"זו יצירתה של עבדות מודרנית"

המתמחים עתרו לבג"ץ: ניסיון למנף הצעות שכבר על השולחן

אם הכול ילך כשורה, נציגי המדינה והמתמחים מהמרכז יגבשו ביממה הקרובה נייר הבנות, שבמסגרתו כל צד יוכל להצביע על הישג: המדינה תתגאה בכך שהסכם עבודה חתום לא נפרץ, לכאורה, ותוספות שכר יינתנו רק עבור מה שמכונה "עבודה נוספת"; והרופאים יתגאו בכך שהצליחו להגדיל עוד יותר את שכרם ולקבוע כעובדה את מה שאמרו מראש יועצי התקשורת שלהם: "המציאות עולה על כל הסכם".

ולמרות אווירת האופטימיות שריחפה היום מחוץ לחדרי המו"מ, למתמחים יש סיבה טובה להמשיך למשוך את החבל ולהימנע מחתימה על ניירות מחייבים. בצהריים הם הגישו בג"ץ נגד פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, שביטל ערב חג הסוכות את מהלך התפטרותם, וחייב אותם לחזור לעבודה מלאה.

"המאבק לא נגמר"

"זוהי יצירתה של עבדות מודרנית", נאמר בעתירה, לא פחות. הבג"ץ הזה מאיים להצית מחדש את מאבק הרופאים מהמרכז, במיוחד אם אורך נשימתם יחזיק עד אמצע השבוע הבא, אז צפויים אמצעי התקשורת להתעייף מהסיקור האינטנסיבי של שחרור גלעד שליט ולחבק מחדש את המתמחים. הראשונים לעשות זאת הם המשפטנים והפרשנים המשפטיים, שבפיהם מסר שחוזר על עצמו: ביטול ההתפטרות מהווה פגיעה בזכות היסוד לחופש העיסוק.

יש רק בעיה אחת: המשפטנים מתעלמים מהמהות של הפסיקה, שקבעה כי לא מדובר בהתפטרות. כל הראיות מצביעות על כך שהמתמחים השתמשו בהתפטרות כנשק ארגוני עם מטרה אחת: למקסם הישגים לאחר הסכם חתום. ראיה לכך היא מייל ששלחה אחת ממובילות המהלך: "כדי שמשהו מהמטרות שלנו יתממש, אנחנו חייבים מסה (!) של מתמחים מתפטרים. 520 זה יפה אבל לא מספיק - אנו זקוקים לכל אחד מכם! מזכירה לכם, ניתן להתפטר ולמשוך ברגע האחרון".

המילה "מאבק", להבדיל מחופש העיסוק ורצון אותנטי להתפטר, חוזרת על עצמה. כך, בהודעה רשמית של עמותת מרש"ם שהיוותה מנוע מרכזי מאחורי מאבק המתמחים, נכתב: "חשוב שכולנו נדע שהמאבק לא נגמר - במובן מסוים הוא רק החל. הגישה שבה נתקלנו מצד המדינה רק מחזקת את ידינו בצדקת דרכנו".

חייבים לחקור

ביה"ד חשף רק חלק ממה שהוא מכנה "שביתה במסווה של התפטרות". זו האמת: מי שמבקש להתפטר לא שוכר יועץ תקשורת; לא מנהל מו"מ אחרי ההתפטרות; ולא מקבל גיבוי מלא ממנהליו, תוך הבטחה שמקום עבודתו יישמר; מי שמבקש להתפטר לא עושה קולות של מתפטר, הוא פשוט מתפטר. שום בית משפט בארץ לא ימנע התפטרות כזאת.

ראוי שהעתירה הזאת תידון בביהמ"ש העליון, אבל ראוי עוד יותר שהנושא ייחקר על ידי מבקר המדינה. עליו לחקור כיצד מנהלי בתי חולים מהמרכז העניקו גיבוי להתפטרות המדומה הזאת, ולעתים אפילו הובילו אותה.

כי הסיפור שלפנינו אינו עוסק בהתפטרות או בחופש העיסוק, אלא באנרכיה שהובילו עובדי מדינה בכירים שהציבו את המתמחים בחזית. אמנם המתמחים צפויים לרשום הישגים, אבל מישהו יצטרך לבדוק את המחיר ואת הדרך. איך הדרך לתוספות שכר מעבר להסכם שכבר נחתם, והיטיב עם הפריפריה ועם מי שאין לו פרקטיקה פרטית אחה"צ, רמסה את כללי היסוד של עבודה מאורגנת המבוססת על דמוקרטיה, תוך הורדת המדינה על ברכיה.