אחרי הירידות החדות: האם מניית כיל שווה קנייה?

מניות מסוגן נמצאות כמעט בכל תיק השקעות, וחלקן נקראות אפילו "מניות העם"; הן בעלות סחירות גבוהה, שווי השוק הגדול במדד המוביל ת"א 25, ורובן בעלות מדיניות דיבידנד קבוע; עד לעת האחרונה המניות הללו נחשבו לנכס יציב, עוגן בתיק ההשקעות, אך עם תחילת המשבר הנוכחי גם הן נכנסו לסחרחורת תנודתיות גבוהה והציגו תשואות חסר.

בשבועות הקרובים נבקש להציג כמה מהמניות המובילות בישראל, ולבחון יחד עם האנליסטים המסקרים אותן, מהן התחזיות עבורן בטווח הקרוב והבינוני, ובשורה התחתונה - האם הן שוות קנייה. את סדרת הכתבות פותחת היום כיל , המניה בעלת שווי השוק השני בגודלו באחד העם.

כיל, הנמצאת בבעלות החברה לישראל של משפחת עידן עופר, הינה חברה גלובלית. עיקר פעילותה הוא בתחומי הדשנים והכימיקלים המיוחדים, ורק 6% מתוצרתה נמכרים בארץ. פעילות כיל נשענת על אוצרות טבע - מינרלים כמו אשלג, פוספטים וברום, המופקים ברובם בים המלח ובנגב על בסיס זיכיון ממדינת ישראל. החלק הארי של פעילותה ורווחיה מגיע מהאשלג, האחראי לכ-65% מהרווח התפעולי - כיל היא השחקן השישי בגודלו בתחום, והיא חולשת על 10% מנתח השוק העולמי.

למרות דוחות מצוינים, מתחילת השנה איבדה מניית כיל כ-31% - תשואת חסר של כ-10% על ת"א 25. זאת על רקע התפתחויות בעניין עלות קציר המלח מים המלח, ירידה במחירי הסחורות החקלאיות, החשש מפני העלאת התמלוגים שמשלמת כיל למדינה, והוספת היטל אוצרות טבע על רווחי היתר שלה.

לידר שוקי הון: "תשואת שוק", מחיר יעד: 49 שקל

האנליסט עוז לוי הוריד המלצתו למניה ל"תשואת שוק" בעקבות חוות דעת שהגיש לפני חודש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אשר גרסה כי על כיל לשאת בחלק משמעותי ביותר מעלות הקציר בים המלח.

אולם מה שהטריד את לוי לא היה קציר המלח, שעלותו אינה כה משמעותית לדעתו לחברה בסדר הגודל של כיל, אלא דווקא הקריאה של המשנה, לבחון גביית היטל מיוחד על רווחי היתר של החברה, הנובעים מהמינרלים המופקים על-ידה בים המלח.

לאור הרוח הגבית שמעניקה המחאה החברתית הנוכחית, לוי מעריך בסבירות גבוהה הקמת ועדה שתטיל היטל שכזה. "חוות הדעת יצאה מייד לאחר הפגנת ה-450,000. זה הספיק לי כדי להגיד 'תודה רבה' ולהוריד המלצה", אומר לוי. להערכתו, היטל שכזה ייקח כ-20% מרווחי החברה, ומדובר בכ-400-500 מיליון דולר בשנה.

איום נוסף, לטענת לוי, הוא החשש ממשבר נזילות בעקבות המשבר המתגלגל באירופה, שאם יתממש עלול להביא לקריסה במחירי הסחורות ולירידה במחירי חוזי האשלג. "מחירי הסחורות עדיין גבוהים, והאלמנט הספקולטיבי רב. במידה שייווצר משבר נזילות, ספקולנטים בסחורות החקלאיות יצטוו לסגור פוזיציות, מה שעלול להחזיר את התירס (הצרכן העיקרי של אשלג בעולם, ט' ב"פ) לרמות של 3.5 דולר לבושל, ואת מחירי מניות הדשנים לרמות של לפני המשבר הקודם".

בשורה תחתונה אומר לוי: "לא נכון להיות בנייר בשלב הזה. במידה שיתממשו שני האיומים במלואם, המניה יכולה לרדת למחיר של 30 שקל".

דש ברוקראז': "תשואת שוק", מחיר יעד: 56 שקל

"יחד עם החברה לישראל, שכיל מהווה את רוב השווי שלה, מדובר ב-11% מת"א 100. להערכתי, כ-95% ממנהלי התיקים, הגמל והפנסיה מחזיקים אותה", אומר האנליסט אמיר פוסטר.

גם פוסטר מוטרד מהשלכות חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. להערכתו, בהינתן ההיטל המיוחד, השווי הראוי למניה עומד על 42 שקל. החשש מירידה חזקה במחירי הסחורות מטריד את פוסטר אפילו יותר. "התמחור של כיל מושפע מאוד מהציפיות העתידיות למחירי הסחורות החקלאיות. כך למשל, סביב פרסום תוצאות הרבעון השלישי של 2008, הטוב ביותר שהיה לה עד כה, נפלה מניית כיל כ-70% בשל החשש מצניחת מחירי הסחורות".

לטענת פוסטר, מחירי הסחורות החקלאיות עדיין גבוהים מאוד, ולא משקפים תסריט של האטה בכלכלה העולמית. "בתסריט של האטה כלכלית והכבדת המיסוי מצד הרגולטור, המניה עשויה לרדת בשיעורים ניכרים". בהתאם, הוא מדגיש שמחיר היעד שלו נמצא כעת בבחינה.

פוסטר מבהיר, כי כיל איננה דפנסיבית. "זו מניה מחזורית במלוא מובן המילה. אם יהיה תיקון בשווקים, היא תעלה חזק; אם המשבר יחריף, יש לה עוד הרבה לאן לרדת. מי שסבור שאנו הולכים לשנה שורית, שיקנה כיל; אך מי שחושש, עדיף שיקטין חשיפה או ימכור".

לאומי פרטנרס: "קנייה", מחיר יעד: 55 שקל

"כיל בהחלט צריכה להיות מניית עוגן בכל תיק השקעות. זו חברה עם ניהול מצוין, והתוצאות הפנטסטיות ניכרות ברמה הרבעונית", מציינת האנליסטית רוני סלוצקי. לדבריה, השתת עלות קציר המלח על החברה, ואפילו העלאת תמלוגים, לא ישנו את המלצתה. "מדובר בפגיעה מצרפית של כ-10% בשווי להערכתי, והאפסייד הנוכחי מספיק גבוה בכדי לספוג פגיעה תאורטית כזו".

גם סלוצקי מציינת את השפעת מחירי חומרי הגלם על רווחיות כיל. "עליית מחיר האשלג והפוספט, מיתרגמת ישירות לשורת הרווח". עם זאת, בניגוד לשני האנליסטים האחרים, היא מסבירה שהתנודות במחירי הסחורות, שעשויות להשפיע על מחירי האשלג, אינן משנות את המודל שלה, שכן יש לה די מרווח ביטחון. "מחיר חוזה אשלג עומד כיום על כ-500 דולר לטון. מחיר היעד שלי לוקח בחשבון מחיר של 400 דולר לטווח ארוך, ואיני רצה לשנותו אם מחירי הסחורות נעים לכאן או לכאן".

סלוצקי מוסיפה: "זהו שוק מחזורי, ואין טעם לשנות את השווי לפי שינוי נקודתי. אני משנה את המודל רק כשיש מגמה ארוכת טווח, כמו שהייתה ב-2008". לדבריה, המחירים כיום הגיוניים, בשל הביקוש העולמי ההולך וגובר למזון. "בתקופות של יציבות במחירי האשלג, אין סיבה שכיל תהיה יותר תנודתית מהשוק".

בנק לאומי מחזיק כ-18% מהחברה לישראל

 מניית כיל איבדה כמעט שליש מערכה מתחילת השנה