בנק ישראל פרסם היום (ד') דוח אודות הלקחים העולים מהמשבר העולמי בשנים 2007-2009. הדו"ח נערך אישית על ידי הנגיד סטנלי פישר, המשנה היוצא לנגיד צבי אקשטין והמשנה הנוכחית קרנית פלוג ונכתב על ידי החוקרים קובי ברוידא, צביה ארדמן ומרב שמש.
"אמנם בדיעבד המערכת הפיננסית בישראל עמדה בטלטלה והמוסדות הפיננסיים, בהם הבנקים, גילו עמידות, יחסית לעוצמת המשבר, יציבותם נשמרה, ושום מוסד לא קרס. עם זאת, שררו באותה עת חששות של ממש ליציבותם של מוסדות פיננסיים ולתפקודה התקין של המערכת הפיננסית" נכתב בדו"ח. להערכת הבנק, "עיקר הפגיעה היתה בשוק האשראי החוץ-בנקאי, אשר שותק למעשה והפך למוקד הסיכון למערכת הפיננסית המקומית בזמן המשבר".
בבנק ישראל מסבירים כי הפיקוח על הבנקים התמקד במהלך המשבר בחיזוק הלימות ההון של המערכת הבנקאית ושיפור ניהול הסיכונים בה, וכן "בניטור הדוק של חשיפת הבנקים להתפתחויות, בפרט לנכסים בחו"ל וללווים גדולים בארץ, הגברת השקיפות לגבי חשיפתם והתערבות במקרה הצורך". המפקח על הבנקים בתקופה זו היה רוני חזקיהו.
ברשימת הלקחים מונים בבנק ישראל את הצורך במניעה - הקטנת הסיכון להיווצרותם של משברים, זיהוי מוקדם של התפתחותם והקטנת הפגיעות להם: "מודגש הצורך במדיניות מקרו-יציבותית (macro-prudential) לשמירת היציבות הפיננסית ולהפחתת הסיכון למשבר. מדיניות המבוססת על ראייה כוללת של המערכת הפיננסית וקשרי הגומלין בין רכיביה. כן מודגשים חשיבותה של הלימות הון גבוהה והצורך לשפר את ניהול הסיכונים בכל המוסדות הפיננסיים ואת הפיקוח עליהם. בייחוד גברה המודעות לחשיבות הפיקוח על הגופים, המכשירים והשווקים החוץ בנקאיים".
על רקע זה ניתן להבין את הצעדים האחרונים שבנק ישראל מתכוון לנקוט בהעלאה של הלימות הון הליבה של הבנקים מ-7.5% ל-11% כצעד מניעה מרכזי להקטנת פגיעות הבנקים למשבר נוסף. "בבנק ישראל אומרים לנו לחגור חגורה ומעליה שלייקעס", אמר הבוקר מנכ"ל בנק.
לקחים נוספים קשורים לצעדי המדיניות הנדרשים בעת משבר: "צורך בפעולה מהירה ונמרצת לייצוב מוסדות פיננסיים בעלי חשיבות מערכתית בכלל זה גופים לא בנקאיים ולהזרמת נזילות למערכת הפיננסית ולמוסדות הרלוונטיים, וכן את הצורך בתגובה מהירה ונרחבת של המדיניות המוניטרית, גם באמצעות כלים כמותיים".
בבנק ישראל אף סקרו את רשימת הצעדים המוצלחים שננקטו בשנים 2008-2009: "שמירה על יציבות של המערכת הפיננסית והמוסדות הפיננסיים; הקלה על קשיי הנזילות והאשראי; הרחבה מוניטרית שכללה כלים לא שגרתיים להרחבה כמותית; בכלל זה רכישת אג"ח ממשלתיות, נוסף על רכישות מט"ח שהחלו עוד קודם, לשם הגדלת יתרות המט"ח ולנוכח הייסוף בשער החליפין; הצהרות קובעי המדיניות במהלך המשבר בדבר אמונם באיתנות המערכת הפיננסית ובדבר נכונותם לנקוט צעדים נוספים".
בבנק ישראל מציינים כי תגובת המדיניות הפיסקלית הייתה מוגבלת יותר והתמקדה במתן ערבויות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
