זהירות, לא בונים כאן

ראש הממשלה בנימין נתניהו ממהר לקשור לעצמו כתרים, בכל הקשור לצעדי הממשלה בשוק הנדל"ן, אולי על מנת להקהות קצת מעוקצה של המחאה החברתית ואולי בראייה קדימה של שנת הבחירות הממשמשת ובאה.

שר האוצר יובל שטייניץ ושר השיכון אריאל אטיאס לא מפגרים מאחור וכל אחד מנופף בגאווה בהישג הלאומי של הגידול החד בהתחלות הבנייה במחצית הראשונה של 2011.

רבים רוצים ירידה במחירי הדיור ואני מבחין בירידת מה בחודשים האחרונים. הירידה המשמעותית היא במספר העסקאות: הקונים יושבים על הגדר ולכל היותר מחפשים מציאות ואילו המוכרים,למעט אלו שחייבים, לא ממהרים להתפשר. את זריקת העידוד הם מקבלים מהקבלנים ששבים וטוענים כי אל לציבור להמתין לירידות מחירים.

כשמנתחים לעומק את טענות הקבלנים, מתקבלת תמונה הרבה פחות ורודה מזו שמנסה להציג בפנינו הממשלה ומן הראוי שתידלק שם נורת אזהרה אדומה שתצנן במקצת את ההתלהבות המוקדמת ותושיב את ראש הממשלה והשרים לדיון דחוף כיצד לפתור את הבעיה שעלולה לסתום את הגולל על התכניות לירידת מחירי הנדל"ן.

הבעיה נעוצה למרבה הפלא בצעדים שננקטו לריסון בועת הנדל"ן. אמנם מתחילת 2011 יש כ-22 אלף התחלות בנייה וזו עלייה של ממש ביחס לאותה תקופה ב-2010, אולם כבר ברבעון השני חלה ירידה של 2.5% בהתחלות הבניה ביחס לרבעון הראשון ואפשר להעריך בסבירות גבוהה כי ירידה זו תימשך ואף תעמיק גם ברבעון השלישי.

מדוע ולמה קורה דבר כזה שעלול לקלקל לראש הממשלה את המסיבה? בנק ישראל נקט במספר צעדים שמטרתם הייתה לצמצם את ביקושי המשקיעים. הריבית עלתה באופן חד ביחס לריבית המדינות המפותחות וכמו כן השתנו משמעותית תנאי המשכנתאות והדרישות להון עצמי. בנוסף לכך הועלו דרישות הלימות ההון מהבנקים.

במצב שנוצר הציבור לא עט על הבנקים למשכנתאות ואילו הבנקים לא ששים, שלא לומר חוששים להעניק אשראי לפרויקטים לבנייה. הקבלנים מצידם ממעטים להגיש הצעות למכרזים ומעבר לפרויקטים אותם כבר החלו מסתמנת מגמה של עצירה משמעותית בפרויקטים חדשים. המחאה החברתית והסכנה של חזרת העולם המערבי לתקופת מיתון שלא יפסח על כלכלת ישראל תורמות אף הן להחרפת התהליך.

אומנם ננקטו מספר צעדים נוספים שמטרתם להגדיל את ההיצע הקיים של דירות יד שנייה בשוק, אולם צעדים אלו מוגבלים בהיקפם ועל כן אם לא יחול שינוי של ממש,הרי שתוך פרק זמן קצר שוב יגדל הביקוש על ההיצע ומה התוצאה של מצב כזה כולנו זוכרים היטב.

על מנת למנוע מצב כזה חייבים הגורמים הרלוונטיים בממשלה למצוא את הדרך לעודד את הקבלנים להגיש הצעות ומכרזים ולצאת לבנייה של פרויקטים חדשים. יש מגוון של דרכים לעידוד שכזה ובהן כמובן הפחתת מחיר הקרקע( וכאן שוב צפוי עימות עם מינהל מקרקעי ישראל ואולי אף עם האוצר) ומתן ערבויות מדינה על מנת שהבנקים לא יחששו מליווי פרויקטים חדשים.

לצד הגזר יש כמובן להשתמש גם במקל ולהטיל סנקציות על זוכי מכרזים שלא יוצאים לבנייה לאחר קבלת ההיתרים. במקביל יש להמשיך כמובן את התהליך המבורך של שחרור צוואר הבקבוק במינהל מקרקעי ישראל והקפדה מלאה על יישום חוק הוד"לים.

1. יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
2. Rika40@012.net.il
3. אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.