המילה חנטריש די יצאה מהלקסיקון. פירושה המילולי הוא "הפכפך", אבל השימוש במילה מוכר בהקשרים נרחבים יותר. זה ביטוי כולל, תלוי בהקשר, להבלים, טראש, וולגריות, רמה נמוכה, זיוף והגזמה, שמאלץ.
בעצם כל מה שהוא לא רציני יכול להיקרא חנטריש. מסביב לפרשת גלעד שליט יש הרבה חינטרושים, והתקשורת היא המקום בו מרבצי החנטריש הם העשירים ביותר. דווקא עכשיו, המילה חנטריש העסיסית, המתנגנת והמדויקת, כבר לא באופנה.
אנו מחזירים בזאת את החנטריש לשימוש ב-5 הערות:
חנטריש 1: האומץ של נתניהו
אפשר להסכים להחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין שליט, אפשר להתנגד לה, אבל היא לא "החלטה אמיצה". זו, בכל אופן, לא החלטה אמיצה יותר מאשר ההחלטה שלא לשחרר מחבלים תמורת החייל החטוף. כי מהו האומץ? אומץ הוא לעמוד מול התנגדות ציבורית רחבה, לעמוד על דעתך בניגוד לכל מה שסביבתך אומרת.
אבל כאן? הרי התקשורת אוהדת את העניין, הציבור תומך ברוב מוחץ בעיסקת שחרור, במשך שנים מתנהל פה קמפיין אדיר (ומזיק!) בעד עסקת חילופין. הלחץ פשוט עבד, אולי נוצרה גם הזדמנות, ייתכן כי המחיר ירד במקצת. אולי מדובר בהחלטה הכרחית בהתחשב בנסיבות ובעיתוי, אבל לא מדובר בהחלטה אמיצה, משום שלא נדרש אומץ מיוחד כדי להחליט על עיסקה כזו.
פשוט נדרש להחליט. עד עכשיו נתניהו החליט שלא, עכשיו הוא החליט שכן. אין פה אומץ, ואני מקווה שנתניהו לא יתמכר למחמאות-הסרק (מפי שונאיו) על ש"גילה מנהיגות".
חנטריש 2: עיתונאים מחברים חיבורים
אין לי כוח לכל החיבורים האלה שכותבים בעיתונים. חיבורים, בניגוד למאמרים פובליציסטים או פרשניים, אלה קטעים כאלה סמי-רגשניים על "העיניים הבוכיות של אביבה" ועל החדר שמסדרים עכשיו לגלעד שלנו, ועל כתפיו הצנומות של חייל אחד וכל החנטריש הזה.
חיבורים הם טקסטים שכל ילדה בכיתה י' יודעת לכתוב, ומשום מה עיתונאים חושבים שתפקידם זה בעיקר לרגש אותנו. תרגש אותי, רפי. ובכן, תפקידו העיקרי של עיתונאי בעמודי החדשות והדעות הוא להחכים אותנו, להעשיר אותנו בידיעה, בעמדה, בנקודת-מבט חדשה. לא בחיבורי שמאלץ ילדותיים.
חנטריש 3: רחמינו על המשחית
ברגישות, ברגישות, ברגישות. לאף אחד, אבל לאף אחד אסור לפגוע, להשחית או לקשקש על אנדרטאות של רבין או של כל אחד אחר. כל הרחמנויות וההבנות וההתחשבות ברקע של המקשקש, טובות במסגרת טיעונים להקלה בעונש.
חנטריש 4: דואגים בקול רם
החלטת הממשלה כבר התקבלה. עכשיו אפשר לשמוח בקול עם משפחת שליט ולדאוג בשקט מהסכנות החדשות. במקום זאת נוהגים אצלנו לדאוג בקול רם, ובקושי לשמוח. כאילו גלעד שליט הוא בכלל אויב. תיכף יוציאו לו דין רודף.
יש להזכיר לעצמנו שגם דאגה בקול רם ואזהרות צעקניות הן סוג של כסתו"ח. כן, כשיקרה חלילה פיגוע תמיד נוכל לומר שצעקנו, הזהרנו, התרענו, אמרנו לכם. שוב נצא צודקים. כרגיל. זה הזמן לשמוח עם משפחת שליט ועם עם ישראל.
חנטריש 5: הרייטינג ישאיר אותו בכלא
התחרות החופשית עלולה להשאיר את גלעד כלוא. הקרב על הראיון הראשון, הצילום הבלעדי, החיבוק הפוטוגני ולמי יש צילום, סינק ואינסרט יותר מעניין יטריפו את המערכת התקשורתית.
גלעד יוצא מהכלא, האם "התחרות החופשית"תיתן לו לצאת לחופשי?
הכותב הוא יו"ר סיעת הבית היהודי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
