אופטימיות נוסח סטארבקס

כיהודים שמנהלים תיק מניות בוול-סטריט, אנחנו יכולים ליהנות משני ראשי-שנה - ראש השנה היהודי, שאחריו יום כיפור והזמן למחשבות הכבדות, לחרטות, לסליחות, לניקיון; וראש השנה הנוצרי שהוא הזמן לחשבון הנפש הקלנדרי ביחס לתוצאות התיק ולאופטימיות. מה לעשות, יש הרבה יותר שמחה באווירת ראש השנה הנוצרי. אז שלושה ימים לפני יום כיפור, קבלו טור כפרות.

אופטימיזציה לאופטימיות

תיק קניון המניות הוא תיק אופטימי; ביחס למין האנושי, בהיבט של יכולתו להתפתח ולטפל במשברים ויכולתו/יכולתנו לנהל השקעות רווחיות לאורך זמן. מכיוון שהתחלנו בפרויקט ב-2007, כאשר הצרכנות הייתה בשיאה, על אדי דלק אחרונים של משכנתאות הסאב-פריים, תיק הקניון היה עמוס חברות אופנה והקניון הווירטואלי שלנו נראה כמו קניון אמריקני מודרני, בוהק, מזמין ומבטיח.

מאז, עשינו שני שינויים והרבה שיפורים. השינויים היו הוספת אלמנט היציאה מהשוק באמצעות מכירת חוזים עתידיים כאקט של שמירה על הכסף, לנוכח סערת המשבר המתממשת, וכן הוספת הגנות ביטא שנועדו להקטין ככל האפשר את עוצמת ירידות השערים של התיק בימים של ירידות בשוק.

השיפורים היו בהתאמת הרכב המניות לנדרש על פי תמונת השוק, ובהוספת ממדים נוספים לתהליך בחירת המניות וניהול הפוזיציות. שינויים ושיפורים אלו עזרו לנו בהשגת הישגי התיק, ובהתמודדות עם אחת התקופות הכי קשות בתולדות ההשקעה במניות.

אבל, כפי שמסתמן בחודשים האחרונים, משהו בולם את התקדמות הספינה. אפשר כמובן להסתמך על "שומני התשואה" שיש לנו ועל העובדה שהמודל עבד, ולתת לזמן לשחוק קצת שומנים מתוך הנחה שהמודל ימשיך לעבוד. סוד ההצלחה של המשקיעים הגדולים הוא הדבקות במודלים שלהם. אבל, כפי שאומר פרופסור אריאל רובינשטיין בספרו המצוין "אגדות הכלכלה", מודל הוא אגדה. בנינו לעצמנו סיפור והסיפור עבד. נסים טאלב יאמר שאנחנו מספרי סיפור טובים עם מזל. לכן, בראש השנה היהודי, עם האוכל הכבד אנחנו חושבים מחשבות כבדות, ולפיכך נכריז על שינוי מנטאלי במודל ונעשה אופטימיזציה לאופטימיות.

מהי האופטימיזציה? תמיד טענתי שבשביל לנהל תיק מניות צריך להיות אופטימי. יש כל כך הרבה סיבות למה שזה לא יצליח, כולל העובדה שגופים רבים בשרשרת ההשקעות חיים על חשבון המשקיע וכיסו. האופטימיות הזו יכולה הייתה לשרוד כאשר העולם היה בתהליך של צמיחה - נשארו פירורים גם למשקיע ההדיוט/אידיוט. היום, כאשר העולם לא במצב של צמיחה וכשברור ששום דבר בתאוות הבצע של הגופים הפיננסיים והחברות לא השתנה, ובנוסף אנחנו גם תלויים בממשלות ופוליטיקאים שיצילו אותנו, הסיכויים של זרעי אופטימיות לנבוט ולפרוח נמוכים מאוד.

המשמעות האופרטיבית היא: יותר ימים בהם הפוזיציה לא מלאה, דגש יותר חזק על הניתוח הטכני שמצביע על הכאן ועכשיו וביסוס האופטימיות ביחס לחברות על מחקר מבוסס כלים של עתידנים, ולא על מה שניתן לכנות אינטואיציה אנליטית.

חוזרים לקפה הבית

סטארבקס היא מניית הבית של תיק קניון המניות. היא ההשראה למודל, ההשראה לדרך שבה חברה צריכה להתנהל, ואם תרצו היא גם סמן ימני להלך הרוח בארה"ב. המניה נסחרה בימים שטרום נפילות 2008 ב-39 דולר, ירדה ל-7 דולרים ונכון למועד כתיבת טור זה נסחרת שוב ב-39 דולר. למרות שהכלכלה העולמית, על פי מדדי הכלכלה, רק מתדרדרת, סטארבקס נמצאת בשיא. את האופטימיות של הרשת אתם לא תראו כשתיכנסו לסניפים - הם כהים בעיצוב, שקטים במוזיקה ופונקציונליים. ריח חזק של קפה ואינטראקציה בינאישית או בין אדם ללפטופ שלו מתערבבים באוויר.

אחת הסיבות שהמניה בשיא היא שרבים אוהבים את החברה ואת חוויית הקנייה בסניפיה. זוהי אופטימיות של הוויה, הוויה שהרשת יצרה ביחס לעובדיה, לקוחותיה והיחס ביניהם למוצרים. הרמוניה שקטה.

גם כאשר בחוץ יורד שלג, ההוויה הזו שורדת, וגם כאשר המשבר העולמי ממשיך להפיל מדינות, המניה שומרת על המגמה. סטארבקס ממשיכה לפיכך להיות מניית הבית שלנו, ובהשראתה, ובהשראת הימים הנוראים, נעבור מאופטימיות של צריכה ועושר לאופטימיות שקטה יותר, עמוקה, איטית ומתבוננת יותר. במשקפיים החדשים, דרך חלון הראווה של הקפה השכונתי, ננסה להבין את העולם ואת ההשקעות שיסייעו לנו להרוויח ולהמשיך לממש את חלומותינו.

כצעד ראשון, על בסיס ניתוח טכני, קנינו את GS לתיק. GS זו חברה שיודעת לעשות כסף מכל מצב. במצב הטכני שהיא נמצאה בו, הכנסתה לתיק היא צעד קיומי ושינוי מנטאלי קטן. לפחות הם עונים לקריטריון של יצירתיות.

זיו סגל, A level 2 Chartered Market Technician. שותף-מייסד ואסטרטג השקעות ראשי בחברת Green Ocean. אין לראות בטור המלצה לרכישה/מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם