מנכ"ל אלביט מערכות: "המשבר בטורקיה לא פגע בנו"

הביתן של אלביט מערכות בתערוכת הנשק הגדולה AUSA בוושינגטון, שנערכה בשבוע שעבר, היה שוקק פעילות: חיילים וקצינים במדי ייצוג, שנראים יותר כמדי הסוואה, מציצים בהיצע שהוגדר כ"פתרונות אלביט לצבא ארה"ב"; נספחים צבאיים במדי שרד מתעכבים לקבל הסברים, בעיקר על המל"טים הרמס 450 וסקיילארק שמהווים מקור משיכה גדול לפוקדי התערוכה; ונשיא ומנכ"ל אלביט, יוסי אקרמן, נבלע בחדרי הישיבות ונפגש עם קבוצות של מבקרים בחליפות אזרחיות.

בראיון ל"גלובס", שנערך בין ישיבה לישיבה, מסביר אקרמן שהפעילות התוססת במתחם מעידה על מגמת הצמיחה של החברה. לא, הוא אינו מרוצה ממגמת הצמיחה של מניית אלביט, אך הוא משוכנע שהיא תדביק את הצמיחה. העתיד נראה ורוד, לפחות מהזווית שלו. הקיצוץ החזוי של תקציב הצבא האמריקני הוא דווקא הזדמנות גדולה לחברה, הוא אומר. ההידרדרות ביחסים עם טורקיה מכאיבה לו כאזרח, אך היא לא פגעה בעסקי אלביט שם. העסקים עם הטורקים, לדבריו, נמשכים כרגיל.

- מה דעתך על מחאת האוהלים בישראל ועל דרישת המפגינים לקצץ בתקציב משרד הביטחון?

"אין ספק שישראל זקוקה לביטחון, ואין ספק שבאזור שלנו הביטחון עולה כסף. מצד שני, אנשים רוצים רווחה וגם זה עולה כסף. ברור שיש תחרות על משאבים, השאלה היא איך מגיעים לאופטימיזציה בתהליך קבלת ההחלטות, שאמור לשקלל בין הצורך ליצור מקומות עבודה ולהגדיל את רמת הרווחה, לבין הביטחון השוטף והאסטרטגי. זה צריך להיות תהליך שיכול לתמרן בין אילוצי הטווח הקצר לצורכי הטווח הארוך.

"מי שאומר בנשימה אחת שצריך לקצץ בתקציב הביטחון, ובמקביל להגדיל את מספר מקומות העבודה לצעירים שסיימו שירות צבאי, חוטא בסתירה. אנשים לא מבינים שכל קיצוץ בתקציב יביא לפגיעה בתעשיות הביטחוניות, וממילא לפגיעה בפוטנציאל ליצירת מקומות עבודה. התעשיות הביטחוניות הן אבן שואבת לצעירים יוצאי צבא. ישראל משקיעה מאות מיליוני דולרים במאמץ להרחיב את היצע המשרות, ואינטל היא רק דוגמה אחת. אז מה ההיגיון לקצץ בביטחון ובמקביל לפגוע במקומות עבודה לצעירים? זו הבעיה שקברניטי המדינה צריכים לפתור".

- איך השפיעה הידרדרות היחסים עם טורקיה על אלביט?

"לא כהוא זה. כאזרח אני חושב שישראל צריכה לפתח יחסי ידידות עם מספר גדול של מדינות, בדיוק כפי שאני שואף להביא למקסימום את מספר השותפויות של אלביט עם חברות זרות. לכן נצבט לי הלב על כל מדינה שמכריזה שהיא אינה ידידה שלנו. איני יודע מה השיקולים שגרמו להידרדרות ואיני יכול לומר מי אשם. אבל הרעת היחסים לא פגעה באלביט עד כה. יש לנו פרויקט צילום אווירי עם טורקיה ואיני מצפה שהוא ייפגע. מבחינתנו, הטורקים יודעים להבדיל בין עסקים לפוליטיקה. האנשים שלנו מגיעים לטורקיה לצורכי עבודה, והם באים אלינו. הדאגה שלי ממוקדת בעתיד: איני צופה פרויקטים נוספים בקרוב".

- האם שיתוף פעולה צבאי עם מדינה, שהכריזה על שיגור ספינות מלחמה לים התיכון ושנתפסת כעוינת לישראל, אינו מהווה פגיעה בביטחון המדינה?

"חשש כזה קיים תמיד. זו הסיבה שישראל הקימה מערכת קפדנית לסינון עסקאות עם מדינות זרות. המערכת הזו אמורה להחליט מה מותר ולמי מותר. עד היום לא מצאנו שעסקה זו או אחרת גרמה לזליגת מידע או שסיכנה את ישראל. מה יקרה בעתיד? אני מקווה שלא יקרה דבר. אבל אסור לשכוח: אי אפשר לקיים תעשיות ביטחוניות בלי יצוא. מהצד שלנו אני יכול לומר שאנו נזהרים מאוד. עובדה היא שלגבי מכירות נשק לסין לא הסתבכנו עם האמריקנים. ידענו מראש לאן נושבת הרוח".

"בכל משבר יש סיכון וסיכוי"

- אמרת בכנס לשוקי הון בחודש מארס השנה שאלביט זיהתה את "הנישות הנכונות" בשוק הביטחוני ושהחברה תחזור למגמת צמיחה ב-2011. חצי שנה אחרי, האם הדברים עומדים במבחן המציאות?

"אני חושב שאפשר לראות זאת בביתן שלנו פה. כבר לפני זמן רב זיהינו מגמה שתמציתה היא שצבאות זרים יפסיקו לקנות פלטפורמות בגלל הקיצוצים הצפויים בתקציבי הביטחון שלהם, ובמקום זאת יקנו יותר מערכות אלקטרוניות, מערכות שליטה ובקרה או מל"טים. עקרונית, אלביט אף פעם לא הייתה בשוק הפלטפורמות, כמו גם התעשיות הביטחוניות בישראל. מדינות קטנות לא עוסקות בכך. אבל אנחנו היינו ערוכים למגמה הזו והעמקנו מו"פ וייצור מערכות אלקטרוניות. וכמובן, אם לא רוכשים פלטפורמות חדשות, משדרגים פלטפורמות ישנות. אנחנו נערכנו לכך באמצעות קניית M7 אירוספייס מסאן אנטוניו, טקסס, שעוסקת בשיפוץ מטוסים והשבחת מערכות אלקטרוניות לכלי רכב משוריינים".

- האם המשמעות היא שאלביט אינה מוטרדת מהקיצוץ שצפוי בתקציב צבא ארה"ב ומנסיגת הכוחות האמריקניים מעיראק ומאפגניסטן?

"בכל משבר יש סיכון וסיכוי. כמו כל חברה אנו מודעים לקיצוץ בתקציב הפנטגון ולנסיגה מעיראק ומאפגניסטן. אבל הנסיגות פותחות לנו הזדמנויות חדשות. אלפי הפלטפורמות שבהן השתמש הצבא האמריקני יוחזרו לארה"ב ויהיה צורך לשדרג אותן. אחרי המלחמה בווייטנאם, השאירה ארה"ב אלפי מטוסים וטנקים. היום אנחנו חיים בתקופה אחרת. האמריקנים לא ישאירו כלים בעיראק. וכפי שאמרתי, M7 מחכה להם".

- ומה לגבי הקיצוץ בתקציב הפנטגון?

"כמה שהאמריקנים לא יקצצו, גודל התקציב הצבאי של ארה"ב יהיה בסביבות 500 מיליארד דולר. ירידה מ-700 מיליארד ל-500 מיליארד היא ירידה חדה, אבל אתה יודע מה זה 500 מיליארד דולר? לנו זו לא תהיה בעיה. אנחנו חברה קטנה וגמישה. לגדולים בארה"ב כן תהיה בעיה".

"מנהל של חברה, לא של מניה"

- האם אלביט נמצאת בצמיחה, כפי שאמרת במארס האחרון?

"למרות המשבר בשווקים והקיצוצים התקציביים, צבר ההזמנות שלנו במגמת צמיחה בחמשת הרבעונים האחרונים. זה שיעור צמיחה לא גדול, אבל זו בכל זאת צמיחה. מבחינתנו, השורה התחתונה היא שלא הקטנו את תקציבי המו"פ. למעשה, השקעת המו"פ שלנו גדולה כפליים מהממוצע העולמי. אנו משקיעים במו"פ כ-9% מהמחזור השנתי, כ-250 מיליון דולר ב-2010.

"יש לנו 40 חברות בעולם וכולן, חוץ מאחת, בבעלות מלאה. לא שילמנו תמורתן במניות אלא בכספי החברה מהמאזן, והמשמעות היא שלא דיללנו את המניות. חילקנו דיבידנדים במידה נדיבה ואף פעם לא עשינו הנפקה נוספת".

- אתה מרוצה מהביצועים של מניות אלביט?

"אני מנהל של חברה, לא של מניה. אנחנו עושים הכול בשקיפות, ואני תמיד מסביר לאנליסטים את המהלכים שלנו. אני אומר רק שאינני מרוצה משיעור הצמיחה של המניה, אבל היא תעלה בטווח הארוך. היא תיתן ביטוי לצמיחת החברה בזמן המתאים. אני תמיד אומר לחברים ולשכנים: 'אם אתם רוצים רווח מהיר בזמן קצר, אל תקנו את המניה הזו'".

- מה תרומת המל"טים לשורה התחתונה שלכם?

"ארה"ב מחזיקה ב-75% משוק המל"טים העולמי. לנו, או לכל תעשיה ביטחונית אחרת בישראל, אין דריסת רגל בשוק המל"טים האמריקני. איני יודע למה. הם פשוט לא נוטים לייבא מל"טים. מה שנשאר זה 25% הנותרים בשוק הגלובלי, ופה אלביט מובילה. ישראל היא שוק המל"טים השני בגודלו בעולם, אחרי ארה"ב, ו-80% מהמל"טים שצה"ל מטיס הם מתוצרת אלביט.

"באירופה אנו שותפים בפרויקט Watch Keeper עם חברת תאלס, פרויקט המל"טים הגדול ביבשת. באפגניסטן המל"טים שלנו, הרמס 450, נמצאים באוויר בשירות הצבא הבריטי. בסך הכול, המל"טים של אלביט צברו 300 אלף שעות באוויר בכל הזירות, לרבות ישראל. יש מעט מאוד חברות שיכולות להצביע על הישג כזה".