לכבודם חטיבה נפרדת בשם "URBAN MOBILITY", שתתחיל לפעול בסוף 2011. שני המוצרים הסדרתיים הראשונים של החברה יהיו קטנועים עם מנועי שני צילינדרים מתקדמים, שיושקו רשמית בתערוכה במילאנו בנובמבר. לפחות אחד מהם יהיה כלי ספורטיבי ויוקרתי עם מנוע בנפח 800 סמ"ק, שאמור לתת תשובה לאינטגרה של הונדה. הכלי יתבסס באופן כללי על "קונספט C" שהציגה ב.מ.וו לפני שנה ויכלול, כמקובל אצל ב.מ.וו, הרבה טכנולוגיות מתקדמות כמו פנסי LED קדמיים, מתלים חכמים, מערכת מולטימדיה ועוד.
אבל את התוכניות הגדולות ביותר, כך נראה, שומרת ב.מ.וו לעתיד הלא-רחוק. בראשן נמצא קטנוע חשמלי מהפכני, שבינתיים הוצג בתערוכת פרנקפורט בתור קונספט (בצילום). העיצוב של הכלי רזה ואטרקטיבי - וזה בהחלט חידוש מרענן בפלח החשמלי, שכלל עד כה עיצובים פונקציונליים גמלוניים - אבל החידוש המרכזי הוא שילוב של סוללה מתקדמת ומנוע חשמלי, שאמורים להעניק לכלי טווח נסיעה אפקטיבי רצוף של כ-100 ק"מ בין טעינות, שנמשכות כשלוש שעות. מדובר בטווח כמעט כפול מכלים דו-גלגליים חשמליים, שהוצגו עד כה בשוק.
כל זה מבלי לוותר על ביצועי תאוצה מקבילים לאלה של מנוע בנזין מקובל. את ההישג הזה אמור הכלי להשיג בסיוע מערכת ניהול מתקדמת ומערכת למחזור אנרגיה בעת בלימה. הקונספט מצויד בעוד כמה רעיונות מעניינים כמו צמד מצלמות וידיאו מאחור, שמחליפות את מראות הצד, אבל ספק אם אלה יופיעו בכלי הסדיר.
הונדה אינטגרה: כוח ירוק
הונדה, כך נראה, נחושה לאחרונה "להמציא את הגלגל מחדש" בכל קטגוריה דו-גלגלית שבה היא פועלת. לאחר שהציגה בשנתיים האחרונות שורה של אופנועי קונספט מהפכניים שהפכו למוצרים סדרתיים, הגיע גם תורו של הקטנוע הוותיק לעבור "חשיבה מחדש".
היצירה החדשה של הונדה, שתצא לשוק בחודשים הקרובים, קרויה אינטגרה, ומלבד עיצוב ספורט-טורינג אופנתי על-פי מיטב המסורת של היצרן, היא מביאה עמה כמה פריצות דרך טכנולוגיות באגף ההנעה. במרכזן עומד מנוע 700 סמ"ק חדש עם שני צילינדרים בתצורת V וארבע פעימות, שתוכנן לייצר הספק מכובד ומומנט בשפע (הנתונים המלאים טרם פורסמו) וגם - ואולי בעיקר - להציע ערכי חיסכון ופליטה חסרי תקדים בקטגוריה.
על-פי נתוני הונדה, האינטגרה 700 משיג צריכת דלק ממוצעת של 27 קילומטרים לליטר, שהיא הצריכה הנמוכה ביותר בפלח הקטנועים הגדולים עם יתרון של כמעט 40%. לצריכת הדלק מסייע משקל עצמי קל מאוד, שימוש נרחב באלקטרוניקה מהדור האחרון, יחס דחיסה גבוה וגם תיבת הילוכים אוטומטית עם מצמד כפול (נוסח ה-DSG של פולקסווגן), שמשלבת נוחות שימוש של תיבה אוטומטית לגמרי עם זמני תגובה זריזים וצריכת דלק של תיבה ידנית בת 6 מהירויות.
לטובת הקהל האירופי הירקרק, מצויד הקטנוע החדש גם במערכת סינון וטיהור גזי פליטה, שנכנסת לפעולה כבר מרגע ההתנעה ומסייעת לכלי להשיג רמת פליטה נמוכה בכ-50% מהנדרש בתקינה האירופית. כל העסק עדיין אמור לעלות פחות מאופנועי טורינג או ספורט בקטגוריית הנפח הזו.
פיאג'יו MP3 טורינג: מגן שקוף
הקטנוע התלת-גלגלי MP3 של פיאג'יו היה הימור טכנולוגי ושיווקי גדול מאוד בעת השקתו, אבל למעלה מ-100 אלף מכירות שלו בעולם עד כה מעידות, שההימור הצליח בגדול. יחד עם ההצלחה הרחיבה החברה את הדגם לכדי משפחה גדולה וכעת היא מרגישה בשלה מספיק כדי לפנות גם לקהל מבוסס, בוגר ואמיד יותר.
דגם ה-TOURING החדש של ה-MP3 מיועד לא רק לשימושים בין-עירוניים "מזדמנים", אלא גם ללקוחות שרוצים כלי-טיולים לנסיעות ארוכות יחסית. השינוי החיצוני המרכזי הוא מגן רוח שקוף גדול, שמגן על כל הגוף וניתן לכוון אותו לשלושה מצבים שונים. עוד חידושים כוללים תוספת של כיסי אכסון וחללי אכסון לחפצים שונים ומשונים ותפירה יוקרתית מיוחדת של המושב. כראוי לכלי הבכיר (והיקר) בסדרה, מצויד הטורינג במנוע הגדול והחזק ביותר שהוצג עד כה: נפחו 500 סמ"ק והוא מייצר 40 כ"ס מכובדים ושפע של מומנט, שמסייע לשיוט נינוח למרחקים ארוכים.
באיטליה, לפחות, ניתן להזמין את הכלי בשתי רמות גימור שונות - ספורט וביזנס. לגרסת הספורט יש צבע שחור-מאט קרבי שמכסה חלקי גוף רבים, רגליות מאלומיניום מוברש, מראות עם עיצוב זורם ועוד. לעומתו, דגם הביזנס מצויד במושב בצבע חום-אלגנטי, שצבעו תואם את צבע ידיות האחיזה של הנוסע, ובמפלט מצופה כרום נוצץ. והמחיר? באירופה עולה הכלי כ-7,500 אירו. אצלנו, יש להניח, הוא יעלה הרבה יותר אם וכאשר יגיע.
סוזוקי בורגמן FUEL-CELL: בדרך לשוק האירופי
הרעש סביב ההנעה החשמלית כמעט והשכיח את טכנולוגיית תאי הדלק (FUEL-CELL) שמשיגה אפס פליטה באמצעות המרת מימן דחוס לכוח חשמלי. אבל כמה יצרנים - יפנים, באופן לא מפתיע - ממשיכים לשמור אמונים לטכנולוגיה האקזוטית הזו ונחושים בדעתם להוריד אותה לכביש גם בייצור סדרתי. אם לא בארבעה גלגלים, אז לפחות בשניים. סוזוקי, למשל, הציגה כבר לפני ארבע שנים אב-טיפוס של קטנוע קומפקטי המבוסס על שיטת ההנעה הזו. בינתיים עבדו היפנים קשה ובתערוכת פרנקפורט בחודש שעבר כבר הוצג דגם מוכן לייצור על בסיס סדרת קטנועי ה"בורגמן" היוקרתיים. הקטנוע המונע על-ידי תאי דלק, גדול רק במקצת מקטנוע הבנזין הסדרתי: אורכו 2.05 מטרים ורוחבו בחלק העבה ביותר עומד על 72 סנטימטרים. בתוך הגוף הקומפקטי הצליחה החברה לדחוס את יחידת ההנעה, מיכל מימן דחוס וסוללת ליתיום איון, שמקבלת את הכוח החשמלי מההנעה המרכזית. היתרון הגדול ביותר של ההנעה הזו על פני ההנעה החשמלית הוא בטווח האוטונומי: על פי נתוני החברה, הדגם הכמעט-סדרתי שהוצג בפרנקפורט מסוגל להשיג טווח של 350 קילומטרים במהירות קבועה של כ-30 קמ"ש. הבעיה כרגע היא מיעוט נקודות התדלוק במימן.
אבל המכשול הזה, וכנראה גם מחיר רכישה מסובסד, כנראה שלא יפריעו לסוזוקי להתחיל לשווק את הקטנוע באירופה בכמויות מוגבלות. השנה החברה אף טרחה לבצע עבורו תקינה אירופית מלאה, מה שמעיד יותר מכל על התקרבותו לשוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.