"דיור בר השגה" הפך לאחת הסיסמאות הכי שחוקות בשנים האחרונות. בפועל, אחת העוולות שהציתו את מחאת האוהלים ב-14 ביולי הייתה היעדר קריטריונים לזכאים לו. הפיצוץ האמיתי בגזרה התרחש לפני שנה, בזמן שעיריות רבות קידמו במלוא הקיטור פרויקטים שיאפשרו לזוגות צעירים להתגורר בתחומן.
בסוף ספטמבר 2010 נחשף ב"גלובס" שהוועדה המחוזית ת"א ביקשה מנציגי הוועדות המקומיות והעיריות במחוז להפסיק להגיש תוכניות לדיור בר השגה, כי הקריטריונים לזכאות טרם נקבעו.
כעבור חודשיים התבררה התמונה: חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד שרית דנה, קבעה שאין תשתית חוקית לאישור תוכניות לדיור בר השגה, ובוועדת הכנסת המשותפת (פנים וכלכלה) לרפורמה בחוק התכנון והבנייה, התעוררה תרעומת על כך שאין בחוק התייחסות לדיור בר השגה, או תשתית לחקיקה ראשית.
בעיצומה של מחאת האוהלים, הצביעה הוועדה שדנה בקידומו של חוק הווד"לים בעד שילוב אלמנט של דיור להשכרה, אבל לא דיור בר השגה, וזאת לפי הערת מנכ"ל משרד רה"מ, איל גבאי, כי הכנסתם לחוק זה היא "הכלאה".
נקודת אור
את הנעשה אין להשיב. דיור בר השגה כבר נמצא על השולחן, הרשויות נתבעות להציג דירות גם במחיר שווה לכל נפש ובשורה התחתונה המציאות מכתיבה כבר עכשיו שינוי בשטח
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
