הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, אילן לוין, הגיש היום (ב') לשר האוצר, יובל שטייניץ, את דוח הוצאות השכר של 808, 574 העובדים המועסקים בשירות המדינה ובגופים הציבוריים. דוח הוצאות השכר בשירות המדינה מתייחס ל-496,559 עובדים, ומתוכם 184,544 עובדי יחידות הביטחון (צה''ל, שב''ס ומשטרה) ו-98,053 עובדי הוראה. דוח הוצאות השכר בגופים הציבוריים כולל נתונים על כ-754 גופים ציבוריים (רשויות מקומיות, חברות עירוניות, איגודי ערים, חברות ממשלתיות, מועצות דתיות, תאגידים סטטוטוריים וגופים נתמכים). בראשונה דיווחו כולם ובאופן מלא על נתוני השכר. סך הכול הדוח מתייחס ל-312,015 עובדים שקיבלו שכר בסך כ-50.46 מיליארד שקל. במסיבת עיתונאים שכינס היום משרד האוצר, חשף הממונה על השכר כי השכר הריאלי במגזר הציבורי נשחק בכ-1% לעומת 2% במגזר הפרטי. השכר הממוצע במשרדי הממשלה עמד ב-2010 על 13,630 שקל ברוטו בחודש, בעוד עובדי ההוראה נאלצו להסתפק בהרבה פחות - 9,990 שקל בלבד. במערכת הביטחון המשכורת הממוצעת כפולה מזו של המורים - 19,848 שקל.
השכר צונח בפנסיה
בדוח הממונה בולט עיוות גדול במיוחד בשוק העבודה הישראלי: כ-36% מעובדי שירות המדינה מקבלים השלמות לשכר מינימום, אך השכר הממוצע של אותם עובדים עומד על כ-10,278 שקל, כ-20% יותר מהשכר הממוצע במשק. איך נוצר מצב כזה? במקום העלאות שכר, האוצר מעניק הטבות שכר בדרכים אחרות. כך מגיע עובד לשכר נטו הגבוה לעתים מהשכר הממוצע במשק, אך כשהוא יוצא לפנסיה, שכרו צונח בחדות. מהדוח עולה עוד כי 20% מעובדי משרדי הממשלה מרוויחים מתחת לשכר הממוצע במשק. בגופים הציבוריים, שיעור המשתכרים פחות מהשכר הממוצע עומד על 42%. לפי הדוח, השכר הממוצע במגזר הציבורי עומד על 12,929 שקל, עלייה של 4.8% לעומת 2009.
בראש טבלאות השכר הן במגזר הציבורי והן בשירות המדינה, מככבים הרופאים. עם זאת, שיאן השכר לפני שלוש שנים, פרופ' דן ערבות, שנחשב עילוי בניתוחי מעקפים ומסתמי לב, יצא לראשונה זה שנים רבות מהעשירייה הפותחת וניצב במקום ה-11, עם שכר של 81,086 שקל. במקום ה-15 של שיאני השכר במגזר הציבורי נמצא לא אחר מפרופ' מנואל טרכטנברג, יו''ר הוועדה הממשלתית לשינוי כלכלי-חברתי, המכהן בימים כתיקונם כי''ר המועצה להשכלה גבוהה. לפי דוח השכר, הרוויח טרכטנברג ב-2010 77,220 שקל בחודש ועלות שכרו נאמדת בכ-116 אלף שקל בחודש. דוברו של טרכטנברג הבהיר היום: "שכר יו"ר הות"ת נקבע על ידי אגף השכר באוצר והינו קבוע לכל ראשי ות"ת שכיהנו בתפקיד בעבר. עם כניסתו של טרכטנברג לתפקיד, ביקש שהממונה יאשר את חוזהו וכך היה".
שיאני השכר
מהפכת האכיפה של נחמני
ללא ספק, השינוי הגדול ביותר בתחום השכר במגזר הציבור מתרחש ביחידת האכיפה בראשות שמואל נחמני. כתוצאה מפעילות היחידה, נרשמה צניחה חדה בחריגות: ב-1999 נמצאו 62% מהגופים חורגים, ואילו ב-2010 רק ב-16% מהגופים נמצאו חריגות. "ישנם אנשים שנחקרו ואיבדו 7 קילו, שקרסו והתמוטטו כאשר הבינו כי עברו עבירה פלילית", מספרים גורמים ביחידה. השנה גם כונן בית דין מיוחד אשר הוסמך לשפוט עובדי מדינה שחילקו שכר שלא כדין. "אם עד עכשיו היה מצב שבו אין דין ואן דיין, המצב הזה נגמר", אמר נחמני במסיבת העיתונאים. אתי גבאי, מנהלת יחידת החקירות בממונה על השכר, הוסיפה: "אנו ממשיכים את קו הצדק החברתי. כי משהו החליט כי עובד הולך לקבל כסף ציבורי שלא כדין ואין אף אחד שנתן לו רשות לשלם אותו".
גם השנה היו הגופים הנתמכים שיאני חריגות השכר: ביותר ממחצית מהגופים נמצאו חריגות (56%), בעוד בחברות הממשלתיות שיעור החריגות עמד על 22%. בתאגידים וברשויות המקומיות שיעור זה עמד על כ-18%.
26 גופים זכו השנה בתואר המפוקפק "חורג בתשלום שכר במהלך 4 שנים ברציפות", וביניהם עיריית תל אביב, רעננה ואשקלון; מקורות, רכבת ישראל ואגרקסקו (שפשטה רגל השנה), נמל אילת ורשות השידור; בצלאל, אוניברסיטאות חיפה, תל אביב, העברית, בר אילן, בן גוריון והטכניון.
התפלגות השכר בגופים הציבוריים
עובדי הקבלן מרוויחים פחות
אחת הסוגיות המאיימות בימים אלו להשבית את המשק היא העסקת עובדי קבלן בשירות ציבורי. לפי הדוח, השכר הממוצע בקרב 8,398 עובדי הקבלן בקרב 709 גופים ב-42 משרדי ממשלה ויחידות סמך שדיווחו הגיע ב-2010 ב-6,295 שקל. עוד עולה כי לעומת רוב עובדי הציבור, 84% מעובדי הקבלן מקבלים פחות מהשכר הממוצע במשק. בין העובדים הללו, 13% מועסקים בחלקיות משרה העולה על 75%. בין הגופים המעסיקים עובדי קבלן, חברת רפאל משלמת את השכר הגבוה ביותר - 7,723 שקל בממוצע.
בנק ישראל: החגיגה נרגעה - אבל אין מה להתלונן
נמשכת הדחיקה של בכירי בנק ישראל מצמרת שיאני השכר במגזר הציבורי: בעל השכר הגבוה הראשון מטעם בנק ישראל, אשר מופיע ברשימת שיאני השכר בכלל המגזר הציבורי, מדורג במקום ה-152 בלבד. מדובר בראש מינהל שעלה למדינה כ-70 אלף שקל.
עם זאת, ל-715 עובדי בנק ישראל אין על מה להתלונן: שכרם הממוצע עלה ב-2010 ל-23,531 שקל, פי שלושה כמעט מהשכר הממוצע במשק ומהגבוהים ביותר בכל המגזר הציבורי (אחרי הנמלים). יתרה מזו, כ-101 בכירי הבנק משתכרים בממוצע ביותר מ-46 אלף שקל בחודש. כמו כן, עדיין ניתן למצוא "משנה למנהל חטיבה" שמקבל שכר של כ-60 אלף שקל לחודש.
גם השנה מככבת המבקרת הפנימית של הבנק, שולמית משלי, ששכרה עומד על 58,994 שקל בחודש. מנכ''ל הבנק, חזי כאלו, קיבל שכר של 48,651 שקל בחודש.
עוד עולה מהדוח כי מנהלת משאבי האנוש בבנק, עידית בן בסט, שהתפטרה אחרי עזיבתו הפתאומית של רפי לנקרי, מנהל הכספים ומנהלה, הגיע ב-2010 ל-46,751 שקל בחודש. לנקרי מצדו עלה למדינה כ-55 אלף שקל.
כמו כן, מנהלת אגף השווקים, איריס מנדלסון, הרוויחה 44,785 שקל בחודש ומנהל מחלקת השווקים, בארי טף, הרוויח 47,237 שקל. מנהלת מדור הפרסומים קיבלה שכר חודשי של 45,070 שקל. ראש המטה לנגיד, אדי עזולאי, הרוויח כ-37,841 שקל ואילו דובר הבנק, יוסי סעדון, הרוויח 28,213 שקל בחודש.
גם רותי למפרט, הספרנית המפורסמת של בנק ישראל, נכנסה לדוח לאחר שהרוויחה 48,671 שקל. עם זאת, השנה מצטיינים עובדי בנק ישראל בהשבות השכר שהגיעו ב-2010 ליותר מ-10 מיליון שקל.
חברת רפאל מציעה את המשכורת הגבוהה ביותר - 22 אלף שקל בחודש
נראה שהמקום הטוב ביותר לעבוד בו מבין החברות הביטחוניות הממשלתיות היא חברת רפאל, כך לפחות עולה מדוח שיאני השכר. על פי הנתונים, השכר הממוצע של עובדי החברה, המפתחת מערכות לחימה מתקדמות, הסתכם ב-2010 ב-22,383 שקל. עלות העסקה הממוצעת הסתכמה ב-28,263 שקל. השכר הממוצע החודשי של מקבלי המשכורות הגבוהות הסתכם ב-47,954 שקל.
בדוח הממונה על השכר תופסים מקום לא פחות מ-56 בעלי תפקידים בקרב מקבלי השכר הגבוה במגזר הציבורי.
תע"א מככבת בדוח השיאנים
השכר החודשי הממוצע שמקבלים עובדי היחידות השונות של התעשייה האווירית הסתכם ב-2010 ב-18,059 שקל לעובד, ועלות העסקה הממוצעת הסתכמה ב-22,835 שקל. השכר הממוצע של מקבלי המשכורות הגבוהות הסתכם אשתקד ב-46,236 שקל.
37 מעובדי התעשיה האוירית שובצו ברשימת מקבלי השכר הגבוה בסקטור הציבורי בדוח הממונה, וכך, לצד מנהלים, סגני מנהלים וראשי אגפים מופיעים בה עשרה טייסים ששכרם נע בין 48,000 שקל בממוצע ל-55,000 שקל.
בחברה-הבת של התעשייה האווירית, אלתא, היקפי השכר דומים: עלות העסקה הממוצעת הסתכמה ב-18,794 שקל והשכר החודשי הממוצע הסתכם ב-23,953 שקל. מקבלי השכר הגבוה משתכרים בחודש 36,627 שקל. ארבעה בעלי תפקידים מכלל עובדי אלתא מופיעים ברשימת אלף מקבלי השכר הגבוה במגזר הציבורי.
בתע"ש מסתפקים בשכר צנוע
בשונה משלוש החברות הביטחוניות הממשלתיות הראשונות, בתעשייה הצבאית (תע"ש) מסתפקים בממוצע בשכר הרבה יותר צנוע: 14,453 שקל ברוטו לעובד בחודש, עם עלות העסקה של 17,232 שקל.
שכרם הממוצע של בעלי התפקידים הבכירים בתע"ש הסתכם ב-40,400 שקל ברוטו לחודש.
שכרם הממוצע של עובדי חברת עשות אשקלון נמוך יותר מזה שמונהג בחברה-האם תעש: 12,601 שקל ברוטו לחודש ועלות השכר הממוצעת היא 16,873 שקל.
שירותי הביטחון: נציב השב"ס והמפכ"ל הרוויחו ב-2010 יותר מהרמטכ"ל
על פי דוח שיאני השכר שפורסם היום, מתברר ששכרם החודשי של עובדים המוגדרים "בכירים בלשכה" במשרד הביטחון ב-2010 עמד על 27,636 שקל ברוטו בחודש. שכרו של עובד לפי חוזה בכיר נאמד ב-2010 ב- 35,897 שקל ברוטו. נהגי שרים במשרד הביטחון, כך לפי הדוח, מרוויחים בחודש 14,447 שקל ברוטו. כך, השכר הממוצע של מועסקים על בסיס של חוזה העסקה אישי מיוחד במשרד הביטחון, הסתכם אשתקד ב-21,775 שקל.
ב-2010 הסתכם השכר הממוצע ברוטו, כולל תוספות בצה"ל, ב-12,257 שקל. כמובן שככל שהדרגות הגבוהות יותר, כך גם המשכורות: שכרו של אלוף בצה"ל הסתכם ב-52,349 שקל בחודש; שכרו של קצין בדרגת תא"ל הסתכם ב-43,276; שכרו של רא"ל (הרמטכ"ל) עומד על 74,384 שקל.
השכר הממוצע של המשרתים במשטרה גבוה משכרם הממוצע של המשרתים בצה"ל, וב-2010 הוא הסתכם ב-14,210 שקל. שכרו של קצין בדרגת ניצב משנה הסתכם ב-32,802 שקל; שכרו של תת ניצב הסתכם ב-42,839 שקל; שכרו של ניצב הסתכם ב-51,597 שקל; ושכרו של המפכ"ל: 77,506 שקל.
שכרו של נציב שירות בתי הסוהר הסתכם ב-2010 ב-74,808 שקל. השכר הממוצע בשב"ס הסתכם ב-11,720 שקל.
הפרשן לענייני ערבים, עודד גרנות, שוב בראש טבלת השכר
שיאן השכר ברשות השידור הוא פרשן הערבים של ערוץ 1, עודד גרנות, המרוויח 51,465 שקל בחודש. עלות שכרו היא 73,462 שקל. שני לו הוא "כתב עורך", המרוויח 50,570 שקל. כך על פי דוח הממונה על השכר באוצר. יש לציין כי מדובר בשכר גבוה, יחסית, אולם לא כזה שאינו תקין. עיקר שיאני השכר ברשות השידור הם טכנאים. הבכיר בהם, הנושא בתפקיד "מפקח", מרוויח 46,298 שקל.
לשם השוואה, מנכ"ל רשות השידור, על פי הדוח, הרוויח בשנת 2010 37,301 שקל. הבמאי הראשי הרוויח יותר ממנו - 38,911 שקל, ואילו מבקרת הפנים של רשות השידור השתכרה 38,984 שקל בחודש. הכתב הצבאי של ערוץ 1, יואב לימור, הרוויח 39,834 שקל. עיתונאים אחרים הרוויחו קרוב ל-40 אלף שקל כל אחד.
ועם זאת, זו השנה הרביעית ברציפות שרשות השידור אינה מצליחה לשלוט בחריגות השכר שלה. זאת, כאשר מובטח כל הזמן כי הדבר יתוקן לאחר ביצוע הרפורמה, אשר עדיין לא יצאה לפועל. על פי הדוח, מי שמחזיק בחריגת השכר הגבוהה ביותר הוא "ראש דסק ברשות השידור", שהרוויח 37,521 שקל. שני לו טכנאי ששכרו 37,486 שקל, ואחריו, מנהל מחלקה שרותי מינהל - 35,559 שקל; מנהל מחלקת תוכניות טלוויזיה - 34,347 שקל וטכנאי ששכרו 34,015 שקל.
על פי הדוח נמצאו 32.78 משרות שהנושאים בהן מרוויחים 32,588 ברוטו בממוצע לחודש ועלות שכרם היא 44,554 שקל. בגזרת מרוויחי השכר הגבוה נמצאו 63.56 משרות, שהנושאים בהן מרוויחים 35,778 שקל ועלות שכרם 45,984 שקל. בממוצע, כך על פי הדוח, 1686 עובדי רשות השידור מרוויחים 17,147 שקל בעלות שכר של 21,853 שקל בממוצע.
שכרם של כל עובדי רשות השידור עלה לעומת השנה שעברה, חרף הדגשתו של הדוח כי הרשות ממשיכה להדגים חריגות שכר. גירעונה של רשות השידור נאמדים במאות מיליוני שקלים, ואילו היקף ההשקעה שלה בשנה הבאה ביצירה הישראלית יעמוד על 16 מיליון שקל בלבד.
חברת החשמל ורכבת ישראל
חברת החשמל נחשבת לאלופת חריגות השכר של סקטור החברות הממשלתיות במשק. היקף החריגות נובע ממספרם הגדול של עובדי החברה (12,650) וממבנה השכר המעוות שהתפתח בה במהלך שנות קיומה (85 שנה).
על פי הדוח, לפסגת שיאני השכר בחברה הגיע הפעם עובד זוטר יחסית - ראש מדור שהרוויח 65,973 שקל בחודש ב-2010.
מנהל אגף תפ"ט בחברה, דוד אלמקיס, הגיע גם השנה למקום השני עם 62,912 שקל בחודש. שכרם הממוצע של עובדי החברה רשם אשתקד עלייה נאה של 6% - מ-20,185 שקל בחודש ב- 2009 ל-21,354 שקל בחודש ב- 2010.
משתתפת קבועה
רכבת ישראל היא משתתפת קבועה בדוח החריגות של הממונה על השכר במשרד האוצר: היא אחת מחמש החברות שהופיעו בכל הדוחות משנת 2007 ברציפות.
ב-2010 שיגרה רכבת ישראל לדוח נבחרת של 43 בכירים, בראשות המנכ"ל יצחק (חקי) הראל (שפרש בינתיים) והיו"ר יעקב אפרתי. השניים זכו באותה שנה לשכר חודשי בגובה 47,545 ו-47,089 שקלים בהתאמה. אחריהם ברשימה הסמנכ"לים, מנהלי האגפים, היועץ המשפטי, מזכיר החברה ואחד המפקחים. שיאן החריגות בחברה הוא מנהל אגף השיווק, ששכרו חרג לכאורה ב-44% לעומת הנורמה.
על פי נתוני הדוח, שכר הברוטו הממוצע לעובד ברכבת ישראל עומד על 15,945 שקל בחודש. שכר הברוטו הממוצע לבכירים עומד על 37,639 שקל בחודש. השכר הגבוה (ברוטו לחודש) עומד על 47,545 שקל.
חברת מקורות
חברת מקורות מופיעה בקביעות בדוחות חריגות השכר של משרד האוצר מאז שנת 2007. חברת המים הלאומית מעניקה לעובדיה שכר גבוה יחסית, ובכל זאת ב-2010 דווחו 26 חריגות שכר.
בראש רשימת חריגי השכר ל-2010 עומדים המנכ"ל עידו רוזוליו (שעזב בינתיים לבז"ן) ואחריו שני סמנכ"לים, שלושה מנהלי אזור, היועץ המשפטי, מזכיר איגוד העובדים ומנהלי יחידות ומרחבים.
נוסף למקורות, שהיא החברה-האם, מככבת השנה בדוח החריגות גם חברת שחמ מקורות ביצוע, החברה-הבת של מקורות אשר מחזיקה בנכסי המוביל הארצי. 17 מעובדי החברה דווחו ב-2010 כחריגי שכר, ובהם המנכ"ל, ארבעה סמנכ"לים, מבקר הפנים ומנהלי יחידות.
על פי נתוני הדוח, שכר הברוטו הממוצע לעובד עומד על 17,732 שקל בחודש. שכר הברוטו הממוצע לבכירים עומד על 42,183 שקל בחודש, כאשר השכר הגבוה (ברוטו לחודש) עומד על 54,343 שקל בחודש.
חברות הנמלים
מנכ"ל חברת נמל אשדוד, שוקי סגיס, מתגאה בגישה ניהולית הדוגלת במתן תמריצים ובונוסים לעובדים בגין יעילות. הצד החיובי של הגישה הזו בא לידי ביטוי בשיפור בתוצאות העסקיות של הנמל, שדיווח בשנתיים האחרונות על רווחי שיא. הצד השלישי בא לידי ביטוי בדוח שיאני השכר.
גם השנה הובילו את מצעד שיאני השכר הנתבים, קציני ים ותיקים שאחראיים על הכנסת האניות לנמל. אם לא די במשכורות העתק שלהם, הנתבים נוהגים לקבל משכורת מלאה גם כשהם כוננים בבית, בניגוד לכל כללי המינהל התקין. סגיס ניסה לשנות זאת, אך ההסתדרות אינה ממהרת לכפות את ההסדר שהושג בבית הדין ולהתעמת עם הנתבים.
שכרם של עובדי חברת נמל אשדוד עלה בשנה שעברה ב-9% מ-22,490 שקל בחודש ב-2009 ל-24,557 שקל בחודש ב-2010.
ביצועים נחותים
אם חברת נמל אשדוד יכולה להציג את השיפור בביצועיה כתשובה לשכר המופרז הנהוג בה, לחברת נמל חיפה אין אפילו את הקלף הזה. החברה, בניהולו של מנדי זלצמן, זכתה ברע משני העולמות: גם ביצועים בינוניים ונחותים מאלה של אשדוד וגם תנאי שכר טובים לא פחות.
את מצעד שיאני השכר בחברה מוביל סדרן העבודה הראשי, אמנם לא מנהל בכיר אך ללא ספק עובד בתפקיד מפתח שצבר כוח רב בידיו. מיד אחריו, בהפרש קטן, אחד הנתבים עם משכורת של 65,349 שקל בחודש.
שכרם של עובדי חברת נמל חיפה עלה אשתקד ב-9% מ-22,981 שקל בחודש ב-2009 ל-24,805 שקל בחודש ב-2010.
משכורות עתק
חברת נמלי ישראל מתאפיינת בנתון בולט: משכורות עתק לעובדים. בחברות הנמלים אוהבים להפנות אצבע מאשימה לחנ"י ולטעון שאצלה התנאים תמיד טובים יותר. בחנ"י נוהגים להסביר את השכר האסטרונומי בכך שרבים מעובדי החברה הם בעלי ניסיון רב - עובדה המתבטאת בתוספות ותק ושכר שצברו במהלך השנים.
בראש הרשימה עומד ראש יחידת משאבי אנוש ומזכיר החברה. שכרם של עובדי חנ"י עלה בשנה שעברה בשיעור מתון יותר מזה של חברות נמלי אשדוד וחיפה: "רק" 6% - מ-25,401 שקל בחודש בשנת 2009 ל-27,010 שקל בחודש ב-2010.
19 חריגי שכר
דווקא הקטנה מבין החברות מצאה עצמה בדוח חריגות השכר ל-2010 - חברת נמל אילת. הדוח ל-2010 מצא בחברה 19 חריגי שכר - מספר גבוה יחסית למספר העובדים הכולל בחברה (127). שכר הברוטו הממוצע לעובד עומד על 18,944 שקל בחודש. שכר הברוטו הממוצע לבכירים עומד על 37,641 שקל בחודש. השכר הגבוה בחברה (ברוטו לחודש) עומד על 54,490 שקל.
כתבות
ני"ע
