דיווח: גרמניה וצרפת קרובות לגיבוש פתרון למשבר באירופה

צרפת וגרמניה קרובות לגיבוש תוכנית לפתרון משבר החוב באירופה, אך ספק אם התוכנית תתקבל בברכה בקרב המשקיעים. כך מדווח העיתון "וול סטריט ג'ורנל". זאת, לאחר שנשיא צרפת ניקולא סרקוזי הבטיח להציג פתרון כולל למשבר עד סוף החודש והפיח אופטימיות בשווקים.

גרמניה וצרפת צפויות להציג את התוכנית ב-23 באוקטובר בעת פסגת האיחוד האירופי. בינתיים, סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת היום כי פורום מדינות ה-G20 יושב על הגדר וממתין לתוכנית האירופית, וכי לא צפויות להתקבל שום החלטות אופרטיביות מצד ה-G20.

עם זאת, לפי ה"ג'ורנל", ייתכן שהמשקיעים יתאכזבו מהתוכנית שתוצג כיוון שאינה כוללת ורחבה מספיק כדי לענות על 2 החששות העיקריים של המשקיעים היום: ספרד ואיטליה. 2 כלכלות אלה, מהגדולות באירופה ובעולם, נקלעו גם כן למשבר חוב ופגיעה באמון המשקיעים במדינות אלה יכולה להוות מכה קשה לכלכלה העולמית ולשוקי המניות.

אז מה יש ומה חסר בתוכנית המתגבשת? ובכן, לפי ה"ג'ורנל", התוכנית תתרכז ב-3 דברים עיקריים:

■ תוכנית חילוץ חדשה ליוון שתכלול לא רק סיוע כספי למחזור חובות אלא גם "תספורת" למשקיעים, כלומר מחיקת חלק מהחוב האסטרונומי של של יוון שעומד על כ-350 מיליארד אירו (יותר מ-170% מהתמ"ג שלה), וזאת על מנת לאפשר לה "לקום על הרגליים" לאחר 4 שנים של מיתון שסופו לא נראה באופק.

השאלה הגדולה היא איזו "תספורת" תבוצע, כלומר כמה מהחוב יימחק. בתקשורת הזרה מדברים לאחרונה על "תספורת" של 50%-60% ואולי אף יותר. המשמעות היא הפסדים כבדים לבנקים באירופה ובעולם במחזיקים באג"ח הממשלתיות היווניות וחשש ממשבר האשראי. כאן נכנס לתמונה הנדבך השני בתוכנית הגדולה של גרמניה וצרפת.

■ חיזוק ההון העצמי של הבנקים: לפי ה"ג'ורנל", הבנקים באירופה יידרשו להלימות הון ראשוני של 9% כדי לאפשר להם להתמודד עם משברים פיננסיים באופן טוב יותר. 2 שאלות מיידיות עולות בהקשר זה: כמה מהר הם יידרשו להשיג את היעד הזה וכיצד הם יעשו זאת. היכולת של הבנקים לגייס הון בשווקים בתקופה זו הינה מוגבלת, כלומר הם יזדקקו להזרמות הון מהממשלתות. הזרמת הון זו היא אחד מעמודי התווך המרכזיים של תוכנית גרמניה-צרפת ולפי ה"ג'ורנל" נושא זה קרוב מאוד לסיכום ויוצג למדינות האיחוד האירופי כבר בשבוע הבא. אם לא תושג הסכמה, גרמניה וצרפת מתכננות להציג את התוכנית שוב, תחת שינויים, בתחילת נובמבר.

אך כאמור, החשש העיקרי הוא לא מהמחיקות בגין יוון אלא מתסריט בו הבנקים והמשקיעים חוששים גם מ"תספורות" עתידיות על החובות של ספרד ואיטליה. בתסריט זה, השווקים יטרקו את הדלת בפני 2 הכלכלות הגדולות הללו והן יתקשו למחזר חוב. בשלב זה איש אינו יכול להעריך האם האיחוד האירופי וקרן המטבע יכולים בכלל לעזור לספרד ואיטליה במקרה שהם ייקלעו לקשיים, ובהקשר זה אמר נגיד בנק ישראל סטנלי פישר לאחרונה כי אין לאירופה מספיק כסף כדי לחלץ את איטליה. תוכנית גרמניה-צרפת מספקת, לפי הדיווח ב"ג'ורנל", מענה חלקי לחשש זה, בדמות הגדלת קרן הסיוע האירופית.

■ הגדלת קרן הסיוע של אירופה: בחודשים האחרונים לחצה ארה"ב על אירופה להגדיל את קרן הסיוע (EFSF) באופן משמעותי. רק השבוע אישרה סלובקיה את הרחבת הקרן מ-220 ל-כ-440 מיליארד אירו ובכך הושג אישור כל 17 מדינות הגוש. אך כל ההערכות מדברות על כך שזה לא מספיק. לשם ההשוואה, הכלכלן נוריאל רוביני אמר לאחרונה שאירופה זקוקה ל"בזוקה" של 2 טריליון אירו וכלכלנים אחרים נקבו בסכומים של טריליון אירו ויותר. הקרן אמורה להעביר סיוע כספי מיידי למדינות באירופה שייקלעו לקשיים וכן לאפשר לבנק המרכזי האירופי לקנות אג"ח. הבנק המרכזי היה פעיל מאוד בהנפקות אג"ח של ספרד ואיטליה בשבועות האחרונים, מה שאפשר להן לצלוח הנפקות.

גם בסעיף זה עולה שאלה מהותית: בכמה תוגדל הקרן ומהיכן יגיעו הכספים? אגב, לפי פרסומים זרים הציעו רוסיה, ברזיל וסין לסייע ולהשקיע באג"ח ממשלתיות באירופה, אך ברצונן לראות תחילה את תוכנית הפתרון הגדולה של גרמניה וצרפת.

"גרמניה וצרפת בטוחות שיחדיו הן יצליחו לשמור על המטבע האחיד", אמר שר האוצר של גרמניה. עמיתו הצרפתי הוסיף שהתוכנית הכוללת שתוצג תהיה "מאוד משמעותית". אך ב"ג'ורנל" מעלים תהייה נוכח השאלות הנותרות ללא מענה: "החברות הגדולות באיחוד צריכות לאשר את הפרטים וייתכן שהפשרות שינבעו מכך ינפצו את תקוות המשקיעים לפתרון דרמטי וכולל של משבר החוב באירופה".