במקום בוב דילן: איך קיבלנו משורר שוודי כחתן פרס נובל?

"כתבתי אליכם בחסכנות יתרה. אך מה שלא הותר לי לכתוב תפח ותפח כספינת אוויר מימים עברו ולבסוף חלף על פני שמי הלילה"

(פתיחת השיר "לידידים מעבר לגבול"), תומאס טראנסטרומר

בהתחשב במועמדים המעניינים, שרגע לפני ההכרזה על הזוכה בפרס נובל לספרות לשנת 2011, נראו כפייבוריטיים לקבלו, כמעט שמתחשק להתאכזב מהזוכה ה"סתמי" שהוכרז לבסוף.

תארו לעצמכם כמה מרגשת הייתה יכולה להיות בחירתו של המוזיקאי המוערך בוב דילן, או של הגולה הסורי אדוניס, על רקע "אביב העולם הערבי" (אכן, יחד עם מותו של סטיב ג'ובס, בן למהגרים סורים, אפשר להכתיר את יום ההכרזה על הזכייה כיום עצוב לקהילת הגולים הסורים). אדוניס, שניחן כבר בעבר באומץ להצהיר כי לדעתו יש לסיים את החרם התרבותי על ישראל (ושילם על כך בגירושו מהתאחדות הסופרים והמשוררים הערביים), קרא לפני שבועות ספורים לנשיא הסורי בשאר אסאד לפרוש מתפקידו על רקע הדיכוי הברוטלי של המחאה בארצו. איזו דמות למופת, שמתאימה לפרס נובל!

ובמקום אלה קיבלנו את המשורר תומאס טראנסטרומר. "תומאס מי?", יתהה הישראלי הממוצע, אולי אף אם הוא מגדיר את עצמו כחובב שירה. ייתכן שבאותה הזדמנות הוא יתהה כיצד ועדה שוודית מעניקה את הפרס ל"אחד משלה" ויסכם את הבחירה בטראנסטרומר כסוג של נפוטיזם.

אם כן, כדאי שנתחיל בשלושה תיקונים. ראשית, שוודיה לא מעניקה לעצמה פרסים רבים. בעשור האחרון יש פחות זכיות שוודיות מישראליות למשל (ישראל, עם 6 זכיות, נמצאת במקום הרביעי המכובד מאוד, יחד עם גרמניה וצרפת, ואחרי ארה"ב, בריטניה ויפן). למעשה, טראנסטרומר הוא הזוכה השוודי הראשון מאז שנת 2000.

שנית, טראנסטרומר אינו אלמוני בעולם. הוא היה מועמד לפרס בעבר ונחשב למאוד משפיע בארה"ב ובאירופה. ושלישית, דווקא בבחירתו של טראנסטרומר יש בשורה חשובה - פרס הנובל חוזר למה שהוא צריך להיות.

כך למשל חושב רפי וייכרט, משורר, מתרגם ועורכה הראשי של הוצאת "קשב לשירה": "זה קצת להחזיר את הדברים למקום הנכון. הרי הפרס ניתן על הישגים, לא כי הוא התבטא פוליטית או נסע לאפריקה. חלק ניכר מהמשוררים הם פעילים ומתגייסים ציבורית, אבל בסופו של דבר המועמד לפרס נבחן לא כפעיל זכויות אדם, אלא על היותו סופר או משורר".

במידה של צדק, וייכרט מתגאה על ש"ראה את הנולד", בכך שהוצאתו הייתה היחידה לתרגם משיריו של טראנסטרומר ("נוסחאות החורף" בתרגומה של פרופ' גלית חזן רוקם). אולי עכשיו גם תהיה התעניינות מחודשת בספר זה, כך הוא מקווה, ויש לו מקרה מהעבר להסתמך עליו: "אני תרגמתי יצירות של המשוררת הפולנייה ויסלבה שימבורסקה, אבל הספרים לא נמכרו. היו ימים שהייתי מגניב עותקים לסטימצקי. ברגע שהיא קיבלה את הנובל ב-1996, כל 800 העותקים שהשארתי בבית של אמא שלי נחטפו".

שירה תרפויטית

טראנסטרומר בן ה-80 אינו רק משורר. הוא פסנתרן מוכשר וגם עבד כפסיכולוג, אבל שבץ שתקף אותו ב-1990 אילץ אותו להוריד הילוך בכל התחומים. את העיסוק בפסיכולוגיה הוא נטש, בפסנתר הוא יכול לנגן רק ביד אחת וגם שירה הוא ממעט לכתוב.

פרופ' אריאל הירשפלד, ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית, זוכר אותו למשל מביקור בארץ לפני מספר שנים: "ראיתי אותו כשהיה בישראל. הוא סבל משבץ מוחי שהפך אותו לאילם ואשתו ליוותה אותו וקראה את שיריו במקומו. זה מאוד מרשים הקשר ביניהם".

- מה מאפיין את היצירות שלו?

"הוא משורר קיומי, מאוד עכשווי. מאוד צלול. החדש והיפה בשירתו שהיא אינה מתחכמת ומסתתרת. יש בה נגישות, רצון עז להיות לעזור למי שקורא אותו. יש לה צד תרפויטי. הוא עוסק בשאלות של גורל האדם, מצב האדם, הפחד השמחה. זו שירה אוניברסלית. טראנסטרומר עוסק למשל בפחד מפני זקנה, געגועים לנעורים, אהבה ומשמעות הטבע".

וייכרט: "טראנסטרומר שייך לדור של נתן זך, הנס מגנוס אנצנברגר ואדוניס. זה שבא עם הרקע של הקטסטרופה הגדולה של אירופה, השלטון הטוטליטרי במזרח היבשת לאחר המלחמה, ההפיכות בעולם הערבי והמאבק על המילה בעולם התעשייתי.

"הנושא המרכזי אצלו זה בדידותו של האדם בחברת ההמונים והאדם מול הממסדים הלאומיים והפוליטיים. מיטב יצירתו היא עד לפני 10 שנים. בעשור האחרון טראנסטרומר לא מרבה לכתוב. הוא עבר לכתוב שירים קצרים.

ומה עכשיו? וייכרט תולה תקוות בזכייה: "עד עכשיו 'נוסחאות החורף' היה ידוע בארץ ליודעי ח"ן ונראה כמו גחמה של מו"ל. אולי עכשיו אנשים יסתקרנו, כי לנובל יש משיכה משלו".

 זוכים בולטים בפרס נובל לספרות לאורך השנים